תוכנית הלימודים שתעמיק את ההפרדה של ילדי הזרים

14.06.23, טלי אהרנטל, הארץ

חינוך

ילדים ובני נוער

מדיניות ממשלת ישראל

רשויות מקומיות

קוראים שנחשפו לכתבה שסיפרה על תוכנית לימודים שמקדם משרד החינוך, שתכין ילדים של מבקשי מקלט לחיים בחו"ל ("הארץ", 7.6), היו עשויים לחשוב שבעוד המונים נאבקים על אופי המדינה ועל דמותה הדמוקרטית ונגד חוקי ההפיכה המשטרית, הממשלה מקדמת יישוב מחדש של הילדים הללו במדינות אירופה, קנדה וארצות הברית. שם יוכלו לחיות כבני אדם שווים, בעלי זכויות ומעמד. אלא שאין שום כוונה טובה מאחורי היוזמה. ילדי הפליטים ומבקשי המקלט גדלים כאן ויישארו כאן והיוזמה — שהמרכז למדיניות הגירה ישראלית מקדם כבר שנים — נועדה לדחוק אותם עוד יותר לשולי החברה ולהגביר את זרותם במדינה שנולדו וגדלו בה.

כ–8,200 ילדי פליטים ומבקשי מקלט מאפריקה חיים בישראל, רובם המוחלט נולדו בה. הוריהם הם פליטים ומבקשי מקלט מאפריקה, החיים בישראל כדין כבר כ–15 שנה, תחת מדיניות ממשלתית של הגנה קבוצתית מפני גירוש לארצות מוצאם, לרוב אריתריאה וסודאן. כמו הוריהם, הילדים חיים בשולי החברה בישראל, בלא מעמד מוסדר ועם רשת ביטחון בריאותית וסוציאלית דקה ביותר, מלאה חורים.

בתל אביב, שכמחציתם גרים בה, הם לומדים בהפרדה כמעט מוחלטת מילדים ישראלים. מהניסיון של 15 השנים האחרונות עולה שההפרדה פוגעת ביכולתם של ילדי הפליטים לצמצם את הפערים ההתפתחותיים והלימודיים, תורמת לתחושת הניכור שלהם ומגבירה את הסיכון לנשירה ולאימוץ התנהגויות מסכנות. ההפרדה גם מעודדת גילויי גזענות כלפיהם ומשאירה אותם חשופים לגילויים אלה, בלא התמודדות נאותה של מערכת החינוך.

והנה במסווה של "פיילוט" לשילוב מקצתם בבתי ספר במרכז תל אביב ובצפונה, עם ילדים ישראלים, נבנית במשרד החינוך תוכנית לימודים סגרגטיבית, שתכליתה להפרידם אף יותר, בעיקר במסגרות החינוך הנפרדות, אך נראה שגם במשולבות. אם תצא לפועל, היא תעמיק את הפרדת הילדים מהחברה הישראלית, תגביר את הניכור שלהם וכלפיהם ותאיץ את המציאות הקורמת עור וגידים כיום, שבה הם מוסללים להיות חוטבי העצים ושואבי המים של הישראלים. זה לא מגיע להם.

הגיל הממוצע של הילדים עולה עם השנים: שיעור הפעוטות בגיל הרך יורד ושיעור בני 13–18 עולה. כמעט בכל מדינה דמוקרטית אחרת כבר היו ניתנים להם מעמד וזכויות, אך בישראל אפשרות זו חסומה בפניהם. בהגיעם לגיל 18 הם מקבלים אשרה ארעית וחסרת זכויות, כמו זו שמקבלים הוריהם, ומעט הזכויות והשירותים שניתנו להם כקטינים נשללים מהם באחת.

אם כך, למה שלא ייצאו מפה? כי אינם יכולים, ולאריתריאה וסודאן, ארצות המוצא של הוריהם, ההורים וגם הילדים אינם יכולים לחזור בגלל הסכנה הנשקפת להם שם. מדינת ישראל מכירה בכך. במקום לנקוט את הצעד הפשוט וההומני — לתת להם מעמד ולקלוט אותם — מיטב המוחות במכון המחקר ושלוחיהם במשרדי הממשלה עסוקים בדרכים לאמלל אותם ולמנוע מהם עתיד המגיע לכל ילד.

על פי הפרסומים ב"הארץ", בתחילה ניסו המשנה למנכ"ל משרד החינוך, אביטל בן שלמה, עד לאחרונה חוקרת בפורום "קהלת", וראש מטה לשכת השר, אסיף קזולה, לבנות לילדי הפליטים תוכנית "הנפרדת מתוכנית הלימוד לישראלים, שבמסגרתה ייגרעו מקצועות התנ"ך והמולדת; התכנים במקצועות ההיסטוריה והאזרחות יהיו שונים מבְּזרם החינוך הממלכתי; יושם דגש על לימודי אנגלית, מתמטיקה ומדעים; ולא יצוינו חגים בלוח השנה העברי". אחרי שספגו התנגדות מאנשי המקצוע פנו במשרד לתוכנית בעלת כותרת עמומה, "תוכנית לימודים אוניוורסליים", ש"תכלול בשלב זה בעיקר מתן תקציב לטובת לימודי אנגלית", משהו בסגנון בתי הספר הבינלאומיים לילדי שגרירים.

בלי להתייחס ליומרה הבלתי נתפשת של מי שאינם מכירים את הילדים הללו לבנות בעבורם תוכנית פדגוגית, או למופרכות של ההנחה שניתן לגייס יותר מורים לאנגלית במציאות שאין בה די מורים גם לפי תוכנית הלימודים הקיימת — למה סבורים אנשי משרד החינוך, כי התוכנית מתאימה יותר לילדי הפליטים מתוכנית הלימודים הנוהגת בחינוך הממלכתי?

נראה שהרעיון מאחורי התוכנית הוא לנתק את הילדים ממקצועות שנועדו להגדיל את זיקתם לשפה העברית וישראל ולהכשיר אותם לחיים בחו"ל. אבל על איזה חו"ל מדובר? אין תוכנית שלפיה הילדים יהגרו למדינה דוברת אנגלית כלשהי (אלא על בסיס פרטני וספורדי), ובעתיד הנראה לעין הם יישארו כאן. איזה חיים צפויים להם כאן, לאחר שישלימו 12 שנות לימוד בתוכנית לימודים החסרה את אבני היסוד הדרושות — לפי משרד החינוך עצמו — לחיי צעירים תורמים ומצליחים בישראל? איך ישתלבו כצעירים בגירים בחברה הישראלית? נראה שמאחורי התוכנית העמומה עומדת כוונה רעה, יותר מאשר מושכלות פדגוגיות מעמיקות.

8,200 ילדי פליטים ומבקשי מקלט מאפריקה גדלים בארץ. הכלים לספק להם מעטפת פדגוגית שתצמיח אותם ותיתן להם עתיד ראוי במדינה שנולדו בה, שהם גדלים בה ובה יחיו מצויים במערכת החינוך הישראלית כבר כיום, שכן יש לה ניסיון רב בקליטה ובשילוב של ילדי מהגרים. כל מה שצריך הוא רצון טוב, וזה מה שחסר כל כך ביוזמה החדשה של משרד החינוך.

הכותבת היא מנכ"לית "א.ס.ף — ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל"

לקריאת כתבת המקור
חזרה למעלה