מסתכלים אל התהום – מבקשי ומבקשות מקלט בישראל בתקופת הקורונה

אני חושבת רק על היום. איך אשרוד היום; איך אסתדר היום; איך אשיג אוכל היום; אם אדם לא יכול להרשות לעצמו לחשוב על מחר – אלה לא חיים".

ב', מבקשת מקלט מאריתריאה, אם חד-הורית ל4

הדוח של ארגון א.ס.ף – מסתכלים אל התהום – מבקשי ומבקשות מקלט בישראל בתקופת הקורונה  – מתאר ומסכם את שנת הקורונה הראשונה בישראל (מרץ 2020 עד מרץ 2021) מזווית הראייה של מבקשי ומבקשות המקלט; הדוח בוחן את השפעות המגפה והמשבר הכלכלי שבא בעקבותיה על מבקשי המקלט מבחינה כלכלית, פיזית ונפשית, וכיצד נזקי המשבר ממשיכים להשפיע על חייהם גם כיום.

משבר הקורונה חשף את העוול והנזק שהמדיניות הממשלתית רבת השנים גרמה וממשיכה לגרום למבקשי ומבקשות המקלט והשפעותיה על כלל הציבור בישראל. אחרי שנים ללא מעמד וזכויות סוציאליות, פרוץ המגפה וסגירת המשק דרדרו באחת את אוכלוסיית מבקשי המקלט אל סף משבר הומניטרי. המשבר יצר מצוקה כלכלית ונפשית חמורה ביותר, גידול דרמטי בחוסר הביטחון התזונתי של מבקשי המקלט וילדיהם ובפינויָם מהבית בשל היעדר יכולת לשלם שכר דירה. המשבר דחק עוד נשים מבקשות מקלט למעגל הזנות לצורכי הישרדות (Survival Sex). למרות פתיחת המשק ממרץ 2021 ואילך, מבקשי ומבקשות מקלט רבים מתקשים להתגבר על המצוקה הכלכלית הקשה שיצרה שנת הקורונה, מה גם שבימים אלה (אוקטובר 2021) הולך ומתבהר כי מגפת הקורונה תלווה אותנו גם בשנה הבאה. ההערכה היא כי מבקשי מקלט רבים ימשיכו לסבול מהשפעות משבר הקורונה עוד חודשים רבים.

אף שכ- 29,000 מבקשי המקלט, שחיים כיום בישראל עם כ- 8,000 ילדיהם, נמצאים כאן קרוב ל- 15 שנים, ואף ששהייתם בארץ חוקית, וישראל מכירה בסכנה שנשקפת להם אם ישובו למדינותיהם – היא מונעת מהם הכרה כפליטים וגישה לשירותי בריאות ורווחה, כמו קצבאות ביטוח לאומי, ביטוח רפואי ושירותים חברתיים.

ללא זכויות חברתיות וכלכליות היו מבקשי המקלט מהקבוצות הראשונות שנפגעו מהמשבר הכלכלי שליווה את מגפת הקורונה שפרצה בישראל בפברואר-מרץ 2020: באבחת נגיף מצאו עצמם כ- 80% ממבקשי המקלט ללא עבודה. מי שאיבד את פרנסתו נותר ללא ביטוח בריאות, ללא זכאות לדמי אבטלה, וללא פיצויי פיטורים. מודרים מקצבאות וסיוע של ביטוח לאומי, הם ומשפחותיהם נותרו ללא כל מקורות הכנסה ובמשבר קשה. ההשפעות הלכו והחמירו ככל שהמגפה בוששה לדעוך; מבקשי מקלט שלא נזקקו בעבר לסיוע מ א.ס.ף, החלו להתייצב במשרדי הארגון ולבקש אוכל; יותר ויותר נשים הגיעו עם ילדיהן הקטנים וביקשו סיוע במוצרי יסוד, לרבות פורמולה לתינוקות, חיתולים ותרופות; פניות בעניין אי יכולת לשלם את שכר הדירה החודשי והסיכון הממשי להיזרק לרחוב עם הילדים התרבו, ואיתן המצוקה הנפשית הגדולה; משפחות מצאו פתרונות חלופיים בדמות הצטופפות של 4 ו- 5 נפשות בחדר בדירה עם משפחה נוספת או לינה על רצפת גן ילדים; והורים סיפרו כי אין באפשרותם להמשיך לשלם את ביטוח הבריאות של ילדיהם, והם נאלצים להותירם ללא שירותי בריאות.

בדוח מובאים, מפי מבקשי מקלט וצוות א.ס.ף, סיפוריהם של הפגיעים ביותר בקרב מבקשי המקלט – נשים חד-הוריות, ניצולי עינויים, אנשים עם מוגבלות או מחלה כרונית, וילדים. לצד העדויות, הדוח פורש עובדות ונתונים על ההשפעות המתמשכות של שנת הקורונה על מבקשי ומבקשות המקלט בהיבטים השונים – היעדר פרנסה, פגיעה בביטחון התזונתי, אובדן היכולת לשלם שכר דירה, הפגיעה הבריאותית, הפגיעה הנפשית והפגיעה בתא המשפחתי ובילדים.

על מדינת ישראל להפיק את הלקחים משנת הקורונה ולגבש רשת תמיכה שתאפשר למבקשי ומבקשות מקלט לחיות בישראל בכבוד, לצד בחינה הוגנת ואפקטיבית של בקשות המקלט שלהם. רשת תמיכה זו צריכה לכלול שירותים חברתיים מלאים, הסדר ביטוח בריאות (ביטוח ציבורי מסובסד) הנגיש לכלל מבקשי המקלט, הנפקת רישיונות נהיגה ורישיונות מקצועיים לעומדים בתנאי החוק ותגבור ילדי מבקשי המקלט הסובלים מפערים התפתחותיים משמעותיים. זו לא רק חובתנו החוקית והמוסרית, זה גם חיוני למניעת המשבר ההומניטרי הבא ולשמירה על בריאות כולנו.

לצד רפורמות נחוצות אלו, יש 10 צעדים שאפשר ליישם כבר עכשיו על מנת לשפר את מצבה הסוציו-אקונומי הקשה של קהילת מבקשי המקלט:

רווחה

• לכלול מבקשי מקלט הסובלים ממצוקה כלכלית קשה בכל פתרון ארוך טווח שיימצא לסוגיית היעדר ביטחון תזונתי בישראל.

• לספק למבקשי מקלט פגיעים שירותי רווחה בקהילה, לרבות שיקום תעסוקתי ומסגרות יום, וכן תקציב ייעודי לפעולה לעובדות הסוציאליות המטפלות בהם ברשויות המקומיות.

• לספק למבקשי מקלט גישה לקצבאות הביטוח הלאומי, ובראש ובראשונה לספק גישה לקבוצות המוחלשות ביותר בקרב מבקשי מקלט: אנשים עם מוגבלות, נשים חד-הוריות, הורים לילדים עם מוגבלות וקשישים.

• להנגיש באופן מלא מסגרות חוץ-ביתיות למבקשי מקלט פגיעים שזקוקים וזכאים להן ולהתאימן לצורכיהם, באמצעות יישום ותקצוב מלאים של מדיניות משרד הרווחה בעניין.

בריאות

• לתת לכלל מבקשי מקלט גישה להסדר ביטוח בריאות מסובסד ולהבטיח כי גם מבקשי ומבקשות מקלט פגיעים, שאינם יכולים לעמוד בתשלום דמי ביטוח מסובסדים, ייכללו בהסדר וכי הוא יאפשר גישה לשירותי בריאות הנפש.

תעסוקה ורישיונות

• לאפשר למבקשי מקלט לקבל רישיונות נהיגה והיתרים לשימוש באופניים ובקורקינטים חשמליים בכפוף לעמידה בתנאי החוק.

• לאפשר למבקשי מקלט לקבל רישיונות לעיסוק מקצועי בכפוף לעמידה בתנאי החוק.

חינוך

לספק שילוב ותגבור לילדי מבקשי מקלט כדי לצמצם פערים התפתחותיים קשים, ובכלל זה –

• להעמיד לרשות צוותי החינוך מערך גישור שפתי ותרבותי שיאפשר להם לבנות תקשורת אפקטיבית עם הורים מבקשי מקלט.

• להעמיד לרשות צוותי החינוך מערך השתלמות, ליווי ותמיכה מקצועיים שייתן להם ידע וכלים לקדם את הילדים.

• להעמיד לרשות הילדים תוספת שעות הוראה שבמרכזן הקניית השפה העברית וסגירת פערים במקצועות לימוד בשפה העברית.

"מדיניות הממשלה של מניעת רשת ביטחון כלכלית וסוציאלית לפליטים שבקרבנו כדי להניע אותם לעזוב, לא רק שלא השיגה את מטרתה (כי אין להם לאן לעזוב), אלא גרמה נזק קשה: המגפה הזכירה לנו שהבריאות של אחד משפיעה על הבריאות של כולם, ומדיניות פוגענית השוללת רשתות תמיכה מקהילה אחת משליכה על כולנו."  

עו"ס טלי אהרנטל, מנכ"לית א.ס.ף

לקריאת הדו"ח המלא