שר הפנים משה ארבל בוחן אפשרות להסדיר ביטוח בריאות לשיעור מזערי בלבד של מבקשי מקלט, זאת למרות חוות דעת של הייעוץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה שלפיהן יש להעניק זכויות סוציאליות לכל המבקשים, בשל התמשכות הליכי בחינת הבקשות שלהם. במכתב שכתב ארבל ושהפרקליטות אמורה למסור היום לבג"ץ במסגרת עתירה שהוגשה בעניין, כתב השר כי בכוונתו לבחון את הסדרת הביטוח רק למבקשי מקלט בני 60 ויותר, שמספרם נאמד בכמה מאות מתוך כ–29 אלף בגירים השוהים בישראל. לגבי היתר, כתב ארבל כי הוא בוחן את העניין בהתאם להתפתחויות בקצב בדיקת בקשות המקלט שלהם, שעשויות להיות שיקול בהרחבת ההסדר הביטוחי. בסביבתו של ארבל הדגישו כי בשלב זה מדובר בתיעדוף בלבד וכי הנושא לא ירד מהפרק.
לפי נתונים שהגיעו לידי "הארץ", ישנן כ–25 אלף בקשות מקלט שטרם הוכרעו. 30% מהן הגישו אזרחי אריתראה, שממתינים להחלטה בעניינם בין ארבע לשבע שנים, וכמה מהם אף יותר מעשור. מבקשי המקלט נשארים חסרי מעמד ואינם זכאים לזכויות סוציאליות. בשנה שעברה עתר לבג"ץ מבקש מקלט מאריתראה שבקשתו לא הוכרעה, בדרישה לחייב את המדינה להעניק לו את הזכויות, ובראשן ביטוח בריאות. הדיון בעתירה, שהוגשה על ידי עו"ד מיכל פומרנץ, צפוי להתקיים בחודש הבא.
בחודש מרץ כתבו המשנה לפרקליט המדינה אורית קטב והמשנה ליועצת המשפטית לממשלה גיל לימון לממלא מקום שר הפנים מיכאל מלכיאלי כי בשל העיכוב בקבלת הכרעה בבקשות המקלט, בג"ץ עשוי להעניק מעמד לאלפי מבקשי מקלט מאריתראה, בדומה לפסק דין שנתן בעניין אזרחי סודאן ב–2021 — וכי יש להעניק להם זכויות סוציאליות. המכתב הוגש לעליון במסגרת העתירה.
ארבל השיב השבוע למכתב המשנים, וכתב כי לצד פעולות לייעול בחינת בקשות המקלט הוא בוחן אפשרויות שונות של מתן שירותי רפואה לזרים בגיל השלישי שאי אפשר להרחיקם מישראל, וכי במסגרת בחינה זו "נושא קצב הטיפול בבקשות למקלט מדיני ומצב כוח האדם נשקל אף הוא, וייתכן שיהיה בו כדי להוות שיקול ביחס להרחבת אוכלוסיית היעד הזכאית". השר פירט כי ננקטות פעולות לטובת הגדלת כוח האדם ביחידה לטיפול במבקשי מקלט, וכי הן אמורות לסייע בקצב בדיקת הבקשות.
בסביבת השר אמרו כי עניין ביטוח הבריאות לכלל מבקשי המקלט הבגירים ייבחן בהמשך, אך כעת מתמקדים באוכלוסייה המבוגרת. זאת בין היתר בשל צו על תנאי שהוציא בית המשפט במרץ, ובו הורה למדינה לנמק מדוע לא תקבע הסדר ביטוחי לזרים מעל גיל 60, נוכח מדיניות אי־ההרחקה של המדינה, שנהוגה כלפי מבקשי מקלט אריתראים וסודאנים.
ארבל, המשמש גם כשר הבריאות, השיב למשנים בשבתו כשר הפנים, אך לדברי סובביו הוא סבור כי יש לתת למבקשי המקלט תנאים נאותים "ולא להשאירם באוויר". אנשי מקצוע במשרד הבריאות אומרים כי לאחר שהביטוח למבקשי מקלט בני 60 ויותר יוסדר, שתי האוכלוסיות הפגיעות ביותר — קשישים ו–12 אלף קטינים מבקשי מקלט — יהיו זכאים לביטוח בריאות. בני שכבת הביניים, בגירים בגילים 18–59, הם לרוב מועסקים והחוק מחייב את המעסיקים לבטחם. במשרד מעריכים שלרובם יש כיסוי ביטוחי.
לפני כשנתיים פורסם ב"הארץ" כי שר הבריאות דאז ניצן הורוביץ החליט לקדם ביטוח בריאות ל–29 אלף מבקשי מקלט השוהים בישראל. המכרז יצא בנובמבר האחרון, ובינואר השנה נכשל לאחר שאף חברה לא ניגשה אליו. מאז, ועם עליית ממשלת נתניהו, לא חלה כל התקדמות בנושא והמדינה עדכנה בכמה הזדמנויות את בג"ץ, במסגרת שתי עתירות דומות שהוגשו, כי הסוגיה נמצאת בבדיקה. בחודש שעבר, בתשובה לעתירה שהגישו ארגון הסיוע לפליטים היא"ס ושורה של ארגוני זכויות אדם, אמרה המדינה כי היא בוחנת שתי חלופות לביטוח בריאות למבקשי מקלט בני 60 ויותר: הראשונה היא יציאה למכרז חדש והשנייה היא יצירת הסדר ביטוחי באמצעות תקנות חוק ביטוח בריאות ממלכתי. לפי תשובת המדינה בוצע כבר מיפוי ראשוני של החלופות, והוא הוצג למנכ"ל משרד הבריאות ולשר ארבל.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "עבודת המטה המתקיימת בימים אלה במשרד דנה לעומק בהיקף ההסדר הביטוחי על מגוון האוכלוסיות הזכאיות לו. בנושא זה מתקיים שיח גם עם משרד האוצר ועם רשות האוכלוסין וההגירה".
עו"ד פומרנץ אמרה כי "בית המשפט העליון כבר קבע שהמתנה של ארבע שנים להכרעה בבקשת מקלט היא לא סבירה ומצדיקה לתת מעמד תושב ארעי עד להחלטה בבקשה. אין סיבה שמבקשי מקלט אריתראים ימשיכו לחכות חמש, שש, שבע שנים ויותר כדי שיכריעו בבקשותיהם. הממשלה הנוכחית אמנם מבקשת חסינות מביקורת שיפוטית על החלטות לא סבירות, אך אנו מקוות שבית המשפט לא יתן יד לכך".
חזרה למעלה
