21.06.26, רן שמעוני, הארץ
לפי נתוני נציבות האו"ם לפליטים יש כיום בעולם כמעט 25 מיליון בני אדם במצב של פליטות ממושכת של חמש שנים ויותר, כמעט פי שלושה ממה שהיה בשנת 2000. כמחצית מהפליטים במזרח ובדרום אפריקה נמצאים בגלות כבר יותר מ־15 שנים
פליטות היא מצב זמני. בהגדרה. אדם שנעקר מביתו, ממולדתו, מהמקום שהוא לא יכול להישאר בו – ויוצא בחיפוש אחר מקלט, עד שיוכל לשוב. הפליט הוא מי שחוצה את הגבול, שנס על נפשו בזמן הווה. נהג בשיירת מכוניות עמוסות חפצים, נוסע מבועת על סירת גומי, חוסה באוהל ארעי. אבל הרגעים האלה הם רק תחילתה של הפליטות.
15.5 שנים. זהו משך הזמן החציוני שבו פליט או מבקש מקלט ב־25 השנים האחרונות שוהה בגלות במזרח ובדרום אפריקה – כך לפי דו"ח חדש של נציבות האו"ם לפליטים שפורסם לרגל יום הפליט העולמי שחל אתמול (שבת). נתון זה עומד בלב אחת המגמות הבולטות שעולות מהדו"ח: עבור חלק גדול מהפליטים בעולם, הפליטות כבר אינה אירוע חולף אלא מצב מתמשך. בסוף 2025 חיו בעולם 24.9 מיליון פליטים במצבי פליטות ממושכים – כאלה שנמשכים לפחות חמש שנים ללא פתרון נראה לעין. הם היוו שבעה מכל עשרה פליטים בעולם.
"חשיבותן של הזכות למקלט ולהגנה כמו גם לסיוע הומניטרי מציל חיים – אינה נתונה לוויכוח", אומרת שרון הראל, ראש נציבות האו"ם לפליטים בישראל, "יחד עם זאת, איננו יכולים לקבל מציאות שבה מיליוני פליטים נותרים במצבי עקירה במשך שנים ואף עשורים, ללא סיכוי ריאלי לבנות מחדש את חייהם".
הנתון הזה לא מתאר רק את המציאות במזרח ובדרום אפריקה. לפי הדו"ח, הוא משקף מגמה עולמית. בשנת 2000 חיו בעולם כ־9.2 מיליון פליטים במצבי פליטות ממושכים. ב־2025 מספרם כבר עמד על 24.9 מיליון. לפי הנציבות, אחת הסיבות המרכזיות להתארכות הפליטות היא הפער בין מספר האנשים שזקוקים לפתרון לבין המספר של אלו שאכן מוצאים כזה.
המשמעות היא שבעוד שהעולם ממשיך לייצר פליטים חדשים, הוא מתקשה יותר ויותר לסיים את הפליטות של הקיימים. משברים חדשים מצטרפים למשברים ישנים, ופתרונות קבע – חזרה, קליטה במדינה המארחת או יישוב מחדש במדינה שלישית – נותרים מוגבלים. לשם השוואה, בעוד שכמעט 2.9 מיליון פליטים הוגדרו ב־2025 כזקוקים ליישוב מחדש במדינה שלישית, רק 81,800 נקלטו בפועל במסלולי יישוב מחדש או חסות – ירידה של יותר ממחצית לעומת השנה הקודמת.
מאחורי המספרים האלה ניצבים כמה ממשברי הפליטים הגדולים והארוכים בעולם, חלקם נמשכים כבר עשרות שנים. לפי הדו"ח, שמונה מכל עשרה פליטים החיים כיום במצבי פליטות ממושכים הגיעו משבע מדינות בלבד: אפגניסטאן, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, מיאנמר, דרום סודאן, סודאן, ונצואלה וסוריה.
הייתה יוצאת דופן. מספר העקורים בכפייה בעולם ירד ל־117.8 מיליון בני אדם, ירידה של 5.4 מיליון לעומת 2024 וירידה ראשונה אחרי יותר מעשור של עלייה. במהלך השנה חזרו למדינותיהם 4.4 מיליון פליטים, כמעט פי שלושה מ־2024. לצדם, שבו לבתיהם יותר מ־10.3 מיליון עקורים פנימיים, שהיו פליטים בארצם. אולם, בנציבות האו"ם מזהירים כי חזרה לבית אינה בהכרח סימן לסיום הפליטות.
"בחלק מן המקרים, חזרות של פליטים למולדתם נעשו תחת לחץ מדיני או פוליטי, או בתנאים שאינם מאפשרים שיקום מלא של החיים", מסבירה הראל. לפני נתוני הדו"ח, יותר מ־90% מהפליטים שחזרו ב־2025 שבו לאפגניסטאן, סוריה וסודאן בלבד – מדינות שעדיין סובלות מחוסר יציבות, עימותים או קריסה בשירותים בסיסיים.
בישראל ממדי התופעה קטנים בהרבה, אך גם כאן היא נושאת אופי ממושך. לפי נתוני רשות האוכלוסין, בסוף מארס 2026 שהו בישראל 17,586 בני אדם שמוגדרים על ידה "מסתננים". רובם המכריע מבקשי מקלט שהגיעו מאריתריאה (13,460) ומסודאן (1,802).
רבים מהם חיים בישראל כבר יותר מעשור. למעשה, כמעט כל מי שנמנה כיום עם האוכלוסייה הזאת נכנס לישראל לפני סגירת הגבול עם מצרים והשלמת המכשול בגבול הדרומי. הנתונים ממחישים עד כמה השתנתה התופעה: בעוד שבין 2006 ל־2025 נכנסו לישראל כ־65 אלף איש ללא אישור, ברבעון הראשון של 2026 נכנסו שניים בלבד. במילים אחרות, הסוגיה כבר אינה עוסקת בגלי כניסה חדשים, אלא בעיקר במעמד של כ־17 אלף בני אדם שחיים בישראל שנים ארוכות, בהם הורים לילדים שנולדו וחיו כאן כל חייהם.
על פי נתוני רשות ההגירה, בשנת 2025 חלה עליה במספר בקשות המקלט שהוגשו על ידי אזרחי אריתריאה. "לא מדובר בפליטים חדשים שהגיעו לישראל, אלא בצעירים שהגיעו לישראל כפעוטות עם הוריהם, ובמשך כל השנים שחלפו מאז מעמדם עדיין לא הוסדר", נמסר מהמוקד לפליטים ומהגרים. "רק באפריל האחרון חידשה נציבות האו"ם לפליטים את הנחיותיה בנוגע לאריתריאה, וקראה למדינות העולם להמשיך ולהעניק הגנה לפליטיה. על ישראל לעמוד במחויבות החוקית שלה לאמנת הפליטים ובמחויבותה המוסרית להיסטוריה היהודית, ולקיים מערכת מקלט הוגנת, צודקת ושקופה".
בקשות מקלט בישראל אינן מוכרעות במשך שנים ארוכות, לעיתים ללא אופק ברור לסיום הטיפול בהן. לפי פסק דין שניתן לאחרונה, כבר ב־2024 היו יותר מ־7,000 בקשות פתוחות שטרם נדונו. זאת, בעוד שבמדינות מערביות הליכי מקלט נמשכים בדרך כלל עד שנה.
חזרה למעלה
