ללא מקלט: פליטים בישראל בעיצומה של המלחמה

א.ס.ף עם קהילת הפליטים
א.ס.ף עם קהילת הפליטים – מלחמת איראן יוני 2025

**עדכון: ביום שלישי, 24.6.2025, הכריז נשיא ארה"ב על הפסקת אש בין ישראל, ארה"ב ואיראן. ימים יגידו אם הפסקת האש תישמר ומה יהיו השפעותיה על מצב המלחמה ששורר בישראל מאז 7.10.2023.

מתקפת הטילים האיראנית ב־13 ביוני 2025 מסמנת הסלמה מסוכנת במלחמה המתמשכת מאז 7 באוקטובר 2023.  ההסלמה הנוכחית מאיימת על היציבות האזורית ופוגעת בכלל האוכלוסייה בישראל, אזרחים ופליטים כאחד.

עבור קהילת הפליטים ומבקשי המקלט, המחיר כבד במיוחד: למרביתם אין גישה למרחבים מוגנים, מידע קריטי שנמסר לתושבים אינו נגיש להם בשפתם, מי שנפגעו ישירות מירי טילים נותרו ברחוב ללא קורת גג, מי שהכנסתו נפגעה בין אם כי מקום העבודה שלו אינו פעיל או שעליו להישאר לטפל בילדיו נותר חשוף – ללא תעסוקה, ללא הכנסה וללא מענה. המצוקה הכלכלית מתגברת, והמחסור במזון, תרופות וציוד בסיסי הולך וגדל. לא רק המצוקה הכלכלית החמירה אלא גם המצוקה הנפשית: רבים ממבקשי המקלט שרדו טראומות קשות – מחנות עינויים, מלחמות ורדיפות, והמציאות הביטחונית הנוכחית פותחת מחדש פצעים ישנים ומביאה להידרדרות במצבם הנפשי של רבים מהם. יתרה מכך, למרות שמבקשי מקלט חיים בישראל באופן חוקי, חלקם למעלה משני עשורים, ולמרות שמדינת ישראל מכירה באיסור החזרה שלהם למדינות המוצא בשל הסכנה שנשקפת לחייהם, הם מודרים באופן שיטתי מכל מערכות הסיוע לרבות ביטוח לאומי, פיצויים על נזקי מלחמה, וסיוע למפונים. אף שמאז פרוץ המלחמה עם איראן אנו עדים לגילויי סולידריות של מבקשי המקלט עם החברה הישראלית, הסולידריות הזו היא חד- כיוונית: להיות פליט בישראל היום פירושו להתקיים לחלוטין מחוץ לאמנה החברתית. הפליטים אינם רק בתחתית סדר העדיפויות, הם כלל אינם מצויים בו. הם מודרים ממערכות הסיוע, נמחקים מהשיח הציבורי, ונשארים חשופים לטילים, טראומה ועוני, ללא הגנה, הכרה או סיוע.

ישראל היא מדינה שנבנתה על ידי פליטים ולמענם. רבים מאיתנו צאצאים של אנשים שברחו ממלחמות, רדיפות וגלות. אנו יודעים היטב מה פירוש להיות זר בארץ נוכרייה ולנסות לשקם את החיים. הזיכרון הקולקטיבי שלנו מלמד על מחיר האדישות. כיהודים וישראלים, והאחריות שלנו אינה רק היסטורית, אלא גם מוסרית ואנושית. 

מצב הפליטים בישראל

כ־72,000 מבקשי מקלט חיים כיום בישראל כחוק. כ־60,000 מהם נמצאים תחת "הגנה קבוצתית", בעקבות החלטת המדינה לא לגרשם חזרה לארצות מוצאם. מתוכם כ־23,000 הם מאריתריאה, 23,000 מאוקראינה, 7,000 מסודן, 8,000 מאתיופיה וכ־400 מקונגו. מרביתם הגישו בקשות פרטניות למקלט (למעט פליטים מאוקראינה, שהמדינה אינה מאפשרת להם להגיש בקשות פרטניות). בנוסף לכך, כ־12,000 מבקשי מקלט אחרים, מארצות נוספות שאינן זכאיות להגנה קבוצתית, הגישו בקשות פרטניות למקלט שטרם הוכרעו, וגם הם מוגנים מגירוש.

על אף שכולם מוגנים מגירוש ושהותם בישראל חוקית, הם מודרים ממרבית שירותי הרווחה, מביטוח בריאות ציבורי ומרשת ביטחון סוציאלית בסיסית. רבים חיים בעוני עמוק ובחוסר יציבות מתמיד. הם מועסקים בעבודות בלתי יציבות ובשכר נמוך, ונאבקים יום-יום על מענה לצרכים הבסיסיים ביותר. ללא הכרה וללא זכויות, מודרים ממערכות התמיכה הלאומיות, הם נשארים אחת האוכלוסיות המוחלשות והפגיעות ביותר במדינה.

• 57% ממבקשי המקלט חיים מתחת לקו העוני, לעומת 20.7% מהאוכלוסייה הכללית בישראל.
•  85% סובלים מאי-ביטחון תזונתי, ו־56% סובלים מאי-ביטחון תזונתי חמור לעומת 21.1% ו־10.1% בהתאמה באוכלוסייה הכללית. 
• קרוב לשליש מדווחים על מצב בריאותי ירוד או גרוע מאוד, ורבים חיים ללא נגישות לשירותים רפואיים או סוציאליים.

מציאות זו אינה משקפת רק את התוצאה של המלחמה הנוכחית. מדובר בתוצר של מדיניות ארוכת שנים המפקירה את קהילת הפליטים ומבקשי המקלט בישראל לחיים בהדרה, בשולי החברה האזרחית, ללא הגנה וסיוע.

מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023 והמלחמה שבאה בעקבותיה לא פסחו על קהילות הפליטים. ידוע על 3 פליטים שנהרגו, ואחרים נפצעו או נעקרו מבתיהם; מבקשי מקלט רבים התנדבו והשתלבו במאמצים אזרחיים לתמיכה בניצולים. התרחבות המלחמה ב־13 ביוני 2025 העמיקה את המשבר החריף שבו נמצאות קהילות הפליטים ומבקשי המקלט, כפי שמעיד הזינוק בבקשות לקבלת מזון, תרופות וסיוע חירום. כמה בתים של פליטים נפגעו והושמדו כליל, והמשפחות נותרו ללא קורת גג. מאז תחילת המתקפה האיראנית נהרגו חמישה פליטים, שלושה מהם ילדים, ורבים אחרים נעקרו ללא גישה למגורים יציבים או להגנות בסיסיות.

להלן האתגרים והחסמים המרכזיים שזוהו בקרב קהילות הפליטים בעקבות המלחמה עם איראן:
הפליטים בישראל מודרים ממערכות המענה הלאומיות במצבי חירום ומנודים מההגנות המוענקות לאחרים. הסלמת המלחמה העמיקה את המצב הקשה ממילא של קהילות הפליטים ומבקשי המקלט בישראל, החריפה את הפגיעוּת הקיימת ודחפה רבים מהם למשבר הומניטרי. 

1. היעדר מיפוי של המפונים והנפגעים: אף שהמלחמה בישראל נמשכת כבר יותר משנה וחצי והפגיעה הבלתי פוסקת בעורף אינה מבחינה בין הלאום, הדת או המעמד האזרחי של הנפגעים, מאז אוקטובר 2023 ועד היום לא ערכו משרדי הממשלה מיפוי של המפונים והנפגעים בקרב קהילות הפליטים ושל צורכיהם. 
2. הדרה מסיוע חירום ותוכניות תמיכה: למרות שהם מתגוררים בישראל באופן חוקי, מבקשי המקלט מודרים באופן שיטתי מסיוע ממשלתי כולל סיוע כלכלי בחירום, פיצוי על נזקים שנגרמו במלחמה ותמיכה במפונים. כפי שהודרו מהסיוע וממיזמי הפינוי במלחמת אוקטובר 2023, מבקשי המקלט נשארים כיום מחוץ לכל מסגרות התמיכה בתושבים שנפגעו למרות שהם מתמודדים עם קשיים זהים או חמורים אף יותר. בעמותת א.ס.ף אנו רואים כיצד התופעה הזאת חוזרת על עצמה. אלו שבתיהם ורכושם נהרסו מטילים לא קיבלו פיצוי על נזקיהם, בניגוד לאזרחים ישראלים. בדומה לכך, חלק מהמשפחות שנאלצו לפנות את ביתן בגלל היעדר מקלטים קרובים או בגלל שהבית נהרס, נותרו ללא סיוע מדינתי, מה שאילץ רבים למצוא מגורים בכוחות עצמם ובמקרים מסוימים אף לישון ברחוב. בימים אלה, עמותת א.ס.ף מסייעת למשפחות פליטים שנפגעו ישירות מטילים ונותרו חסרות קורת גג. בעוד מרבית המשפחות ישראליות במצב דומה פונו לבתי מלון וקיבלו סיוע ממדינת ישראל, משפחות הפליטים נותרו להסתדר בכוחות עצמן, והן תלויות לחלוטין בעמותת א.ס.ף ובארגוני סיוע נוספים.
3. אובדן הכנסה והיעדר רשת ביטחון: מאז ה- 13 ביוני השנה מוטלות על המשק מגבלות ביטחוניות מחמירות, ובראשן איסור על התקהלות ועבודה בעבודות שאינן חיוניות כמו גם סגירת המסגרות החינוכיות לילדים. ההגבלות הקשות הותירו פליטים רבים ללא פרנסה. כמי שגם בשגרה עובדים בעבודות לא יציבות ובשכר נמוך, וללא גישה לדמי אבטלה ופיצויים ממסדיים אחרים הם נותרו ללא כל הכנסה. יתרה מכך, אובדן עבודה משמעותו לעיתים גם אובדן ביטוח בריאות מה שמרחיק עוד יותר את השירותים הרפואיים מהישג ידם. ככל שהמלחמה נמשכת, המצב הכלכלי מידרדר במהירות. משפחות מתקשות לשלם שכר דירה, לקנות מזון, חיתולים או מוצרים בסיסיים. אי-הביטחון התזונתי שמאפיין כה רבות ממשפחות הפליטים מוסיף להעמיק.
4. היעדר נגישות למרחבים מוגנים: רוב מבקשי המקלט מתגוררים בדירות צפופות בבניינים ישנים ובשכונות מוחלשות, ללא גישה למקלטים או למרחבים מוגנים. כאשר נשמעות אזעקות, אין לרבים מקום בטוח להסתתר בו. מצב זה משאיר אותם פגיעים פיזית וחשופים לסכנה תמידית. יתרה מכך, מרבית המקלטים הציבוריים אינם נגישים לבעלי מוגבלויות (לדוגמא, בכל דרום תל אביב אין מקלט אחד נגיש). המלחמה הנוכחית הבליטה ביתר שאת את הקשר הישיר בין מעמד חברתי-כלכלי וביטחון אישי: לבעלי אמצעים יש לרוב מרחבים מוגנים בדירות או בסמוך אליהן, בעוד שרוב האוכלוסיות המוחלשות והמודרות, לרבות הפליטים, גרות באזורים עם גישה מוגבלת למקלטים, קל וחומר – לממ"דים או ממ"קים.
5. היעדר גישה למידע אמין: הנחיות חשובות של פיקוד העורף אינן מתורגמות באופן רשמי לחלק מהשפות הרלוונטיות לקהילת הפליטים. בנוסף, הפליטים לעיתים קרובות מקבלים מידע דרך רשתות לא פורמליות ומקורות לא אמינים, מה שמגביר את החרדה והפגיעוּת בקהילותיהם.
6. השפעה חמורה על בריאות הנפש: פליטים ומבקשי המקלט שרדו טראומות עבר קשות, מלחמות, רצח עם ומעשי זוועה אחרים שאילצו אותם לעזוב את בתיהם ולחפש הגנה בישראל. רבים מהם הגיעו לישראל לאחר שניצלו מסחר בבני אדם ועינויים ברוטליים. עבור רבים מהם המלחמה הנמשכת חודשים רבים וההסלמה בעקבות המתקפות מאיראן הם גם ימים של שחזור טראומות והצפה של זיכרונות קשים מהעבר. ואולם גם בימי שגרה הנגישות של הפליטים לשירותי בריאות הנפש מוגבלת מאוד, ובימים אלה היא כמעט שלא קיימת. 
7. הגברת הסיכון עבור ילדים ובני נוער: ילדים ובני הנוער הם מהפגיעים ביותר במשבר הנוכחי. עבור בני נוער במצבי סיכון מערכות התמיכה העיקריות, בית הספר והעבודה, הופסקו באופן פתאומי בגלל המלחמה. היכולת שלהם להתחבר ללמידה מקוונת מוגבלת שכן לרבים אין גישה למחשבים ולאינטרנט המאפשר זאת, ובמוסדות החינוך בהם מרבית ילדי הקהילה לומדים ממילא לא התקיימו לימודים מקוונים. ללא שגרה או מסגרת, הילדים "כלואים" בדירות קטנות וצפופות, חסרי גישה למרחבים ציבוריים בטוחים, כך שרבים משוטטים ברחובות דרום תל אביב. כמו כן, עבור רבים המלחמה ומצבי הדחק שהיא מייצרת משפיעים באופן דרמטי על מצבם הנפשי, במיוחד אלה שברחו בעצמם ממלחמות ועינויים או שנולדו למשפחות הנושאות טראומה בין-דורית. ילדים ובני נוער אלו נדחקים יותר ויותר לשוליים החברתיים בישראל. 
8. שינוי דרמטי במציאות החוקית והפוליטית: בחודשים האחרונים, בחסות המלחמה, הפכה הסביבה המשפטית והפוליטית בישראל עוינת יותר כלפי ארגוני זכויות אדם ככלל וארגונים המקדמים זכויות פליטים בפרט. נוסף על כך, אנו עדים ליוזמות חקיקה המבקשות לפגוע ישירות בפליטים ולהרע את מצבם. בין ההתפתחויות האחרונות: 

• חוק שאושר בקריאה טרומית בכנסת, המטיל מס של 80% על עמותות הממומנות מגורמים זרים ואינן נתמכות בידי המדינה. 
• בחודשים האחרונים הוגשו לא פחות משישה חוקים המבקשים לפגוע באופן ישיר בקהילות הפליטים החיות בישראל ובהן הצעת "חוק יסוד ההגירה", המאיימת לפגוע פגיעה אנושה בזכויות הפליטים, בעקרונות דמוקרטיים ובשלטון החוק. החקיקה תעגן צעדים דרמטיים אשר בניגוד לאמנת הפליטים שישראל חתומה עליה תקדם מעצרים של פליטים ומבקשי מקלט, שלילת גישה לערכאות, ואף גירוש.

1. פגיעה כלכלית דרמטית בארגוני הסיוע: בשנה האחרונה חל שינוי עמוק במציאות הכלכלית של ארגוני הסיוע בישראל:

• רבים מהתורמים הבינלאומיים הפסיקו את תמיכתם בישראל בשל שיקולים פוליטיים. 
• הפילנתרופיה המקומית מתמקדת כעת בסיוע הקשור ישירות למלחמה, תוך העדפה ברורה לאזרחי המדינה. 
• על רקע העלייה החדה באנטישמיות ברחבי העולם, קרנות וקהילות יהודיות רבות בחרו להסיט את המשאבים מישראל לטובת חיזוק הקהילות היהודיות בתפוצות.
• החרפת האקלים הפוליטי בישראל והתפתחויות בזירה הבינלאומית, בהן בחירתו המחודשת של טראמפ, תרמו גם הן לצמצום משמעותי בהיקף המימון. כך, לדוגמה, נציבות האו"ם לפליטים (UNHCR) הפסיקה לאחרונה באופן פתאומי ומיידי את תמיכתה בארגוני סיוע לפליטים בישראל, לרבות תמיכתה בעמותת א.ס.ף.
• חוק המיסוי החדש צפוי לצמצם באופן ניכר את היקף התרומות הנגישות לארגוני זכויות אדם.

כדי להקל על הקשיים החמורים שמבקשי המקלט והפליטים חווים במשבר הנוכחי, עמותת א.ס.ף פועלת בארבעה מישורים עיקריים:

1. סיוע ישיר ומידי לפגיעים ביותר:  מאז ההסלמה הנוכחית, צוות א.ס.ף פועל ללא לאות לתמיכה בקהילות המושפעות ביותר מהמצב באמצעות:

• מענה לצורכי חירום במלחמה – א.ס.ף מגיבה באופן פעיל לצרכים אקוטיים של קהילת הפליטים, כולל סיוע למשפחות שבתיהן נפגעו מטילים וסיוע במציאת דיור חלופי (סיוע שמדינת ישראל מסרבת לספק). במקביל, א.ס.ף ממשיכה לטפל בצרכים רחבים יותר של הקהילה, כגון סיוע הומניטרי, הפצת מידע בטיחות נגיש ותמיכה רגשית. 
• שמירת שגרת ליווי ותמיכה בפונים הפגיעים ביותר – צוות המחלקה הפסיכוסוציאלית (לרבות העובדות הסוציאליות, צוות קבלת הקהל, המגשרים הקהילתיים וצוות תחום הנוער) ממשיך לתת מענה ותמיכה לפונים המלווים ע"י העמותה שגם בימי שגרה נאבק לשרוד כלכלית ונפשית. 
• הרחבת שירותי התמיכה באמצעות מרכז הסנגור והתמיכה (קבלת הקהל) – מיד עם תחילת מתקפת הטילים מאיראן, ב- 13.6.2025, וחרף ההגבלות הביטחוניות, הרחיבה א.ס.ף את קבלת הקהל שלה והעמידה קו חם טלפוני הפועל 5 ימים בשבוע לטובת מתן מענה מותאם לקהילות בעת הזו. 
• תמיכה בנוער מבקשי המקלט – בשל מצב החירום הנוכחי, מועדון הנוער לא יכול לקיים את הפעילות הרגילה במבנה המועדון. לאור זאת הורחבו מעני הליווי הפרטניים לתמיכה מרחוק, וצוות המועדון שומר על קשר טלפוני סדיר עם בני הנוער כדי לוודא שאף אחד לא נותר מאחור. קשר זה מתמקד ברווחה הנפשית, הרגשית והגופנית של בני הנוער ומתואם עם רכזת מועדון הנוער לזיהוי צרכים דחופים ופערים בהגנה. בנוסף, יצר צוות המועדון קבוצת ווטסאפ להורי הילדים המשתתפים במועדון. באמצעות הקבוצה מספקת רכזת מועדון הנוער מידע עדכני ונגיש שפתית להורים לגבי הנחיות בטיחות ושירותים זמינים. קבוצת הווטסאפ משמשת גם כלי לזיהוי צורכי משפחה דחופים, במטרה ליצור מערכת תמיכה הוליסטית ככל האפשר לבני הנוער.
• מיפוי והערכת צרכים – העמותה פועלת למיפוי משפחות מקרב קהילות הפליטים שנפגעו באופן ישיר מנפילות טילים, המענים הנגישים להם ופערים בהגנה. בנוסף, א.ס.ף שומרת על קשר מתמיד עם לקוחות העמותה הזקוקים לסיוע, בודקת את נגישותם למקלטים, למידע מציל חיים ולשירותים חיוניים. המיפוי כולל גם זיהוי אתגרים הומניטריים דחופים כגון אי-ביטחון תזונתי, חוסר יציבות בדיור וקשיים כלכליים.
• היערכות להרחבת הסיוע ההומניטרי – בשל ההשלכות הדרמטיות של המשבר על הקהילה כולה ובפרט על הפגיעים ביותר מקרבה לא רק שאנו ממשיכים בפעילות השגרה, אנו פועלים מאז ה- 13 ביוני גם להרחבת הסיוע ההומניטרי כדי לצמצם את הפגיעה האנושה בקהילה. 

1. הבטחת גישה למידע אמין כדי לחזק את החוסן הקהילתי ולקדם את ביטחון הקהילה: א.ס.ף פועלת להבטיח שכל מבקשי המקלט והפליטים יקבלו גישה למידע מדויק, בזמן אמת ונגיש מבחינה תרבותית ולשונית:

• אנו מתרגמים הנחיות רשמיות, יוצרים תוכן נגיש במספר שפות ומפיצים אותו דרך דף הפייסבוק הייעודי של א.ס.ף לפליטים, קבוצות ווטסאפ ופלטפורמות דיגיטליות נוספות.
• בהתבסס על מומחיותנו בתמיכה פסיכו-סוציאלית אנו מספקים חומרים שנועדו לסייע בהתמודדות עם לחץ וטראומה, לרבות הפצת חומרים בנושאי רווחה נפשית, ניהול לחץ ותמיכה בילדים במצבי חירום.
• השקנו מחדש את מפגשי הזום הקהילתיים הפופולריים, המתקיימים בשפות אוקראינית, טיגריניה וערבית. מפגשים אלו כוללים הסברים על נוהלי המוגנות של פיקוד העורף ומציעים כלים להתמודדות במצבי משבר. אף שחלק גדול מהתכנים הללו שותפו בכתב, מפגשים חיים אלה מאפשרים לחברי הקהילה לשאול שאלות, לקבל תשובות מותאמות ולהוות מרחב תומך. 
• העלינו את כל החומרים בדף הפייסבוק הייעודי לפליטים ובאתר א.ס.ף כדי להבטיח שמידע חיוני זה יהיה נגיש לכול.

1. קידום גישה שוויונית לזכויות ולשירותים לצד מתן סיוע ישיר והפצת מידע: א.ס.ף ממשיכה לפעול להגנה על זכויות מבקשי המקלט והפליטים בזמן החירום. אנו  פועלים למיפוי הצרכים, השירותים הזמינים והפערים הקריטיים בהגנה עליהם, ולהעלאת המודעות לפערים אלה ולצורך בהרחבת המענים. פעילות זו מתבצעת באמצעות תקשורת ישירה ומתמשכת עם הקהילות עצמן, מעקב אחר תגובת הרשויות הממשלתיות והמקומיות, פניות רשמיות לרשויות בעת הצורך והעלאת המודעות למצבם הקשה של הפליטים בתקשורת הכתובה והדיגיטלית.

זאת ועוד, א.ס.ף שותפה למאמצים הציבוריים, משפטיים ואחרים, לאתגר את מדיניות ההדרה ולדרוש הכללה של מבקשי המקלט במערכות החירום ובמעני ההגנה כפי שהן מוענקות לתושבי ישראל שנפגעו במלחמה. מטרתנו היא לוודא שאף אחד לא יישאר ללא סיוע, ושזכויותיהן וצורכיהן של כל הקהילות החיות בישראל יכובדו, ללא קשר למעמדן האזרחי.

• חיזוק ושימור החוסן של צוות א.ס.ף : לאור האתגרים העומדים בפני צוות א.ס.ף, במיוחד נוכח התמשכות מצב המלחמה בישראל וההסלמה האחרונה,  א.ס.ף מחויבת להשקיע בחוסן האישי והארגוני של ההנהלה, העובדים והמתנדבים שלה. מוקד מרכזי הוא טיפוח חוסן אישי וארגוני, תוך העלאת המודעות לחשיבות התמיכה בעובדים הפועלים בחזית.

הניסיון המקצועי רב השנים של עמותת א.ס.ף בהתמודדות עם מצבי חירום אפשר לעמותה להתאים את פעילותה להסלמה החדשה במהירות שיא ולעשות שימוש מיטבי במשאביה כדי לסייע לקהילת הפליטים בעת קשה זו. עם זאת, ההסלמה, ההתעלמות המוחלטת של הרשויות מהפליטים שנפגעו מהמתקפה האיראנית וההתפתחויות החוקיות והפוליטיות שנועדו לפגוע בקהילת הפליטים ובארגוני זכויות אדם העמיקו עוד יותר את מצוקתן של קהילות הפליטים ופגעו קשות ביכולתם של הארגונים הפועלים למענן להעניק להן סיוע והגנה. גם בעמותת א.ס.ף חלה ירידה חדה, פתאומית ומשמעותית במשאבים העומדים לרשות העמותה. כתוצאה ישירה של מכלול התמורות הללו נמצא המשך קיומן של תוכניות הליבה החיוניות של העמותה – תוכניות הסיוע ההומניטרי הדחוף, הליווי הפסיכו־סוציאלי, השירותים הפרה־משפטיים, והסנגור הציבורי – בסכנה ממשית. כל התוכניות האלה הן בבחינת קווי הצלה קריטיים עבור קהילת הפליטים ומבקשי המקלט בישראל.

ככל שהמלחמה תימשך, הנזק יעמיק. ללא התערבות דחופה, הקהילות המוחלשות הללו עומדות בפני סיכון למשבר הומניטרי  חמור, כפי שקרה במהלך מגפת הקורונה ומלחמת חרבות ברזל. מדינת ישראל חייבת לכלול מיידית את הפליטים ומבקשי המקלט בכל תוכניות החירום והשיקום ולהעניק להם סיוע כלכלי, תמיכה בדיור, הכשרה מקצועית וגישה לשירותי בריאות ורווחה. אף אדם החי תחת אש לא אמור להישאר מאחור. 

א.ס.ף – ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל היא עמותה שפועלת לרכז את הסיוע לפליטים מתוך אמונה במחויבות ההיסטורית של החברה הישראלית כלפי פליטים. א.ס.ף פועלת משנת 2007 בשני מישורים מרכזיים: הענקת סיוע ותמיכה פסיכו-סוציאליים לפליטים ומבקשי המקלט וקידום הגנה על זכויות אוכלוסייה זו באמצעות העלאת מודעות בציבור וקידום זכויותיהם בפני רשויות המדינה. 

ליבנו עם המשפחות השכולות ועם אלו שיקיריהם פצועים, נעדרים או מוחזקים בעזה. אנו מתפללים לריפוי המלא של הפצועים ולחזרתם הבטוחה של כל  החטופים. ליבנו עם אלה שאיבדו את ביתם ואנו מייחלים לשיקום מהיר ובנייה מחדש. בזמנים קשים אלו אנו נאחזים בתקווה – לימים שקטים יותר, של שלום, צדק, סולידריות וביטחון לכול.

היום, יותר מתמיד אנחנו זקוקים לכם איתנו.

להתנדבות          לתרומה

ניתן למצוא מידע נוסף ברשתות החברתיות של א.ס.ף. בפייסבוק, אינסטגרם וברשת X  (טוויטר).