מידע

שעות קבלת קהל בא.ס.ף

הארגון מספק סיוע פסיכו-סוציאלי למבקשי מקלט הזקוקים לכך, ופועל לקידום זכויות מבקשי המקלט בפני רשויות המדינה.

טלפון במשרד: 053-7275801

שעות פעילות הטלפון: ימי ראשון ורביעי בין השעות 11:00-13:00

אימייל: [email protected]

קבלת קהל בימי ראשון ושלישי בין השעות 16:00-20:00.

טלפון לקביעת תורים: 055-6650022

שעות פעילות הטלפון: ימי ראשון ושלישי, 10:00-11:00

גולומב 52, קומה 2, תל אביב.

כלל השירותים הניתנים בא.ס.ף- ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל, ניתנים ללא כל תמורה או עלות כספית.

ארגוני סיוע נוספים

מידע על ארגוני סיוע למבקשי מקלט - תחומי פעילות, שעות קבלת ופרטים ליצירת קשר

המוקד לפליטים ולמהגרים

המוקד לפליטים ולמהגרים מפעיל קו חם שמעניק ייעוץ וייצוג פרה-משפטי בנוגע לרישיונות ויזה, כליאה בבתי הכלא והליכי זיהוי וטיפול בקורבנות סחר בבני אדם.

הצפירה 18, תל אביב

מיקוד: 6777920
וואטסאפ: 054-6270898

קבלת הקהל מתקיימת  בימי רביעי בין השעות 13:00-17:00. ניתן ליצור קשר גם בוואטסאפ (הודעות טקסט או קוליות) במספר 054-6270898.

המרכז לקידום פליטים אפריקאים (ARDC)

הארגון מסייע למבקשי מקלט להבין את זכויותיהם, מסייע בהליכים משפטיים ומעודד מנהיגות קהילתית לשינוי מדיניות ציבורית. ARDC עוזר בהנגשה של לימודים גבוהים, חיפוש מלגות וקורסים מקצועיים לאוכלוסיית מבקשי המקלט.

קרליבך 25, תל-אביב

בשל משבר הקורונה, קבלת הקהל  סגורה כרגע.
ניתן לתאם פגישה על בסיס פרטני.

וואטסאפ: 0​54-929-8892
דוא"ל: [email protected]

נציבות האו"ם לפליטים (UNHCR)

מטרתה של נציבות האו"ם לפליטים היא לוודא שמדינת ישראל מקיימת מדיניות שהולמת את אמנת הפליטים הבין-לאומית ושומרת על זכויותיהם הבסיסיות של מבקשי המקלט. נציבות האו"ם לפליטים מסייעת במתן שירותים ע"י תמיכה בארגונים ועוסקת בנושא יישוב מחדש 

פרטים ושעות קבלת קהל

ימים א'-ה', בשעות 8:30 – 16:30

רחוב החשמונאים 119

טלפון: 03-637-6500

רופאים לזכויות אדם

הארגון נאבק למען קידום זכויות אדם, ובפרט הזכות לבריאות. מחלקת מהגרים וחסרי מעמד פועלת להגנה על זכותם לבריאות של פליטים, מבקשי מקלט וחסרי מעמד אחרים. הארגון מפעיל מרפאה פתוחה המעניקה טיפול רפואי לחסרי מעמד שאין להם ביטוח וגישה למערכת הבריאות הציבורית. 

רח’ ברוך ספיר 4, תל אביב-יפו

טלפון: 03-5133120 | 054-9169924

פקס: 072-3377682

לפניות בנושא ביטוחי בריאות פרטיים: 054-3921848

שעות קבלת קהל במרפאה הפתוחה:

רופא כללי/משפחה: א’, ג’, ד’  15:00

רופאים מומחים: בקביעת תור מראש

קו לעובד

העמותה מגנה על זכויות העובדים המקופחים במשק הישראלי. העמותה מסייעת לעובדים שזכויותיהם הופרו, באמצעות סיוע פרטני ופעילות ציבורית כוללת.

תל אביב-יפו, נחלת בנימין 75 קומה רביעית, תל אביב
טלפון:  03-6883766

קבלת קהל במקרים דחופים בלבד – פיטורין בהיריון, תאונות עבודה וכד' – בימי שלישי, 12:00-18:00

מסיל״ה

יחידה עירונית, אשר מתפקדת כמחלקת רווחה לא רשמית לקהילה הזרה. מסיל"ה מתמקדת בטובת הילד ובטיפול וליווי של המערך המשפחתי על כל צרכיו.

ניתן לפנות לצורך מידע, ייעוץ, הכוונה, תיווך, התמודדות עם בעיות במשפחה, או צורך בטיפול נפשי.

מסילה גם מפעילה מרכז יום, התומך בשורדי סחר בבני אדם, עבדות ועינויים – שהוכרו כזכאים לשיקום. 

רחוב וולפסון 66, תל-אביב

טלפון: 03-7248238

מענה טלפוני:

יום א': 18:00-15:00
יום ב': 12:00-09:00
יום ג': 18:00-15:00
יום ד': 12:00-09:00

פקס: 03-6879758

קבלת קהל:

יום א': 18:00-15:00
יום ב': 12:00-09:00
יום ג': 18:00-15:00
יום ד': 12:00-09:00
יום ה': סגור

מרפאת ביקור רופא

ביקור רופא היא מרפאת עזרה ראשונה, ללא מרפאת מומחים, המספקת שירותי בריאות למי שלא חל עליהם חוק ביטוח בריאות ממלכתי בישראל.

כתובת: ההסתדרות 35, קומה 2, חולון
שעות:

יום א', ג', ה' – 19:00 עד 23:30
ימי ב'-ד' – 16:00 עד 23:30
ימי שישי וערבי חג – 13:00 עד 23:30
שבתות וחגים – 09:00 עד 23:30

טלפון: 073-3244960

המרכז לפליטים בנגב

ארגון ללא מטרות רווח הפועל עם ולמען אוכלוסיית מבקשי המקלט בדרום הארץ.

המרכז נותן מענה פרטני למבקשי מקלט ותומך בהשתלבותם בקהילה באמצעות שיעורי שפה, קורסים מקצועיים, ליווי למוסדות שונים, סדנאות למיצוי זכויות ועוד.

מייל: [email protected]

היאס

הארגון העולמי היא”ס עובד בישראל עם גופים ממשלתיים ואזרחיים שונים כדי לשפר את הליכי המקלט במדינה, ופועל לייצוג משפטי של מבקשי מקלט בתחומיה.

היא"ס ישראל, בית הכוהנים, רחוב צייטלין 1, תל אביב 6495601

טלפון: 03-6911322

פקס: 03-6091336

[email protected]

מידע לעובדים ומעסיקים

מותר להעסיק מבקשי ומבקשות מקלט בעלי אשרת שהייה (ויזה) בישראל ופליטי מלחמה מאוקראינה ששוהים בארץ מעל ל-90 יום וברשותם דרכון אוקראיני. העסקתם מחייבת את המעסיק בתשלום ביטוח לאומי וביטוח רפואי כמתחייב בחוק.

אבחנה בין סוגי אשרות

חשוב להבחין בין 3 סוגי אשרות:

רישיונות ישיבה ארעיים מסוג א/5 (תעודות זהות של תושבים ארעיים). מי שמחזיק ברישיון זה רשאי לעבוד בכל עבודה ודינו כדין עובד ישראלי לכל עניין הזכויות והחובות.

רישיונות ישיבה ועבודה בלתי מוגבלים מסוג ב/1 (אשרות עבודה שאינן מוגבלות). מי שמחזיק ברישיון מסוג זה רשאי לעבוד בכל עבודה ללא הגבלה.

רישיונות ישיבה לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (ניתנים על גבי "מסמך שחרור בתנאים", שמנפיק משרד הפנים). מעסיקים יכולים להעסיק מבקשי ומבקשות מקלט המחזיקים ברישיון זה בכל עבודה, ולא יינקטו נגדם צעדים כלשהם בגין ההעסקה. מדובר בסוג הרישיונות הנפוץ ביותר, שניתן למי ששוהה בישראל ללא רישיונות אחרים ואינו מוחזק במשמורת. רוב מבקשי ומבקשות המקלט בישראל מחזיקים ברישיון מסוג זה.

פליטי מלחמה מאוקראינה שוהים בישראל לפי מדיניות שר הפנים המעודכנת בעניין שהייתם של אזרחי אוקראינה בישראל בעלי רישיונות לישיבת ביקור מסוג ב/2 (תייר) מוגנים מפני הרחקה עד ליום 30.6.26 או עד סיום המלחמה באוקראינה ואפשרות לחזור אליה, המוקדם מביניהם.

מדיניות שר הפנים המעודכנת בעניין שהייתם של אזרחי אוקראינה בישראל

שר הפנים, משה ארבל, מעדכן את המדיניות לעניין שהייתם של אזרחי אוקראינה הנמצאים בישראל ומודיע כי נוכח התמורות שחלו ובכלל זה חלוף הזמן והניסיון שנצבר, לא תבוצענה פעולות אכיפה כנגד העסקתם של אזרחי אוקראינה ובלבד שחלפו 90 יום מעת כניסתם ארצה ושברשותם דרכון אוקראיני.

יובהר כי על המעסיק האחריות לבדוק שהעובד אכן מחזיק בדרכון אוקראיני וכי הוא שוהה בישראל מעל 90 יום.
כמו כן, הוחלט על ידי שר הפנים להאריך את הרישיונות לישיבת ביקור מסוג ב/2 (תייר) של אזרחי אוקראינה ששהו כחוק בישראל ביום תחילת המלחמה או שנכנסו לאחר תחילתה עד ליום 31.12.25 או עד סיום המלחמה באוקראינה ואפשרות לחזור אליה, המוקדם מביניהם.

חוק "קרן הפיקדון" - ביטול הפקדת 20% לקרן

בחודש ינואר 2017 עבר תיקון לחוק למניעת הסתננות, שנכנס לתוקף ב-1 למאי 2017. על פי התיקון לחוק, על מעסיק של מבקש מקלט לנכות 20% משכר הבסיס של העובד ולהפקידם בחשבון פיקדון מיוחד שיפתח תחת שמו של מבקש המקלט בבנק מזרחי-טפחות. בנוסף, יפקיד המעסיק 16% מצדו – סכום אשר יחליף את רכיבי הפנסיה, פינויים וקרן ההשתלמות לזכאים לכך – אשר היה עליו להפקיד בקרנות או לשלם למבקש המקלט עם סיום העבודה. את הכספים בקרן הפיקדון יוכל מבקש המקלט לקבל רק בצאתו מישראל.

בחודש אפריל 2020, בפסיקה של בג"ץ בעתירת ארגוני זכויות האדם בנושא, בוטל רכיב העובד בחוק הפיקדון. מעסיקים לא נדרשים לנכות 20% משכר העובדים מבקשי המקלט, או 6% מקבוצות שהוחרגו, אולם רכיב המעסיק בסך 16% מהמשכורת נותר על כנו.

מבקשי מקלט שהפקידו לקרן הפיקדון את רכיב ה20% זכאים לקבל את כספם בחזרה. לפרטים נוספים אפשר לפנות אלינו.

זכויות בני נוער מבקשי מקלט

מטרת דפי מידע אלה היא לסייע לגורמים המלווים בני נוער מבקשי מקלט בישראל בהבנת המציאות החוקית בה הם חיים וכן להדריך אותם מה עליהם לעשות בהגיעם לגיל שמונה עשרה וכאשר הם מסיימים את לימודיהם בבית הספר תיכון. המסמכים מבוססים על ידע מעשי שנצבר בתחום הנוער של ארגון א.ס.ף ובמוקד לפליטים ולמהגרים במסגרת שיתוף פעולה בין הארגונים.

מעמד וזכויות

אשרות ורשיונות

כליאה

פתיחת חשבון בנק

על פי הנחיות המפקח על הבנקים, לכל אדם בישראל – ובפרט לקהילת מבקשי המקלט – יש הזכות לפתוח חשבון בנק, ללא הגבלות. לאחרונה בעקבות קבלת אשרות באיתנומטים ברשות האוכלוסין (שהן ללא חתימה) התקבלה הנחייה מהפיקוח על הפבנקים לקבל גם אותן.

מידע על הזכות לשירותי תרגום למטופל במערכת הבריאות

לכל מטופל יש זכות לקבל מידע רפואי בשפה המובנת לו. באתר "כל בריאות" ניתן לתאם שיחה עם מתורגמן.

חוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע כי לכלל התושבים ישנה זכאות אוניברסלית לקבל שירותי בריאות ללא תלות במשתני רקע כלשהם. בהתאם לכך נקבעו הנחיות לגבי הנגשת מידע בשפות שונות שאינן עברית.

ככלל, אין להיעזר בבן משפחה של המטופל כמתרגם, אלא אם כן זוהי בקשתו המפורשת של המטופל וביוזמתו.
בכל מקרה, אין להיעזר בבן משפחה קטין. עם זאת, במקרים הבאים מותר להיעזר בבן משפחה קטין:
במצבי חירום
לשם מסירת מידע פשוט התואם את גילו של הקטין.
אין להיעזר בבני משפחה לשם תרגום במסגרת שירותי בריאות הנפש. למרות זאת, במקרים הבאים מותר להיעזר בבן משפחה:
במצב חירום.
לבקשתו המפורשת של המטופל וביוזמתו.
אין להיעזר בעובר אורח או אדם זר לצורך תרגום, אלא לפי בקשתו המפורשת של המטופל.

למידע נוסף ופירוט באתר "כל זכות"

קבלה לחדר מיון

על פי חוק, יש חובה לקבל כל אדם הזקוק לטיפול רפואי דחוף בחדר מיון – ללא תלות במעמדו או במצב הביטוחי שלו.

 

להרחבה:

מידע לצוותים במחלקות לשירותים חברתיים וצוותי חינוך

בעקבות שינוי במדיניות משרד הרווחה כלפי מבקשי מקלט בישראל הורחבו שירותי הרווחה לקבוצות בקרב מבקשי המקלט המצויות במצבי חירום. עד שנת 2018, הקבוצות היחידות שקיבלו טיפול ושירותים ממשרד הרווחה היו קטינים בסיכון, נשים קורבנות אלימות במשפחה במצבי סכנה וקורבנות סחר מוכרים.

חוזר מנכ"ל 100 שפורסם באפריל 2016 מסדיר את אופן הפנייה למתן שירותי רווחה לקטינים בסיכון. על המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות להעניק טיפול לקטינים בסיכון ולמשפחותיהם הנזקקות לסיוע, גם אם הם חסרי מעמד. הטיפול יינתן להם כפי שהוא ניתן לכל קטין בעל מעמד.

חוזר מנכ"ל 168 שפורסם ביולי 2020 מסדיר את אופן הפנייה למתן שירותי רווחה חירומיים לקבוצות נוספות, בהם: מבקשי מקלט בעלי מוגבלות, דרי רחוב ונפגעי/ות אלימות.

חוזר מנכ"ל משרד הרווחה 103 מסדיר את הדרכים והעלויות למימון תרגום וגישור שפתי בהליכים לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) – כלומר כשמדובר בהליכים לפי חוק זה ובקטינים בסיכון יש הליך מסודר של מימון תרגום וגישור שפתי כדי לאפשר את הקשר בין העו"ס וההורים

על פי נספח לנוהל 08/25 של משרד הבינוי והשיכון, נשים נפגעות אלימות שאינן תושבות ישראל רשאיות גם הן להגיש בקשה לסיוע בשכר דירה בתוכנית הסיוע לשכר דירה.

בנובמבר 2020 הכריז משרד הרווחה כי מרכזי אלימות במשפחה ברשויות מקומיות נבחרות בישראל יפתחו את שעריהן למבקשות מקלט, ואף העביר תקציבים לצורך זה.

תוכניות רווחה (סיוע כלכלי) בעיריות ומועצות מקומיות הפתוחות לפליטים ומבקשי מקלט:
מיזם הקרן לידידות – הסבר על מיזם הקרן לידידות באתר הקרן

המיזם הלאומי לביטחון תזונתי – הסבר על המיזם הלאומי לביטחון תזונתי באתר אשל חב"ד

 

זכויות וחובות במפגש עם המשטרה

זכותון זכויות בהליך פלילי

חשוב שתדעו את זכויותיכם וחובותיכם על מנת שתרגישו בטוחים ומוגנים ושיש לכם שליטה על הסיטואציה.
הוראות החוק מפורטות יותר מהפנקס הזה. כשעולה הצורך, יש חשיבות להתייעץ.

יש לי זכויות מעצם היותי אדם

  • בזמן פנייה של שוטר אליי השוטר מחויב להדליק מצלמת גוף.
  • השוטר מחויב לענוד תג שם ולהגיד לי את שמו אם אני שואל.
  • אם שוטר מבקש ממני תעודה מזהה הוא מחויב להגיד למה.
  • מותר לי או למי שאיתי לצלם.
  • אם שוטר ביקש לערוך עליי חיפוש הוא מחויב שתהיה לו סיבה, וזכותי שזה יהיה בצד ולא בפני אנשים.
  • אם עוצרים / מעכבים אותי – השוטר מחויב להגיד לי למה ולהקריא לי את הזכויות שלי.

מה ההבדל בין מעצר לעיכוב?

  • בשני המקרים השוטר מחוייב להזדהות ולציין את הסיבה למעצר/עיכוב
  • לאחר המעצר השוטר מחויב להביא את החשוד ישירות לתחנת משטרה/בית מעצר לבירור.
  • לרוב מעצר מלווה בצו. אם המעצר הוא בלי צו, חובה להביא את העצור לדיון תוך 24-48 שעות כדי לקבל אישור משופט על הארכת מעצר.
  • עיכוב קורה במיידי (ללא צו) בשני מקרים:
    1.חשד סביר שהחשוד ביצע/עומד לבצע עבירה
    2. יש צורך בחקירה מעמיקה ולכן לא ניתן לחקור את החשוד במקום.
  • ניתן לעכב חשוד בין 3-6 שעות בלבד.

אתה קטין (12-18) וזומנת לחקירה?

  • על קצין המשטרה האחראי על החקירה ליידע אותך על זכותך לנוכחות הורה או קרוב משפחה אחר בחקירה ואין להתחיל לפני הגעתו.
  • לפני תחילת החקירה בפועל על קצין המשטרה האחראי על החקירה ליידע את המלווה לגבי התנאים שבהם הוא רשאי לעזוב את החדר.
  • עם זאת, ישנם מקרים בהם ניתן לחקור אותך ללא נוכחות הורה או קרוב משפחה:
    • הבעת התנגדות לנוכחותם ומסרת סיבה הגיונית וסבירה.
    • את/ה עצור/ה כרגע- תחת צו בית משפט והחקירה פעילה.
    • קצין המשטרה האחראי על החקירה סבור שנוכחות מלווה עלולה לגרום לפגיעה בחשודים נוספים, שיבוש החקירה, או פגיעה בפרטיות שלך- שלומך הפיזי או הנפשי.

מתי ניתן לעצור ללא צו?

מעצר ללא צו בשני מקרים של עבירות חמורות- חשד סביר/ בפני השוטר אם יש לו יסוד סביר לחשוד שהאדם עבר אחת מן העבירות החמורות הבאות:

  • יש חשש שהחשוד יסכן את ביטחונו של אדם מסוים/הציבור/המדינה.
  • אלימות במשפחה.
  • אלימות חמורה ו/או שימוש בנשק חם או קר.
  • עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים, למעט שימוש או החזקת סם לשימוש עצמי.
  • עבירת ביטחון.
  • עבירה שדינה מאסר עולם.
  • אם האדם חשוד בעבירות הבאות המבוצעות בפני השוטר:
    • התקהלות בלתי חוקית או התפרעות במקום ציבורי.
    • יסוד סביר לחשוד שאדם מחזיק או מעביר רכוש גנוב לא כולל סמים(או רכוש שהחזקתו אסורה) במקרה זה אין כל חובה שהעבירה תתבצע בפני השוטר.
    • אדם המחזיק כלי נשק טעון או סכין כשהוא שיכור.
    • אדם העובר עבירת תנועה ומסרב למסור את שמו או להציג רישיון נהיגה.

מתי ניתן לעצור ללא צו?

  • מעצר ללא צו לצורכי חקירה/הפרת תנאי מעצר יש חשש לשיבוש חקירה.
  • יש חשש סביר שהחשוד לא יגיע לחקירה.
  • לאחר שהחשוד לא הגיע לחקירה בעניין תיק המתנהל כנגדו.
  • שוטר יכול לעצור ללא צו אדם שביקש לעכב לחקירה והאדם מסרב.
  • החשוד שמשוחרר בערבות הפר את תנאי השחרור שלו. לדוגמא: הפרה של מעצר בית.

בעת המעצר

בעת מעצר יקחו ממך את החפצים ויתנו לך טופס לחתום עליו, לוודא שכל הרכוש שעלייך כתוב ברשימה.

נעצרת לכמה ימים?

  • זכותך לקבל בגדים וכלי רחצה מאדם קרוב אליך שיביא את זה למתקן המעצר.
  • זכותך שיודיעו לאדם קרוב על המעצר שלך.
  • המשטרה מחויבת יום לאחר המעצר שלך להביא אותך למשפט בכדי לקבל אישור להארכת מעצר.
  • אפשר לבקש מהסנגור שלך שיבקש במשפט שיתנו לך מספר קנטינה לשם יוכלו להפקיד לך כסף.

ייצוג משפטי בתחום הפלילי

כל אדם שהוא נאשם, עצור או חשוד בתחום הפלילים, רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין מהסנגוריה הציבורית, זאת במימון המדינה.
עצרת? אין לך עורך דין עלייך לבקש מהחוקר שידאג לך לעורך דין מהסנגוריה הציבורית.
זומנת לחקירה? אתה ראשי לבקש ייעוץ משפטי לפני חקירה. אם יש לך כבר עורך דין מהתיק הנוכחי או תיק קודם- פנה אליו. אם אין לך, בקש מהשוטר שימנו לך מהסנגוריה.

זימנו אותך לבית משפט יש עורך דין תורן מהסנגוריה שאפשר לבקש לקבל ממנו ייצוג.
זכותך המלאה לשמור על שתיקה ולחכות להגעת עורך הדין להתייעצות.

הסנגוריה הציבורית

מישהו קרוב אליכם נעצר? הוא בילה לילה במעצר? חשוב להתקשר לסנגוריה הציבורית ולברר מי עורך הדין שלו ומתי יש לו דיון.
ישאלו אתכם מה השם המלא שלו ומספר תעודה מזהה: אשרת שהיה/ תעודת זהות/ מספר מזהה במשטרה.
אופן יצירת קשר עם הסנגוריה הציבורית הוא לפי אזור גאוגרפי.
סנגוריה ציבורית מחוז ת"א- 0733923600
סנגוריה ציבורית מחוז מרכז- 0733923555
הם יתנו לכם את השם ומספר הטלפון של עורך הדין שלו ואז תצרו איתו קשר ישירות – עדיף קודם בהודעה.
אם יש תיק נוסף שמתנהל בעניינו כדאי ליצור קשר עם עורך הדין שלו – אולי יוכל למשוך את התיק ולטפל גם בו.

מאוד חשוב להגיע בזמן לדיון.
מי נוכח בבית משפט? שופט, קלדנית, תובע מטעם המדינה, משטרה, עורך הדין שלי, אנשים קרובים אלי שהגיעו למשפט לתמוך בי.
פרוטוקול: בסוף המשפט חשוב מאוד לקחת את הדפים שידפיסו לכם ומסכמים את מה שהיה במהלך המשפט.

ערבות- מה זה?

ערבות: התחייבות החשוד לעמוד בתנאים שקבע בית המשפט. לדוגמא: מעצר בית.
החותם צריך להיות אדם בוגר (מעל גיל 18) ללא עבר פלילי.
חובה להגיע עם תעודה מזהה.
הערבים מעידים בפני בית המשפט שהם מבינים ויודעים שאם הוא יפר את המעצר עליהם להתקשר למשטרה ולדווח.
ניתן ומומלץ לבקש שיהיו כמה ערבים כדי שלא כל האחריות תהיה על אדם אחד.
סכום הכסף עליו חותמים לא יוצא מחשבון הבנק- הוא ילקח במידה והתנאים הופרו.

באו לעשות חיפוש בבית שלך?

לפני שהשוטר נכנס לבית, חשוב לבקש לראות צו שכתוב בו השם שלך והכתובת שלך.
מי שהצו על שמו צריך להיות בבית והחיפוש נעשה בנוכחותו. זכותך לבקש שינכחו שני עדים נוספים בזמן החיפוש.
אם לקחו דברים בזמן החיפוש, תוודאו שכולם כתובים בטופס שנתנו לכם לאחר החיפוש.
על הצו עצמו צריך להיות כתוב לכמה זמן הוא בתוקף.
אם נגרם נזק בזמן החיפוש חשוב לתעד ולפנות למשטרה כדי לקבל פיצוי.

השבת חפצים שנלקחו לשם חקירה / בעת מעצר

בכדי לקבל בחזרה חפצים (דוגמת טלפון) שנלקחו לשם חקירה ניתן להגיש לבית המשפט בקשה בכתב לשחרור תפוס- בסיוע של עורך דין. עם קבלת האישור ניתן לגשת למשטרה בימים המיועדים לכך ולקבל אותם.
המשטרה יכולה להחזיק בטלפון עד כ כ-6 חודשים, ללא הגשת כתב אישום. במקרים מסוימים יכולה המשטרה לבקש הארכה, אם הטלפון דרוש לחקירה.

דוחות תנועה

  • פקח/שוטר יכול לתת לי דוח רק על עבירה שראה אותי עושה/צולמה במצלמת תנועה.
  • יש לוודא שעל הדוח כתובים נכון הפרטים האישיים שלי.
  • הפקח/שוטר מחויב לתת לי את הספח ומספר הדוח. בלי המספר לא ניתן לשלם. כשאתם לא משלמים את הדוח זה עלול להוביל לעיכול חשבון הבנק שלכם.
  • קיבלת הודעה על עיכול? פנו אלינו.
  • במקרה של דוח לא מוצדק- ניתן להגיש ערעור באתר האינטרנט של מחלקת תנועה בעירייה או במשטרת התנועה- חשוב לשים לב מי נתן לי את הדוח. על מנת לעשות את זה חפשו באינטרט: ערעור על דוח.
  • ההחלטה להחרים את כלי התחבורה שלי ניתנת לשיקול דעתו של הפקח.
  • אם החרימו לי את כלי התחבורה הפקח יתן לי טופס עם מספר תפוס ודוח לשלם- כדאי לבקש ממנו גם שיכתוב את הכתובת בה ניתן לקבל אותם בחזרה ואת שעות הפתיחה.

הגשת תלונה

נפגעת על ידי שוטר? בעת חקירה/מעצר/עימות? תאספו את הדברים הבאים:

  • שם השוטר/ת
  • איפה האירוע קרה ובאיזה יום ושעה
  • צלמו את הפגיעות
  • אם היו עדים לפגיעה- תקחו מהם את הפרטים שלהם כדי שאחר כך יוכלו לקחת מהם עדות.
  • זכותכם להגיש תלונה למח"ש (המחלקה לחקירות שוטרים).

הזכותון הוכן בשיתוף עמותת למרחב – פרוייקט מבקשי מקלט

שתפו: