פרופ' ברדה, משפטנית וחברת סגל במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, פגשה את הבטום בשנת 2016, כשהחל את לימודי התואר השלישי בסוציולוגיה, במסגרת תכנית משותפת שעסקה בזכויות אדם בתקופות משבר. הבטום הגיע לתוכנית כפליט מאריתריאה וכמבקש מקלט בישראל.
"לאורך שנות מחקרו הפגין הבטום התמדה יוצאת דופן", סיפרה. "גם כאשר התמודד עם קשיים ביורוקרטיים, חוסר ודאות לגבי עתידו ואחריות למשפחתו, הוא המשיך לעבוד, לחקור, לכתוב ולהשתתף בחיים האקדמיים במלוא הרצינות והמחויבות. לא מדובר רק בהצלחה אישית או אקדמית. זהו גם סיפור על כוחם של ידע, סקרנות והתמדה. עבורי, אבטום הוא דוגמה לחוקר מצוין, לעמית יקר ולאדם שהעשיר מאוד את הקהילה האקדמית שסביבו".
עבודת הדוקטורט של הבטום, עסקה בשאלה כיצד קהילות גולות ממדינות בעלות משטרים סמכותניים, מושפעות ממנגנוני השליטה של המדינה שממנה ברחו. במחקרו הראה כיצד הפחד, המעקב, והלחצים החברתיים והפוליטיים ממשיכים לפעול בקרב קהילות של מהגרים ופליטים.
האוניברסיטה העברית העניקה בתחילת השבוע 318 תארי דוקטור בתחומי מדעי הרוח, החברה והמדעים היישומיים. פרופ' אורון שגריר, רקטור האוניברסיטה, אמר בנאומו בטקס כי "מקבלי ומקבלות תואר דוקטור מעצבים את עתיד המדע, החברה והכלכלה בישראל ובעולם".
חזרה למעלה
