68 אריתריאים במעצר מינהלי מאז המהומות, יותר מ-20 שוחררו בשל חוסר ראיות

18.09.23, בר פלג, הארץ

אריתריאה

הליכים משפטיים

מדיניות ממשלת ישראל

בית הדין לביקורת משמורת הורה עד כה לשחרר לפחות 23 מבקשי מקלט אריתריאים מבין 68 שהוחזקו במעצר מינהלי, בחשד למעורבות במהומות האלימות שאירעו בתחילת החודש בתל אביב. לפי בדיקת "הארץ", רבים מהעצירים לא יוצגו על ידי עורכי דין בדיון בעניינם בבית הדין, וברוב המקרים הם שוחררו כי למשטרה לא היו ראיות נגדם.

מאז המהומות שבהן התעמתו זה עם זה מתנגדי ותומכי המשטר באריתריאה נעצרו עשרות מבני הקהילה מכוח חוק הכניסה לישראל, והועברו למעצר מינהלי — חלקם מבלי שהובאו קודם לכן לדיון בהארכת מעצרם בבית משפט. המעצר המינהלי אינו מוגבל בזמן, ועשויות לחלוף 96 שעות מרגע המעצר ועד הבאת העצירים בפני דיין.

"הארץ" בחן את תיקי המעצר של 65 מהעצירים ומצא כי ביותר מ–20 מהמקרים קבעו דייני בית הדין שלא הוצגו ראיות לעבירות שבהן נחשדו מבקשי המקלט, והורו לשחררם. 18 מהם שוחררו במהלך השבוע שעבר. באחד המקרים ציין מתנגד משטר כי שוטרים עצרו אותו לאחר שליווה את חברו לקבלת טיפול רפואי. "תפסו אותי במעבר חציה כשיצאתי מבית החולים", הוא אמר. במקרה אחר, שאירע כמה ימים לאחר המהומות, אדם נעצר בבר לאחר שנמצא סכין באופניו, שלדבריו שימש אותו לצורך עבודתו. הוא נשלח למעצר מינהלי על אף שלא נשאל בחקירתו אם השתתף בעימותים. בחמישה מקרים אחרים, הנוגעים לחשודים בתקיפת שוטרים, קבעה הדיינת רחל שרם פלדור כי "לא הוצגה כל ראיה ממשית" שיש בה כדי לקשור אותם לחשדות.

מבין 68 העצירים, לפחות 23 לא זכו לייצוג משפטי בדיון בעניינם בבית הדין. חלקם שוחררו, אך מרביתם נותרו במעצר. בכמה מקרים עצירים הגיעו לדיון בבית הדין בעודם פצועים, ובהם שישה שסובלים מפצעי ירי. במקרה אחר, עציר טען בדיון שהוא סובל מכאבים בכל גופו, וכי הוא לא נבדק על ידי רופא. הוא שוחרר בלי תנאים מגבילים. עציר אחר סיפר בבית הדין שנלקח למעצר ישירות ממיטת בית החולים.

בשבוע שעבר נעצרו שניים ממובילי מחאת מתנגדי המשטר, שעמדו בקשר עם המשטרה טרם המהומות, והם שוחררו ללא תנאים מגבילים. השניים נעצרו בבתיהם כמה ימים אחרי ההתפרעויות. אחד מהם הציג בבית הדין תעודות הוקרה מהמשטרה עבור פעילותו בקהילה, והראה התכתבויות עם קצינים במשטרה לפני ואחרי המהומות. בהחלטה על שחרור העצירה השנייה, כתבה הדיינת שרם פלדור: "השוטר זיהה את המוחזקת כמי שהחזיקה מגפון והקריאה מסרים… מעבר לעובדה שהמוחזקת מכחישה את הטענה… ממילא אין בכך כדי לבסס עילת מסוכנות… באופן המצדיק השמה במשמורת".

בין אלו שמעצרם הוארך ישנם לפחות 14 מבקשי מקלט שזוהו כתומכי משטר. בית הדין קבע כי על רשות האוכלוסין וההגירה לבחון את בקשת המקלט שלהם ואת האפשרות להרחקתם מהארץ. לפי מקורות בקהילה, מאז המהומות נשמעים איומים רבים מצד תומכי המשטר לבוא חשבון עם המתנגדים לו, ודווח על כך למשטרה.

עו"ד נטע מישלי, מנהלת המחלקה המשפטית של המוקד לפליטים ולמהגרים שייצג כמה מהעצירים, אמרה כי "מטריד לראות באיזו קלות ניתן לשלול את חירותם של אנשים, כולל הורים לילדים קטנים שזקוקים להם, ללא בדל ראיה שיכולה להצדיק סנקציה כל כך חמורה". ועוד היא אמרה: "שמחנו שלפחות בחלק קטן מהמקרים, בית הדין לביקורת משמורת עשה את תפקידו והורה על שחרור ללא תנאים. אולם אפילו במקרים המעטים הללו, אנשים הוחזקו יותר משלושה ימים מאחורי סורג ובריח לפני שלגורם שיפוטי היתה הזדמנות להיווכח כי כלל אין ראיות נגדם. בלתי נתפס שככה מתקבלות החלטות על כליאה של בני אדם במדינת ישראל".

מהמשטרה נמסר בתגובה: "במהלך ההתפרעויות והאלימות הקשה שהופנתה כלפי השוטרים באמצעות סלעים, מוטות ברזל, סכינים וגרזנים מצד הנתינים הזרים מאריתריאה, עשרות שוטרים נפצעו ונזקקו לטיפול רפואי. בפעילות ממוקדת של המשטרה נגד נתינים שהיו מעורבים עפ"י החשד במהומות, נעצרו עשרות חשודים ביניהם 68 חשודים שהועברו לרשות ההגירה והאוכלוסין לטיפול בציר המנהלי כפי שסוכם בין משרדי הממשלה. לעניין בית הדין למשמורת הינכם מוזמנים לפנות לרשות המוסמכת.
לקריאת כתבת המקור
חזרה למעלה