משרד החוץ בוחן מתווה חדש לעזיבה מרצון של מבקשי מקלט מסודאן ומאריתריאה לקנדה ולמדינות נוספות שיש בהן ביקוש לעובדים זרים. במסגרת המתווה, המדינה תציע למבקשי מקלט לגשת לקורסים מקצועיים בארץ במקצועות הנדרשים במדינות היעד, ובתמורה לכך כשיסתיים הקורס הם יעזבו את ישראל מרצונם ויקבלו מעמד באחת המדינות המוצעות.
המתווה הוצע על ידי ח"כ אליהו רביבו (הליכוד), יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים, ונמצא כעת בבחינת משרד החוץ שפועל לקבל את עמדת קנדה ומדינות נוספות בנושא. שר החוץ אלי כהן אמר בדיון שנערך היום (שני) בוועדה כי הוא "חושב שזה מהלך אדיר" וציין כי בכוונתו לתת לו עדיפות ואף להקצות תקציבים ממשרד החוץ לקידום ההכשרות של מבקשי המקלט. אחד המקצועות שהוזכרו בדיון הוא הסיעוד, תחום שבישראל סובל ממחסור גדול בכוח אדם. האפשרות של הכשרת מבקשי מקלט לצורך עבודות סיעוד בארץ לא הועלתה בדיון.
לפי המתווה שהציג רביבו בוועדה, ישראל תסקור את צורכי שוק העבודה במדינות השונות ותבדוק את נכונותן להענקת מעמד למבקשי מקלט בתמורה לכך שיעבדו במקצועות המבוקשים בשטחן. במקביל, ייפתח קורס ייעודי להכשרת מבקשי המקלט לעבודה בשפת המדינה הקולטת. ההכשרה תינתן רק למי שיהיו מוכנים לצאת מהארץ מרצונם. "ידוע לנו שקנדה מחפשת נואשות אנשים כאלה בתחום הסיעוד", אמר רביבו.
רביבו הוסיף בדיון כי מתווה זה יוכל לעזור "לנקות את הרחובות ממסתננים בלתי חוקיים שנמצאים כאן בחסות בית המשפט העליון", וגם יאפשר לישראל להפוך למדינה "שמייצאת עבודה במסגרת הסכם בילטרלי ולא רק מייבאת". הדיון בוועדה התקיים בנושא ייבוא עובדי סיעוד ממרוקו והודו, בשל המחסור הגדול בכוח אדם בתחום זה בישראל, והשר כהן הציג בו את פעולות משרד החוץ בתחום.
כ-29 אלף מבקשי מקלט נמצאים כעת בישראל, רובם ללא מעמד, ביטוח בריאות או זכויות סוציאליות. לפי גורמי רווחה, רבים מהם סובלים ממצוקה נפשית, עוני, רעב ואלימות. כיום מדי שנה עוזבים לקנדה ולמדינות מערביות נוספות כ-2,000 מבקשי מקלט. מרביתם ללא תיווך של המדינה, אלא בסיוע נציבות האו"ם לפליטים ובאמצעות מסלולים נוספים שמציעה ממשלת קנדה.
באפריל 2018,
הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו כי ישראל הגיעה להסדר עם נציבות הפליטים של האו"ם, שלפיו 16 אלף מבקשי מקלט מסודאן ומאריתריאה יעזבו את ישראל וייקלטו במדינות מערביות, בהן קנדה, גרמניה ואיטליה. במסגרת ההסכם ישראל התחייבה לקלוט לפחות 16,000 מבקשי מקלט כתושבים ארעיים, והיתה אמורה לספק להם הכשרה למקצועות הנדרשים למדינה. עם זאת, יום לאחר שהודיע על ההסכם,
ראש הממשלה חזר בו בעקבות לחץ שותפיו הקואליציוניים וביקורת חריפה מימין.
ההסכם שבוטל גובש לאחר שמאמצים להגיע
להסכם עם רואנדה על קליטת מבקשי מקלט לא נשאו פרי. מאז ביטול ההסכם עם האו"ם, שנועד לספק פתרון קבע למבקשי המקלט, המדינה טרם גיבשה מדיניות רשמית בנוגע לזרים החיים בה.
שירה עבו מהמוקד לפליטים ולמהגרים מסרה בתגובה כי היא שמחה בשמחתו של כל מבקש מקלט שמוצא את דרכו למדינה דמוקרטית שמכבדת את זכויותיו ומעניקה לו את המעמד המגיע לו. עם זאת, היא ביקשה להדגיש כי "המעבר של מבקשי מקלט לקנדה לא מכסה על פשעיה של מערכת המקלט הישראלית, שנמנעת מהכרעה בבקשות מוצדקות, ומותירה את מרבית אזרחי אריתריאה וסודאן ללא הכרעה וללא המעמד שמגיע להם גם כאן בישראל". היא הוסיפה כי "המחויבות של ישראל לאמנת הפליטים של האו"ם ולכבוד הבסיסי לחיים ולחירות של כל אדם באשר הוא עומדת בעינה, ואף עסקה או מתווה לא ימחקו אותה".
המרכז למדיניות הגירה ישראלית מסר בתגובה למתווה המוצע כי "תוכנית להכשרת מסתננים לעבודות נדרשות במדינות שמשוועות לקליטת הגירה וכוח אדם תהווה ניצחון לכל הצדדים: למדינת ישראל, למדינות הקולטות ויתירה מכך, גם למסתננים עצמם". ארגון זה, המתנגד למתן מעמד למבקשי מקלט מסודאן ואריתריאה בישראל, קידם בעבר תוכנית דומה.
חזרה למעלה
