פליטים ומבקשי מקלט בישראל
רקע
רקע על פליטים ומבקשי המקלט בישראל
-
כ-60,000
אנשים חיים בישראל כיום תחת מדיניות הגנה קבוצתית מפני הרחקה
-
כ-31,000 מתוכם
אזרחים סודאנים ואריתראים וילדיהם
-
כ-30,000 מתוכם
אזרחים אוקראינים
-
כ-400
אזרחים קונגולזים
הנתונים המופיעים באתר על הפליטים ומבקשי המקלט הבגירים מהמדינות השונות נסמכים על פרסומים ותשובות של רשות האוכלוסין וההגירה הנוגעים לא.נשים שעל פי הגדרות בינלאומיות הם פליטים ומבקשי מקלט או מי שמדינת ישראל החילה עליהם מדיניות קבוצתית של אי-הרחקה. הנתונים המופיעים באתר על קטינים (ילדי פליטים ומבקשי מקלט) נסמכות על הערכות בלבד שכן מדינת ישראל אינה מחזיקה במאגר מוסדר של נתוניהם.
על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, בישראל חיים כיום כ- 31,000 פליטים ומבקשי מקלט מאפריקה וילדיהם. עוד חיים בישראל כ-35,000 אזרחי אוקראינה, כ-14,000 מתוכם נמלטו עם ילדיהם לישראל מאז פרוץ המלחמה באוקראינה.
רוב הפליטים מאפריקה הגיעו לישראל בשנים 2007 – 2012 מאריתריאה וסודן. ישראל מונעת מהם הכרה כפליטים: אלפי בקשות מקלט שהגישו לא נבדקו, וחלקן ממתינות להכרעה שנים רבות. זאת ועוד, לעומת שיעורי ההכרה הגבוהים בעולם במבקשי מקלט מאריתריאה ומסודן כפליטים (אריתראים כ-90% וסודנים כ-60% ), אחוזי ההכרה בפליטים בישראל נמוכים ביותר ועומדים על פחות ממחצית האחוז. ניתן לומר בבטחה שאילו היו בקשות המקלט שלהם נבדקות ומטופלות על פי קריטריונים מקובלים במדינות מערביות אחרות רובם היו מקבלים הכרה כפליטים. מכל מקום שהייתם בישראל חוקית ומוסדרת תחת מדיניות ממשלתית של הגנה זמנית, שכן אף שמדינת ישראל אינה מסדירה את מעמדם היא מכירה בסכנת החיים שנשקפת להם אם יחזרו לארצות המוצא.
הפליטים מאריתראה ומסודן נמלטו מדיקטטורות אכזריות, מלחמות ורצח עם ומעשי זוועה אחרים, שאילצו אותם לעזוב את בתיהם ואת ארצות מולדתם. כ-4,000 מהם הם ניצולות וניצולי מחנות העינויים בסיני ונושאים בגופם ובנפשם את צלקות השבי והעינויים האכזריים.
המדיניות הממשלתית רבת השנים ביחס לפליטים הותירה אותם במצב של לימבו – מצד אחד ישראל מכירה בכך שהיא אינה יכולה לגרש אותם, אך מצד שני היא מונעת מהם שירותים כמו קצבאות ביטוח לאומי, ביטוח רפואי ושירותים חברתיים ובכך פוגעת בזכויות האדם שלהם.
מאז 24 בפברואר 2022 נוצרה קבוצת פליטים חדשה בישראל – פליטי המלחמה באוקראינה. מרבית הפליטים האוקראינים שנכנסו לישראל בתקופה זו כבר עזבו לארצות אחרות והיום שוהים בארץ כ-14,000 פליטים אוקראינים שהגיעו לכאן אחרי פרוץ המלחמה וכ-20,000 נוספים שהגיעו לפניה.
הסיוע שהוגש לפליטי אוקראינה, עם הגעתם לישראל, היה נדיב יותר בהשוואה ליחס שזכו לו הפליטים מאריתריאה ומסודן. יחד עם זאת, היבטים מסוימים של המדיניות כלפי פליטי אוקראינה האירו כבר מתחילת המשבר זרקור על רבות מהפינות האפלות ביחסה של מדינת ישראל לזרים הזקוקים להגנה. כניסת הפליטים הוגבלה על ידי משרד הפנים במכסות וחסמים. משבוטלו החסמים בעקבות מאבק – מספר מסורבי הכניסה בנתב״ג זינק ואיתו כמות האנשים הסובלים מתנאיו הקשים של מתקן יהלו"ם. דרכם של מסורבי הכניסה לישראל להליכי ערעור גם היא מוגבלת.
גם שירותי הבריאות והרווחה שניתנו ללפליטי נמלחמה עם תחילת הגעתם באמצעות מוקד "צו השעה" שמפעיל משרד הרווחה עם הזמן מצטמצמים. ככל שחולף הזמן, הצרכים של פליטי אוקראינה שנמצאים כאן הולכים וגדלים – מעבר למצבים רפואיים שאינם מקבלים מענה חסכונותיהם אוזלים ומשאבי מארחיהם הישראלים קטנים.
ארצות המוצא
המצב באריתראה
אריתריאה היא מדינה במזרח אפריקה שאוכלוסייתה מונה כשישה מיליון תושבים. על אף ממדי אוכלוסייתה הזעירים, תנאי החיים הקשים באריתריאה הופכים אותה לאחת מיצואניות הפליטים הגדולות בעולם, וההערכות הן שכ-10% עד 25% מהאוכלוסייה שלה ברחו וחיים מחוץ למדינה.
במדינה חלה חובת גיוס של כלל האוכלוסיה, אך מועד השחרור מהשירות הצבאי לא ידוע, והוא נמשך לעיתים שנים רבות. השירות הצבאי כולל גם עבודות כפייה, ויש עדויות קשות על פגיעות מיניות, תנאי עבדות וענישה שרירותית במהלך השירות. כל ניסיון התנגדות לממשל או לשירות הצבאי וכל ניסיון בריחה מתוגמלים במאסר שמשכו לא ידוע - ואף בעינויים.
אריתריאה היא מדינה במזרח אפריקה שאוכלוסייתה מונה כשישה מיליון תושבים. על אף ממדי אוכלוסייתה הזעירים, תנאי החיים הקשים באריתריאה הופכים אותה לאחת מיצואניות הפליטים הגדולות בעולם, וההערכות הן שכ-10% עד 25% מהאוכלוסייה שלה ברחו וחיים מחוץ למדינה.
אריתריאה נחשבת אחת הדיקטטורות הדכאניות והמסוגרות בעולם. היא בעלת משטר חד-מפלגתי בראשות הרודן איזיאס אפוורקי, לא מתקיימות בה בחירות חופשיות ואין בה תקשורת חופשית. במדינה חלה חובת גיוס של כלל האוכלוסיה, אך מועד השחרור מהשירות הצבאי לא ידוע, והוא נמשך לעיתים שנים רבות. השירות הצבאי כולל גם עבודות כפייה, ויש עדויות קשות על פגיעות מיניות, תנאי עבדות וענישה שרירותית במהלך השירות. כל ניסיון התנגדות לממשל או לשירות הצבאי וכל ניסיון בריחה מתוגמלים במאסר שמשכו לא ידוע – ואף בעינויים.
אריתריאה מונעת מתושביה זכויות וחירויות יסוד, בהן זכויות פוליטיות, חופש ביטוי וחופש תנועה, והשלטון כולא ומתנכל לעיתונאים המבקרים אותו, בהם גם עיתונאים זרים, ומגביל את הכניסה של ארגונים הומניטריים וארגוני זכויות אדם לגבולות המדינה.
לקרוא עוד
המצב בסודן
סודן, הממוקמת בצפון מזרח אפריקה, היא המדינה השלישית בגודלה ביבשת, ואחת המדינות העניות ביותר בעולם. היא השתחררה מכיבוש בריטי ב-1956, ובמהלך העשורים הראשונים לקיומה סבלה מהפיכות וסכסוכים פנימיים רבים. בשנת 1989 ביצע הגנרל עומר אל-באשיר הפיכה צבאית במדינה, מינה עצמו לנשיא, ושלט בסודן במשך 30 שנים, עד 2019.
שלטונו הדיקטטורי של אל-באשיר היה אכזרי במיוחד, ובמשך שנים הוא רדף אחר מתנגדי משטר. לעתים קרובות הסתיימו הפגנות במדינה בהרג המפגינים ובמעצרים המוניים, וכוחות הביטחון ביצעו מעשי הרג, מעצר ועינויים תחת חסינות מוחלטת.
סודן, הממוקמת בצפון מזרח אפריקה, היא המדינה השלישית בגודלה ביבשת, ואחת המדינות העניות ביותר בעולם. היא השתחררה מכיבוש בריטי ב-1956, ובמהלך העשורים הראשונים לקיומה סבלה מהפיכות וסכסוכים פנימיים רבים. בשנת 1989 ביצע הגנרל עומר אל-באשיר הפיכה צבאית במדינה, מינה עצמו לנשיא, ושלט בסודן במשך 30 שנים, עד 2019.
שלטונו הדיקטטורי של אל-באשיר היה אכזרי במיוחד, ובמשך שנים הוא רדף אחר מתנגדי משטר. לעתים קרובות הסתיימו הפגנות במדינה בהרג המפגינים ובמעצרים המוניים, וכוחות הביטחון ביצעו מעשי הרג, מעצר ועינויים תחת חסינות מוחלטת.
שלטונו של אל-בשיר ביצע טיהור אתני באוכלוסייה השחורה במדינה – בחבלי דרפור, הרי הנובה, והנילוס הכחול. בחבל דרפור נרצחו כחצי מיליון אנשים וכ-3 מיליון נעקרו מבתיהם. אל-באשיר נאשם בהאג ברצח עם ובפשעים נגד האנושות, ולאחר הדחתו מהשלטון הוא נשפט והורשע בעבירות שחיתות.
בעקבות הדחת אל-בשיר תפס הצבא את השלטון בסודן, והוקמה ממשלת מעבר אזרחית-צבאית לקראת בחירות שאמורות להתקיים בנובמבר 2022. היושב ראש הצבאי של המועצה, אל-בורהאן, ובכיריה מקרב הצבא, הם אנשי צבא ומיליציות שנושאים באחריות ישירה לרצח עם וטיהור אתני. חרף חילופי השלטון, ממשיכות להגיע עדויות על אירועים אלימים ועקירה של אלפים מביתם.
לקרוא עוד
המצב בקונגו
הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (לשעבר זאיר) ממוקמת במרכז אפריקה. בשנים 1885-1960 היתה נתונה תחת כיבוש בלגי אכזרי במיוחד, ומאז קבלת עצמאותה בשנת 1960 לא הצליחה לבסס משטר דמוקרטי.
בסוף שנת 2018, נערכו בקונגו בחירות שגררו ביקורת עקב היעדר שקיפות פרוצדורלית ושלילת הזכות לבחור מאוכלוסיות שלמות, ובינואר 2019 הוכרז שפליקס תשיסקידי נבחר לנשיא המדינה. על אף שהבחירה התקבלה על ידי רוב האזרחים, הממשלה הנוכחית מעורבת בהפרת זכויות אדם, דיכוי פוליטי אלים, אפליה מגדרית ואלימות מינית, שחיתות, חוסר שקיפות וחוסר שיתוף פעולה בחקירת פשעי מלחמה; ולא מספקת לאזרחי קונגו הגנה מפני המיליציות החמושות הפושטות על המדינה.
הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (לשעבר זאיר), הממוקמת במרכז אפריקה, היא המדינה השנייה בגודלה ביבשת. בשנים 1885-1960 היתה נתונה תחת כיבוש בלגי אכזרי במיוחד, שגבה את חייהם של כעשרה מיליון קונגולזים. מאז קבלת עצמאותה בשנת 1960 לא הצליחה קונגו לבסס משטר דמוקרטי ראוי לשמו, ועד היום סובלים אזרחי קונגו מאלימות מזויינת, הפרות קשות של זכויות אדם על ידי גורמים ממשלתיים ולא-ממשלתיים, שחיתות ודיכוי פוליטי.
בשנת 1965 תפס את השלטון הגנרל ג'וסף מובוטו, ששינה את שמה של המדינה לזאיר. הגנרל מובוטו החזיק בשלטון טוטליטרי משך 32 שנים, עד שהופל בשנת 1997 על ידי כוחות מורדים בהנהגת לורן קאבילה. קאבילה – שטבע את שמה הנוכחי של קונגו – נרצח בשנת 2001 ,ובנו, ג'וזף קאבילה, תפס את השלטון במקומו בשנת 2002. ממשלת מעבר שהוקמה לאחר מכן הצליחה לערוך משאל עם בנוגע לחוקתה של קונגו. בחירות לאומיות ומחוזיות התקיימו במדינה בשנת 2006 ,והסכם שלום נחתם בשנת 2009 עם ארגון המורדים המרכזי. עם זאת, השקט לא האריך ימים, ובשנת 2012 שבה והתפרצה מלחמת אזרחים במדינה, בהובלת ארגון CNDP וארגוני מורדים נוספים, שגרמה להפרות זכויות אדם נרחבות ולעקירתם של מאות אלפי אזרחים מבתיהם. במהלך השנים מאז עלייתם של לורן קאבילה ובנו ג'וזף קאבילה נהרגו מיליוני בני אדם בקונגו ובמדינות שכנות כתוצאה ממלחמות עקובות מדם והקמתן של קבוצות מורדים חמושות שצצו ברחבי המדינה.
בסוף שנת 2018, לאחר דחיות של למעלה משנתיים, נערכו בקונגו בחירות שגררו ביקורת עקב היעדר שקיפות פרוצדורלית ושלילת הזכות לבחור מאוכלוסיות שלמות, ובינואר 2019 הוכרז שפליקס תשיסקידי נבחר לנשיא המדינה. על אף שהבחירה התקבלה על ידי רוב האזרחים, הממשלה הנוכחית עדיין מעורבת בהפרת זכויות אדם ואזרח, דיכוי פוליטי אלים, אפליה מגדרית ואלימות מינית, שחיתות, חוסר שקיפות וחוסר שיתוף פעולה בחקירת פשעי מלחמה; ולא מספקת לאזרחי קונגו הגנה מפני המיליציות החמושות הפושטות על המדינה.
דוחות רשמיים מתארים הפרות חמורות של זכויות אדם הכוללות הרג בלתי חוקי או שרירותי, לרבות הרג ללא משפט; היעלמויות וחטיפות על ידי רשויות האכיפה; עינויים וענישה אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים; תנאי מאסר קשים ומסכני חיים; מעצר שרירותי או פוליטי; פגיעה חמורה בעצמאות הרשות השופטת; פגיעה שרירותית בפרטיות; אלימות חמורה בסכסוכים פנימיים, לרבות הרג של אזרחים, היעלמויות או חטיפות, עינויים והתעללות פיזית, גיוס בלתי חוקי או שימוש בילדים חיילים על ידי מיליציות לא חוקיות; הגבלות חמורות על חופש הביטוי והעיתונות, לרבות אלימות, איומים באלימות או מעצרים לא מוצדקים של עיתונאים, צנזורה ולשון הרע; רדיפה ודיכוי של מתנגדי משטר; התערבות ושלילת חופש ההתארגנות; מעשים חמורים של שחיתות; היעדר אכיפה של אלימות נגד נשים; אלימות מינית; סחר בבני אדם ועבדות ילדים בצורה החמורה ביותר; ופשע המכוון כלפי אנשים עם מוגבלויות, מיעוטים 14 לאומיים, גזעיים ואתניים, אוכלוסיות ילידיות ולהט"ב.
לקרוא עוד
תיגראי
מחוז תיגראי שבצפון אתיופיה גובל באריתראה מצפון, בסודן ממערב, באמהרה מדרום ובעפר ממזרח. בנובמבר 2020 פרצה מלחמה במחוז בין החזית העממית לשחרור תיגראי (TPLF) לבין צבא אתיופיה, שלצידו התייצבו בהמשך גם צבא אריתראה ומיליציות של מחוזות אחרים באתיופיה. המלחמה גבתה עד כה אלפי קורבנות ומיליונים נעקרו מביתם. הגישה לאזור מאז פרוץ הלחימה מוגבלת ביותר. כוחות הסיוע ואמצעי התקשורת מתקשים לתעד ולסקר את המצב, אך מתקבלים דיווחים על פשעי מלחמה המבוצעים במקום.
בישראל נמצאים כעת כמה אלפי פליטים מאזורי הקרבות והם כיום מוגנים מפני הרחקה. מדאיגה במיוחד הגעתן של פליטות מהאזור שהיו ככל הנראה קורבנות סחר ועבדות בדרכן למצוא מקלט.
המצב באוקראינה
אוקראינה, השוכנת במזרח אירופה, היא רפובליקה דמוקרטית בעלת משטר נשיאותי-למחצה. היא נחשבת לאחת המדיניות העניות באירופה. ב-24 לפברואר 2022 פלשה רוסיה לאוקראינה, בשיאו של העימות ארוך השנים בין המדינות.
המלחמה הובילה לגלי פליטים אשר כמותם לא ראתה אירופה מאז מלחמת העולם השנייה. בהתבסס על נתוני נציבות האו"ם לפליטים מאמצע מאי, ההערכות מדברות על כ-6.5 מיליון פליטות ופליטים חדשים כתוצאה מהלחימה אשר ביקשו מקלט מחוץ לאוקראינה בנוסף ל-14 מיליון פליטים שנעקרו מבתיהם ונותרו בתוך אוקראינה.
אוקראינה, השוכנת במזרח אירופה, היא רפובליקה דמוקרטית בעלת משטר נשיאותי-למחצה. היא נחשבת לאחת המדיניות העניות באירופה.
ב-24 לפברואר 2022 פלשה רוסיה לאוקראינה, בשיאו של העימות ארוך השנים בין המדינות – שהחל בשנת 2014 בעקבות שינויי השלטון באוקראינה, סיפוח חד צדדי של חצי האי קרים ע"י רוסיה והשתלטות של בדלנים פרו-רוסיים על שטחים באזור דונבאס. ערים מופגזות, הרס בממדים נרחבים ואלפי הרוגים דוחקים ילדים, נשים וגברים חפים מפשע לברוח מתופת הלחימה ולהשאיר מאחור את בתיהם, את רכושם, ופעמים רבות גם את היקרים להם ביותר. המלחמה הובילה לגינויה של רוסיה ולסנקציות בינלאומיות נרחבות.
ב4 למרץ 2022 הכריז האיחוד האירופי על כל מבקשי המקלט האוקראינים כזכאים להגנה קבוצתית זמנית בשטחו. לפיכך, כל אזרח אוקראיני שנמלט מהמדינה זכאי לקבל אשרת שהייה בשטחה כל אחת ממדינות האיחוד, לפרקי זמן הנעים בין שנה לבין שלוש שנים – כמו גם היתרי עבודה, גישה לשירותים סוציאליים ורפואיים, למוסדות חינוך, ועוד. עד כה מדינות האיחוד לא הטילו מכסה על מספר הנכנסים לשטחן מאוקראינה.
המלחמה הובילה לגלי פליטים אשר כמותם לא ראתה אירופה מאז מלחמת העולם השנייה. בהתבסס על נתוני נציבות האו"ם לפליטים מאמצע מאי 2022, ההערכות מדברות על כ-6.5 מיליון פליטות ופליטים חדשים כתוצאה מהלחימה אשר ביקשו מקלט מחוץ לאוקראינה, בנוסף ל-14 מיליון פליטים שנעקרו מבתיהם ונותרו בתוך אוקראינה. מיליוני גברים, נשים וילדים שנאלצו להשאיר את חייהם מאחור – ולהפוך למבקשי מקלט. מרבית מבקשי המקלט הגיעו למדינות אירופה הגובלות באוקראינה.
נכון להיום, חיים בישראל כ-34,000 אוקראינים תחת מדיניות של הגנה קבוצתית מפני הרחקה – כ-14,000 מהם נכנסו לישראל אחרי ה-24 לפברואר 2022
אסף עם הפליטות והפליטים מאוקראינה
לקרוא עוד
הגנה זמנית ומערכת המקלט
מערכת המקלט בישראל
-
יותר מ-15,000
בקשות מקלט מחכות לבדיקה
-
פחות מ-0.5%
בקשות מקלט אושרו
-
כ-90%
אחוזי הכרה בפליטים אריתראים באירופה
מדינת ישראל מכירה בסכנת החיים שנשקפת למבקשות ולמבקשי המקלט אם יחזרו לארצות המוצא – ולכן נמנעת מלגרשם חזרה למדינותיהם. שהייתם בישראל חוקית ומוסדרת תחת מדיניות ממשלתית של אי-הרחקה לאריתריאה ולסודן; הם מחזיקים באשרה מסוג 2א5 שאותה עליהם לחדש מדי חצי שנה או שנה.
בעבר היו ניסיונות לגרש את מבקשי המקלט – בשנת 2012 גירשה ישראל מבקשי מקלט מדרום סודן למדינת דרום סודן שנוסדה כחצי שנה לפני כן, ובשנת 2018 ניסתה המדינה לגרש את מבקשי המקלט האריתראים והסודנים לרואנדה ולאוגנדה – ניסיון שגרם למחאה ציבורית חסרת תקדים ולמאבק משפטי ותקשורתי רחב היקף. מאז 2018 לא היו עוד ניסיונות גירוש. באוקטובר 2020 הכריזה ארה"ב על גיבוש הסכם לנורמליזציה של היחסים בין ישראל לסודן. בעקבות כך, החלו להישמע בישראל קולות הקוראים לגירוש מבקשי המקלט הסודנים חזרה לסודן, ואולם בינואר 2021 הבהיר מנכ"ל רשות ההגירה והאוכלוסין דאז כי גירוש לא עומד על הפרק.
קראו עוד על המאבק שלנו בגירוש
אף שמבקשי המקלט נמצאים בישראל קרוב ל-15 שנים ולמרות ההכרה בסכנה שנשקפת להם אם ישובו למדינותיהם, ישראל מונעת מהם הכרה כפליטים, ולא בודקת את בקשות המקלט שהם מגישים. נכון למאי 2019, ממתינות לבדיקה יותר מ-15 אלף בקשות מקלט של אריתראים וסודנים – חלקן ממתינות להכרעה שנים רבות.
מעט בקשות המקלט שנבדקות, נבחנות לפי נוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל של משרד הפנים משנת 2011. הטיפול בבקשות נעשה ביחידת הטיפול במבקשי מקלט (RSD) – אשר מחליטה אם לדחות את הבקשה בהליך מהיר או להעביר את הטיפול לוועדה הבין-משרדית המייעצת לענייני פליטים. לאחר מכן, מועברות המלצות הוועדה להחלטת שר הפנים.
ברחבי העולם, רוב מבקשי מקלט מאריתריאה ומסודן מוכרים כפליטים. לעומת זאת, אחוזי ההכרה בפליטים בישראל נמוכים ביותר ביחס לעולם: עד כה רק 18 בקשות מקלט של אריתראים ובקשת מקלט אחת של סודני התקבלו (פחות מחצי אחוז); 600 סודנים מחבל דארפור קיבלו מעמד פליט (א/5) מכח החלטת שר הפנים משנת 2007 ללא בחינה של בקשות המקלט שלהם, וכמה מאות מבקשי מקלט סודנים מחבלי דארפור, הנובה והנילוס הכחול קיבלו מעמד תושבות ארעית (א/5) מטעמים הומניטריים, המעניק להם אשרת עבודה, ביטוח בריאות וגישה לשירותי הרווחה – גם זאת מבלי שישראל תבדוק את בקשות המקלט שלהם. כיום חיים בישראל כ-1000 מבקשי מקלט מסודאן עם אשרת תושבות ארעית.
באירופה, אחוזי ההכרה במבקשי מקלט מאריתריאה כפליטים עומדים על כ-70%. אם מוסיפים לכך את מספר האריתראים שמקבלים הגנה משלימה (הכוללת שירותי בריאות ורווחה, ביטוח לאומי, אישור עבודה וסיוע בהתאקלמות תעסוקתית ולשונית), מספרם מגיע לכ-90%. אחוזי ההכרה באירופה למבקשי מקלט מסודן עומדים על כ-50%, ואם מוסיפים לכך את מספר הסודנים שמקבלים הגנה משלימה, מספרם מגיע לכ-60%.
באפריל 2021 קבע בית המשפט העליון כי על ישראל להכריע עד סוף שנת 2021 בעניינם של כ- 2,500 יוצאי דארפור, הרי הנובה והנילוס הכחול שהגישו את בקשת המקלט שלהם עד תאריך 11.6.2017. אם לא תעשה זאת, או לחילופין תגבש מדיניות כוללת בנוגע לאותם מבקשי מקלט, הם יקבלו באופן אוטומטי מעמד של תושב ארעי (א/5). בפסק הדין השופטים מתייחסים לגרירת הרגליים של המדינה בהכרעה בבקשות המקלט, "לא זו בלבד שלא נקבעה מדיניות סדורה ביחס לטיפול בבקשות […] ההחלטות המועטות שנתקבלו ביחס למבקשי המקלט מייצרות תחושה של אקראיות ושרירותיות אשר מעמיקה את תחושת התסכול ואת הפגיעה בעקבות 'הסחבת' בעניינם של יוצאי דארפור".
מדיניות ההגירה של ישראל ב-15 השנים האחרונות הותירה את מבקשי המקלט במצב של לימבו – מצד אחד ישראל מכירה בכך שהיא אינה יכולה לגרש פליטים לאריתריאה ולסודן, מצד שני היא אינה מקנה למבקשי המקלט זכויות בסיסיות כמו ביטוח רפואי ושירותים סוציאליים.
דוחות וניירות עמדה
שני עשורים למדיניות ה(אין) מקלט של ישראל אפריל 2024
מערכת המקלט בישראל אוגוסט 2020
זכויות רווחה ובריאות
רווחה ובריאות
-
אין
ביטוח בריאות ממלכתי
-
אין
קצבאות ביטוח לאומי
-
אין
שירותי רווחה בקהילה
פליטים ומבקשי מקלט בגירים השוהים כיום בישראל, מרביתם מאריתריאה אוקראינה ומסודן חיים באי-ודאות באשר לעתידם, ללא מעמד וללא רשת ביטחון בריאותית וסוציאלית. יש בקרבם קבוצות פגיעות במיוחד, הזקוקות לתמיכה ולסיוע על מנת לשרוד: אמהות חד-הוריות; נשים נפגעות אלימות; משפחות בסיכון; ניצולי עינויים וסחר בבני אדם; אנשים העוסקים בזנות הישרדותית; ואנשים עם מוגבלות פיזית, חולים כרוניים ונפגעי נפש.
מדינת ישראל, חרף האמנות שהיא חתומה עליהן, לא מעניקה זכויות בסיסיות לקהילת מבקשי המקלט – ומשאירה אותם כמעט ללא שום תמיכה וגישה לשירותי בריאות ורווחה.
רווחה
ככלל, פליטות ופליטים החיים בישראל אינם זכאים להטבות ולקצבאות של הביטוח הלאומי, אף שהם אחת הקהילות המוחלשות והעניות ביותר בישראל. בעקבות דוח מבקר המדינה משנת 2014 ועתירה שהגשנו לבג"ץ, הורחבו בשנים האחרונות שירותי הרווחה במסגרות חוץ ביתיות לקבוצות בקרב פליטים המצויות במצבי חירום – נשים קורבנות אלימות במשפחה, בעלי מוגבלויות, דרי רחוב וקורבנות סחר מוכרים. אך גישתם של פליטים לשירותים אלה נותרה מצומצמת מאוד. לעיתים אין אפשרות לנצל את אותם מענים ספורים שלכאורה נגישים להם בגלל חסמים שונים, כגון היעדר ביטוח בריאות. מלבד נפגעות אלימות במשפחה, פליטות ופליטים אינם זכאים למעני רווחה בקהילה, עובדה הפוגעת ביכולתם של הפגיעים ביותר להשתקם, לצמצם את התמיכה שהם זקוקים לה ולקיים חיים עצמאיים ככל הניתן. בפועל, רוב הנזקקים לשירותי רווחה ולסיוע סוציאלי בקרב פליטים מקבלים אותם מארגוני הסיוע.
ככלל, פליטות ופליטים החיים בישראל אינם זכאים להטבות ולקצבאות של הביטוח הלאומי, אף שהם אחת הקהילות המוחלשות והעניות ביותר בישראל. בעקבות דוח מבקר המדינה משנת 2014 ועתירה שהגשנו לבג"ץ, הורחבו בשנים האחרונות שירותי הרווחה במסגרות חוץ ביתיות לקבוצות בקרב פליטים המצויות במצבי חירום – נשים קורבנות אלימות במשפחה, בעלי מוגבלויות, דרי רחוב וקורבנות סחר מוכרים. אך גישתם של פליטים לשירותים אלה נותרה מצומצמת מאוד. לעיתים אין אפשרות לנצל את אותם מענים ספורים שלכאורה נגישים להם בגלל חסמים שונים, כגון היעדר ביטוח בריאות. מלבד נפגעות אלימות במשפחה, פליטות ופליטים אינם זכאים למעני רווחה בקהילה, עובדה הפוגעת ביכולתם של הפגיעים ביותר להשתקם, לצמצם את התמיכה שהם זקוקים לה ולקיים חיים עצמאיים ככל הניתן. בפועל, רוב הנזקקים לשירותי רווחה ולסיוע סוציאלי בקרב פליטים מקבלים אותם מארגוני הסיוע.
ביולי 2023 פורסם הדוח השנתי של משרד החוץ האמריקאי בעניין סחר בבני אדם שקבע כי ישראל עדיין נמצאת בדרגה 2 במדד הטיפול בקורבנות ובמניעה של סחר בבני אדם (מתוך 3 דרגות). בין הנושאים שעלו בדו"ח צוין כי העובדה שישראל אינה בוחנת בקשות מקלט – כולל של נפגעי סחר פוטנציאליים – מותירה אותם ללא נגישות לזכויות סוציאליות, ולכן הפגיעות שלהם לעבירות סחר בבני אדם גבוהה. כמו כן, נכתב כי המצוקה הכלכלית בקרב נשים פליטות, מגבירה מאוד את פגיעותן לסחר מיני.
לקרוא עוד
בריאות
ישראל אינה מחילה את חוק ביטוח בריאות ממלכתי על פליטים ומבקשי המקלט. כתוצאה מכך, אין להם גישה לשירותי הבריאות הציבוריים אלא במקרי-חירום - כשחייהם בסכנה. כדי לקבל טיפול הפליטים נאלצים לחכות להתדרדרות במצבם, שכן רק אז יזכו לטיפול בחדרי המיון. לאחר שמתייצב מצבם, הם משוחררים לבתיהם ללא המשך טיפול, מעקב או תרופות. בהיעדר אפשרות כלכלית, רובם צוברים חובות לבתי החולים עבור הטיפולים שניתנו. גם הביטוחים הפרטיים, שמותנים ביכולת עבודה ובהעסקה, אינם נותנים מענה מספק לצורכיהם הבריאותיים של הפליטים, משום שהם מחריגים מכיסוי "מצבים רפואיים קודמים" ונקטעים עם הפסקת העבודה או בשל מחלה קשה.
ישראל אינה מחילה את חוק ביטוח בריאות ממלכתי על פליטים ומבקשי המקלט. כתוצאה מכך, אין להם גישה לשירותי הבריאות הציבוריים אלא במקרי-חירום – כשחייהם בסכנה. כדי לקבל טיפול הפליטים נאלצים לחכות להתדרדרות במצבם, שכן רק אז יזכו לטיפול בחדרי המיון. לאחר שמתייצב מצבם, הם משוחררים לבתיהם ללא המשך טיפול, מעקב או תרופות. בהיעדר אפשרות כלכלית, רובם צוברים חובות לבתי החולים עבור הטיפולים שניתנו. גם הביטוחים הפרטיים, שמותנים ביכולת עבודה ובהעסקה, אינם נותנים מענה מספק לצורכיהם הבריאותיים של הפליטים, משום שהם מחריגים מכיסוי "מצבים רפואיים קודמים" ונקטעים עם הפסקת העבודה או בשל מחלה קשה.
בעקבות פרוץ המלחמה באוקראינה (פברואר 2022) ותחילת הגעתם של הפליטים האוקראיניים ארצה, סיפקה מדינת ישראל שירותי בריאות מסוימים לפליטים במסגרת מוקד "צו השעה" שהפעיל משרד הרווחה. שירותים אלה מתחדשים מדי תקופה ונכון להיום תקפים עד 30.4.24. ההחלטות להאריך את מתן שירותי הבריאות ניתנות בשנתיים האחרונות מידי כמה חודשים, תמיד בדקה ה-90 ולרוב רק בעקבות עתירה משפטית ומותירה את המוחלשות והמוחלשים ביותר במצב תמידי של אי-ודאות.
באוגוסט 2021 הודיע משרד הבריאות כי הוא פועל להסדיר ביטוח רפואי לכל מבקשי המקלט שאינם בני הרחקה. עד היום (אפריל 2024) טרם פורסם הסדר כזה.
לקרוא עוד
דוחות וניירות עמדה
פליטות אוקראיניות בישראל "בין מלחמה אחת לאחרת" תמונת מצב בחלוף שנתיים לפלישה הרוסית לאוקראינה פברואר 2024
א.ס.ף - תמונת מצב - זכויות פליטים ומבקשי מקלט עם מוגבלות אוגוסט 2023
מסתכלים אל התהום – מבקשי ומבקשות מקלט בישראל בתקופת הקורונה נובמבר 2021
לא נושמים לרווחה 22.10.20
תמונת מצב של השירותים החברתיים למבקשי מקלט פגיעים בישראל
ילדים ונוער להורים פליטים
ילדים ונוער באוכלוסיית הפליטים בישראל
-
כ-8,200
ילדי פליטים מאריתריאה ומסודן חיים בישראל
-
רובם המוחלט
נולדו בישראל
-
כ-2,000
ילדי פליטים מאוקראינה חיים בישראל
-
מעמד לילדים
מדינת ישראל חייבת להתעשת ולתת לילדי הפליטים מאפריקה שנולדו וגדלו כאן מעמד תושב שיקנה להם זכויות בסיסיות ועתיד
אוכלוסיית ילדי הפליטות והפליטים בישראל היא פגיעה במיוחד, ורבות מזכויותיה הבסיסיות מופרות מדי יום. כמו הוריהם, גם ילדי הפליטים הם חסרי מעמד ונטולי זכויות רבות. משפחותיהם מתמודדות עם קשיי הגירה רבים ועם מדיניות מפלה הדוחקת אותם לשוליים החברתיים והכלכליים בישראל. ההדרה משירותי בריאות ורווחה של ההורים מדרדרת משפחות רבות למצוקה כלכלית קשה שמעמידה את ילדיהם במצבי סיכון. הפערים התרבותיים, ערעור התא המשפחתי, קשיי פוסט-ההגירה, היעדר המעמד והמדיניות הממשלתית העוינת משפיעים גם הם על מצבם הרגשי של הילדים ומגבירים את הבדידות, התלישות ותחושת חוסר השייכות.
בהגיעם לגיל 18 מאבדים ילדי הפליטים אף את מעט הזכויות שיש להם כילדים – חינוך מסובסד, ביטוח בריאות מסובסד (לילדי פליטים אריתראים וסודנים) ושירותים חברתיים במצבי סיכון. הם נותרים ללא מעמד, כשכל האפשרויות להיטמע בחברה שבה גדלו ובה הם חיים – שירות צבאי או לאומי, לימודים גבוהים מסובסדים, הכשרות מקצועיות מסובסדות ואפילו רשיון נהיגה – סגורות בפניהם.
מאז הקמת העמותה, אנו פועלים לקידום מדיניות לטובת זכויותיהם של ילדי פליטים בתחומי החינוך, הבריאות והרווחה. אנו פועלים למיצוי זכויות והנגשת שירותים המגיעים להם, ומסייעים בהתמודדות עם מקרים של הדרה, הפרדה ואפליה. בין השאר, בשנים האחרונות אנו שותפים לכל המאבקים למיגור ההפרדה בין ילדי מבקשי מקלט וילדי ישראלים במערכת החינוך, לרישום כל ילדי פליטים למערכת החינוך ולתגבור הילדים לשם צמצום הפערים ההתפתחותיים והלימודיים הקשים. כמו כן, אנו מפעילים מועדון נוער שנותן מענה לנוער מקהילת הפליטים מאפריקה בגילאי 12 עד 19, שרבים מהם נמצאים בסיכון. המועדון מעניק לילדים סביבה תומכת ובטוחה שבה הם מרגישים אהובים ומוערכים. מעבר לפעילויות העשרה חינוכיות ופנאי, הילדים מקבלים עזרה בשיעורי בית וארוחת ערב חמה.
בריאות
בניגוד להוריהם, ילדי הפליטים מאריתראה ומסודן יכולים להיות מבוטחים בביטוח רפואי מסובסד. ילדי פליטים אוקראינים לעומת זאת אינם זכאים לביטוח זה, ומקבלים שירותי בריאות מוגבלים במרפאות "טרם".
בניגוד להוריהם, ילדי הפליטים מאריתראה ומסודן יכולים להיות מבוטחים בביטוח רפואי מסובסד. ילדי פליטים אוקראינים לעומת זאת אינם זכאים לביטוח זה, ומקבלים שירותי בריאות מוגבלים במרפאות "טרם".
למרות קיומו של הסדר ביטוח בריאות מסובסד לילדי פליטים מאריתראה ומסודן, רבים מהם אינם מבוטחים בשל מצבם הכלכלי הקשה של ההורים. משאלונים שהפצנו בקרב הורים פליטים מאפריקה עולה כי כ- 40% מילדי הפליטים בת"א אינם מבוטחים בביטוח בריאות. עוד עולה כי כ- 25% מילדי הפליטים בשאר הארץ אינם מבוטחים בביטוח בריאות.
לקרוא עוד
חינוך
על פי החוק הישראלי, ילדי מבקשי המקלט זכאים לשילוב מלא במערכת החינוך הישראלית - ככל ילד במדינה. מרביתם אכן משולבים כיום במסגרות כחוק, אולם במקרים מסוימים הם ממשיכים להיתקל בקשיים בירוקרטיים ובחסמים שונים בקבלה למסגרות חינוכיות ובתפקוד בהן.
על פי החוק הישראלי, ילדי מבקשי המקלט זכאים לשילוב מלא במערכת החינוך הישראלית – ככל ילד במדינה. מרביתם אכן משולבים כיום במסגרות כחוק, אולם במקרים מסוימים הם ממשיכים להיתקל בקשיים בירוקרטיים ובחסמים שונים בקבלה למסגרות חינוכיות ובתפקוד בהן.
עם זאת, אף שילדי הפליטים מריתריאה ומסודן נולדו בארץ ורובם המוחלט לומדים במערכת החינוך הממלכתית מגיל 3, הם סובלים מפערים התפתחותיים ולימודיים קשים. פערים ועיכובים אלו נובעים, בין היתר, מהשנים בהן שהו במסגרות פיראטיות לגיל הרך ("הבייביסיטרים"), מהפרדתם מילדי ישראלים בתל אביב וביישובים נוספים, וכן מחיים במצוקה כלכלית, בצל טראומת הפליטות ובשולי החברה הישראלית. הצוותים החינוכיים מתמודדים עם הקשיים הרבים ללא גישור שפתי ותרבותי מוסדר, ללא הכשרה מתאימה, ולרוב ללא משאבים נוספים.
לקרוא עוד
רווחה
דוח מבקר המדינה ממאי 2013 העלה את החשש הממשי לפגיעה בקטינים חסרי מעמד בישראל ואת הצורך לספק להם הגנה. בדצמבר 2013 החליט שר הרווחה לשנות את המדיניות שהייתה נהוגה לגבי קטינים חסרי מעמד, שקבעה כי הם יזכו לטיפול רק במצבי סכנה. שינוי המדיניות יושם בפועל בשנת 2014, תחילת בתל אביב, ומאפריל 2016 - בכל רחבי הארץ. לפי המדיניות הנוכחית, כל ילד בסיכון, ללא קשר למעמדו המשפטי, יטופל על ידי המחלקות לשירותים חברתיים ברשות המקומית בה הוא מתגורר.
דו"חות, ניירות עמדה ומידע
עובדות על ילדי פליטים מאריתראה וסודן מרץ 2024
עובדות על ילדי פליטים מאריתראה וסודן
"סוגרים לך דלת" דו"ח על מצב ילדי פליטים ומבקשי מקלט בישראל – 2023 ינואר 2024
הדו"ח סוקר תחומים רבים בחיי ילדי הפליטים ומבקשי המקלט, משלב הינקות עד גיל 18 והיציאה לחיים בוגרים
מידעון מחוזי - ילדים להורים חסרי מעמד שאינם ברי הרחקה דצמבר 2022
מידעון של משרד הרווחה ותוכנית 360 בנוגע לילדים להורים חסרי מעמד
שילוב וקידום ילדי מבקשי מקלט במערכת החינוך - עקרונות והמלצות אוקטובר 2020
תוכנית של עמותת א.ס.ף וספריית גן לוינסקי, הדנה בדרכים לשילוב ולקידום ילדי מבקשי מקלט במערכת החינוך.
סוגיות מרכזיות ואתגרים בתחום החינוך דצמבר 2019
דו"ח הממפה את הצרכים ואת האתגרים של ילדי מבקשי מקלט בישראל במערכת החינוך הממלכתית. המידע, הנתונים והמסקנות בדו"ח נשענים על שיחות עם נשות חינוך, רווחה ובריאות ועם צוותים מקצועיים העובדים עם ילדי מבקשי מקלט, על שיחות עם הורי ילדים, וכן על ניסיונם המקצועי ועבודתם רבת השנים של העמותות א.ס.ף וספריית גן לוינסקי.
שאלות ותשובות
מה הפתרונות של א.ס.ף בנושא ילדים וחינוך?
ילדי מבקשי המקלט נולדו ברובם המוחלט בארץ - והם יישארו כאן. על כן, ובהתאם לעקרונות המשפט הבינלאומי והמשפט הישראלי, חלה על מדינת ישראל חובה לספק להם חינוך המותאם לצורכיהם, אשר יאפשר להם להתפתח ולשגשג. נוכח העיכובים ההתפתחותיים והלימודיים הגדולים שמהם סובלים כיום הילדים, אף שהם בעלי פוטנציאל תקין לחלוטין, על המדינה לשלבם באופן מלא במוסדות חינוך שבהם לומדים ילדי אזרחים ישראלים ולתת להם את התגבור הפדגוגי הדרוש להם כדי לצמצם את הפערים.
האם חוק חינוך חובה חל על ילדים מבקשי מקלט?
כן - ולכן הילדים זכאים ללמוד במערכת החינוך מגיל 3, ככל ילדי ישראל. גם חוק זכויות התלמיד חל על ילדי מבקשי מקלט, והוא קובע, בין היתר, כי אסור להפלות תלמידים בגלל ארץ המוצא שלהם או הרקע החברתי-כלכלי שלהם.
האם ילדי מבקשי מקלט יכולים להתגייס לצה״ל או לשירות לאומי?
מדינת ישראל לא מאפשרת כיום לילדי מבקשי מקלט להתגייס או לעשות שירות לאומי.
האם ילדי מבקשי מקלט ניגשים לבחינות הבגרות?
בהחלט כן. ילדי מבקשי מקלט לומדים במערכת החינוך מגיל 3 והם זכאים לגשת לבחינות הבגרות, ככל ילדי ישראל. עם זאת, בגלל העיכובים ההתפתחותיים והלימודיים הקשים שמהם הם סובלים, ובגלל ההפרדה הקיימת בחלק מהמקומות בין ילדי מבקשי מקלט וילדי ישראלים, חלקם לא מצליחים לסיים את התיכון עם בגרות.
האם ילדי מבקשי מקלט יכולים להוציא רישיון לרכיבה על אופניים חשמליים או קורקינט חשמלי?
כן. משרד התחבורה אישר כי הכללים החלים על כל בני 16 ומעלה המבקשים לקבל רישיון לרכוב על אופניים חשמליים או קורקינט חשמלי תקפים גם לילדי מבקשי מקלט. לאחר מאבק שניהלנו ילדי מבקשי מקלט (ומבקשי מקלט בכלל) יכולים כעת להירשם לבחינה העיונית, שהיא תנאי לקבלת הרישיון - ורשאים לרכוב כיום על כלים אלה.
האם ילדי מבקשי מקלט יכולים ללמוד באוניברסיטה או במכללה?
ילדי מבקשי מקלט לא זכאים ללימודים גבוהים מסובסדים או הכשרות מקצועיות מסובסדות, ולכן שכר הלימוד שעליהם לשלם הוא גבוה ביותר, ורובם מתקשים לעמוד בו. יש אוניברסיטאות שנותנות כיום מלגות, אך מדובר במספר מצומצם ביותר.
האם ילדי מבקשי מקלט זכאים להנחה התחבורה הציבורית (הנחת תלמיד)?
כן. מבקשי המקלט יכולים להנפיק לילדיהם רב-קו אישי(עם תמונה) באמצעות אישור לימודים מבית הספר בו לומד הילד ולקבל הנחה בתחבורה הציבורית.
תעסוקה וזכויות עובדים
תעסוקה
מרבית מבקשי המקלט בישראל מחזיקים באשרת שהייה מסוג 2(א)5, שאינה משמשת היתר עבודה רשמי. בעבר, אף צוין על גבי האשרה כי "רישיון זמני זה אינו מהווה אישור עבודה" – אך המדינה התחייבה בפני בג"ץ כי לא תאכוף את האיסור על העסקת מבקשי המקלט ולא תקנוס מעסיקים שיעסיקו אותם. כיום, הוסר המשפט ממרבית האשרות, אך בהיעדר היתר עבודה רשמי נתקלים מבקשי מקלט רבים בחשש להעסיקם באופן מסודר ותוך הענקת מלוא זכויותיהם כעובדים. עמימות משפטית זו יצרה מצב נוח לניצול מבקשי המקלט.
על פי רוב, מבקשי המקלט מועסקים בעבודות פיזיות דוגמת ניקיון ובנייה. מדינת ישראל לא מאפשרת להם להוציא רישיונות נהיגה או רישיונות מקצועיים שונים, והכשרות מקצועיות רבות סגורות בפניהם. אפילו היתר לנהיגה באופניים חשמליים או בקורקינט חשמלי אין באפשרות מבקשי מקלט לקבל כיום, ולכן רוב האפשרויות לעבוד בעבודות אחרות, בעלות פוטנציאל רווחי ומספק יותר, חסומות בפניהם.
בהיעדר מנגנוני תמיכה וסיוע ממשלתיים, הם נאלצים לעבוד בכל מחיר והופכים לכוח עבודה זול ופגיע. רבים מהם עובדים בעבודות יומיות: ממתינים מדי בוקר במקומות איסוף למציאת עבודה כלשהי בתקווה שמישהו יאסוף אותם לכמה שעות עבודת בנייה או ניקיון. התשלום בעבודות אלה הוא במזומן, ללא כל זכויות והגנות המגיעות לעובדים לפי חוקי העבודה של מדינת ישראל.
בחודש מאי 2017, נכנס לתוקף חוק "קרן הפיקדון", שנועד להקשות עוד יותר על העסקתם של מבקשי המקלט ולהפעיל מנגנון לחץ כלכלי על מנת לדחוק אותם לעזוב את ישראל. על פי החוק, חויבו מעסיקים של מבקשי מקלט לנכות 20% משכרם ולהפקידם בחשבון פיקדון מיוחד, בנוסף ל-16% המופקדים מצד המעסיק. את הכספים בקרן הפיקדון יכלו מבקשי המקלט לקבל רק בצאתם מישראל. חוק זה פגע קשות בזכויות העובדים של מבקשי המקלט, והשפעותיו היו הרסניות מבחינה חברתית וכלכלית. הוא השפיע לרעה במיוחד על נשים, ילדים ואנשים עם מוגבלות, ומאז כניסתו לתוקף החריפה המצוקה ההומניטארית בקרב מבקשי המקלט.
בחודש אפריל 2020, במסגרת פסק דין שנתן בג"ץ בעתירת ארגוני זכויות אדם, ובהם א.ס.ף, נגד חוק הפיקדון, בוטלה החובה שבחוק הפיקדון לנכות 20% משכר מבקשי המקלט.
לקריאה נוספת
חוק הפיקדון
"מרעיבים אותי כדי שאעזוב" יולי 2018
השפעת "חוק הפיקדון" על מבקשי המקלט הפונים לעמותת א.ס.ף
נשים מבקשות מקלט
נשים מבקשות מקלט בישראל
-
כ-5,000
נשים מבקשות מקלט
-
כ-17%
מקהילת מבקשי המקלט הן נשים
-
יותר מ-50%
מתוכן הן אמהות חד-הוריות
בישראל חיות כ- 5,000 נשים מבקשות מקלט מאפריקה, רובן מאריתריאה. הן נמלטו ממדינות מוצאן על רקע מלחמה או רדיפה, ורבות מהן שרדו את מחנות העינויים בסיני, שבהם עברו אונס והתעללות קשה. מבקשות המקלט מהוות מיעוט בקרב קהילת מבקשי המקלט – קהילה עם רוב גברי מובהק. ללא מעמד מוסדר, רשת ביטחון סוציאלית וייצוג במרחב הציבורי בישראל, הן מהנשים העניות והפגיעות ביותר בישראל. הן חיות בשולי החברה ונמצאות בסיכון גבוה לניצול ולפגיעה.
מבקשות מקלט חד הוריות
ההערכה היא כי יותר ממחצית מהאימהות מבקשות המקלט הן אימהות חד-הוריות - נוסף על כך שהן חסרות מעמד ותמיכה ממשלתית, הן מפרנסות ומגדלות לבד את ילדיהן. מבקשות המקלט החד-הוריות אינן זכאיות להטבות שישראליות חד-הוריות זכאיות להן - קצבת מזונות, הטבות מס, גמלת הבטחת הכנסה, סיוע בשכר דירה, ועוד. משמעות הדבר היא שלא רק שככל מבקשי המקלט, הן אינן זכאיות לזכויות והטבות שתושבי ישראל זכאים להן - כביטוח בריאות ממלכתי וגמלאות הביטוח הלאומי - הן אינן זכאיות גם להטבות הייעודיות הניתנות למשפחות חד-הוריות ישראליות.
ההערכה היא כי יותר ממחצית מהאימהות מבקשות המקלט הן אימהות חד-הוריות – נוסף על כך שהן חסרות מעמד ותמיכה ממשלתית, הן מפרנסות ומגדלות לבד את ילדיהן. מבקשות המקלט החד-הוריות אינן זכאיות להטבות שישראליות חד-הוריות זכאיות להן – קצבת מזונות, הטבות מס, גמלת הבטחת הכנסה, סיוע בשכר דירה, ועוד. משמעות הדבר היא שלא רק שככל מבקשי המקלט, הן אינן זכאיות לזכויות והטבות שתושבי ישראל זכאים להן – כביטוח בריאות ממלכתי וגמלאות הביטוח הלאומי – הן אינן זכאיות גם להטבות הייעודיות הניתנות למשפחות חד-הוריות ישראליות.
מבקשות המקלט החד-הוריות מצויות אפוא במצוקה כלכלית קשה ביותר ובעוני קיצוני: הן מתקשות לשלם את שכר הדירה ואת ביטוח הבריאות לילדיהן, חלקן אינן יכולות להרשות לעצמן או לילדיהן תחבורה ציבורית, ויש כאלו המתקשות להאכיל את המשפחה. הן עובדות בעיקר בניקיון בשכר נמוך ורבות מהן חולקות מרחב מגורים שאינו שלהן עם אנשים נוספים – קרובי משפחה, זוגות, אימהות חד הוריות אחרות וגברים מהקהילה. מצוקת הדיור והמחסור במרחב בטוח משלהן, מותירים אותן חשופות לפגיעה מינית בידי דיירים אחרים בדירה.
לקרוא עוד
נפגעות אלימות במשפחה
העוני ותנאי החיים הקשים, חוויות העבר, השינויים בהרכב המשפחתי בעקבות ההגירה, המפגש עם האוכלוסייה הקולטת והפערים התרבותיים – כל אלו מגבירים משמעותית את מצב הדחק במשפחות מבקשי המקלט ועלולים להגביר את הסיכון לנשים ולילדיהן. ואולם, חרף המצוקה הקשה, מבקשות מקלט מוצאות את עצמן ללא הגנה מספקת מפני אלימות במשפחה. עד לאחרונה הן לא זכו לליווי של המרכזים למניעת אלימות במשפחה, והמענה היחיד שניתן להן היה הגנת חירום במקלטים לנשים מוכות.
תמונת מצב
נשים מבקשות מקלט בישראל: מצוקה ופגיעות כתוצאה ממדיניות דצמבר 2021
נשים מבקשות מקלט בישראל אוקטובר 2020
נטושות - מבקשות מקלט חד-הוריות בישראל מרץ 2016