רווחה ובריאות

בא.ס.ף אנו עדים יום-יום להשלכות הפוגעניות של המדיניות הממשלתית המונעת ממבקשי המקלט מעמד ורשת ביטחון בריאותית וסוציאלית במשך שנים רבות. מטבע הדברים, האוכלוסיות הראשונות להיפגע ממדיניות זו הן הפגיעות יותר – אמהות חד-הוריות; נשים נפגעות אלימות; משפחות בסיכון; ניצולי עינויים וסחר בבני אדם; אנשים העוסקים בזנות; אנשים עם מוגבלות פיזית; חולים כרוניים ונפגעי נפש.

במסגרת הפרויקטים הפסיכוסוציאליים שאנו מפעילים, נבנית יחד עם הפונים תוכנית שמטרתה לסייע להם להתמודד עם מציאות החיים בישראל, להקל על מצוקותיהם, ולחזק את חוסנם ואת כישורי ההתמודדות שלהם. הליווי מותאם לנסיבות הפרטניות המורכבות של המשפחות והיחידים, תוך כיבוד תרבותם, זכויותיהם וצורכיהם. דרכי ההתערבות הן רב-מערכתיות וכוללות טווח רחב של פעילות: ליווי, שיחות תמיכה וטיפול פרטני, טיפול בקבוצות תמיכה, מיצוי זכויות והנגשתן וסיוע הומניטרי. כמו כן, אנחנו פועלים במרחב הציבורי – בכנסת, מול גורמי ממשלה ורשויות מקומיות, בתקשורת ובבתי המשפט – לקידום זכויות הרווחה והבריאות.

גורם חשוב בעבודה עם מבקשי המקלט הפונים אלינו הוא איתור הכוחות של קהילת מבקשי המקלט והגברת המודעות של הקהילה לצרכים, לכוחות ולזכויות שלהם. במסגרת הפרויקטים שלנו אנחנו שמים דגש על העצמה, מודעות פוליטית-חברתית, ליווי והכשרת פעילים מקרב הקהילה וסיוע בהתארגנויות קהילתיות.

 

"אני חושבת רק על היום. איך אשרוד היום; איך אסתדר היום; איך אשיג אוכל היום; אם אדם לא יכול להרשות לעצמו לחשוב על מחר – אלה לא חיים".

ב', מבקשת מקלט מאריתריאה, אם חד-הורית ל 4

מבקשי ומבקשות מקלט בישראל בתקופת הקורונה

משבר הקורונה חשף את העוול והנזק שהמדיניות הממשלתית רבת השנים גרמה וממשיכה לגרום למבקשי ומבקשות המקלט והשפעותיה על כלל הציבור בישראל. אחרי שנים ללא מעמד וזכויות סוציאליות, פרוץ המגפה וסגירת המשק דרדרו באחת את אוכלוסיית מבקשי המקלט אל סף משבר הומניטרי.

בדו"ח שלנו מסתכלים אל התהום – מבקשי ומבקשות מקלט בישראל בתקופת הקורונה אנחנו מסכמים את שנת הקורונה הראשונה בישראל (מרץ 2020 עד מרץ 2021) מזווית הראייה של מבקשי ומבקשות המקלט, ובוחנים את השפעות המגפה והמשבר הכלכלי שבא בעקבותיה על מבקשי המקלט מבחינה כלכלית, פיזית ונפשית – וכיצד נזקי המשבר ממשיכים להשפיע על חייהם גם כיום. 

 

לקריאת הדו"ח

אנשים עם מוגבלויות

מרבית מבקשי המקלט בישראל נעדרים גישה לשירותי רווחה ובריאות. מצב זה פוגע במיוחד במבקשי מקלט המתמודדים עם מוגבלות פיזית או נפשית.

לצד פעילות ציבורית לקידום שירותי רווחה ובריאות עבור מבקשי מקלט בעלי מוגבלויות, אנו מסייעים להם באופן ישיר. סיוע זה ניתן באופן פרטני או בקבוצות תמיכה לאנשים עם מוגבלות – לשם העצמה, חיזוק החוסן הנפשי ורכישת כלים להתמודדות עם מצבם המורכב. 

פרויקט ניצולי עינויים

ההערכה היא כי כ-4,000 מניצולי וניצולות מחנות העינויים בסיני חיים כיום בישראל. גברים ונשים אלו אינם זכאים לשירותי בריאות ורווחה, וחשופים להידרדרות מסוכנת במצבם הפיזי והנפשי הקשים ממילא. ניצולים אלו מצויים לעיתים קרובות במצבים סוציאליים מורכבים, סובלים מטראומות קשות וזקוקים לטיפול רפואי ולמנגנוני תמיכה פיזיים ונפשיים שיסייעו להם לשקם את חייהם.

לצד פעילות ציבורית לקידום שירותי רווחה ובריאות עבור מבקשי מקלט ניצולי עינויים, אנו מגישים סיוע ישיר לאוכלוסיות פגיעות אלו. מבקשי מקלט ניצולי עינויים הפונים לא.ס.ף מקבלים גישה לסל השירותים והמענים המגוון שאנו מציעים למבקשי המקלט בישראל, לרבות עזרה הומניטרית, סיוע במיצוי זכויות וליווי פרטני וקבוצתי.

מבקשי מקלט פגיעים

יש מבקשי מקלט פגיעים שאינם משתייכים לאחד משני הפרויקטים – אנשים עם מוגבלות וניצולי עינויים – כמו נשים ומשפחות נפגעות אלימות במשפחה, אמהות חד-הוריות, מבקשי מקלט קשישים, מבקשות מקלט בזנות ומבקשי מקלט מקהילת הלהטב"ק. עבור אנשים אלה אנחנו מפעילים את פרויקט פגיעים.

במסגרת פרויקט פגיעים, הפועל לצד הפעילות הציבורית שלנו לקידום שירותי רווחה ובריאות עבור המשתייכים לפרויקט, אנחנו מסייעים להם באופן ישיר. סיוע זה ניתן באופן פרטני או בקבוצות תמיכה לאנשים עם מוגבלות – לשם העצמה, חיזוק החוסן הנפשי ורכישת כלים להתמודדות עם מצבם המורכב.