שרת הפנים ויו"ר הבית היהודי איילת שקד הודיעה הבוקר (שלישי) כי מחקר שערכה רשות האוכלוסין וההגירה מראה שמבקשי מקלט מחבל דארפור ומהרי הנובה אינם נרדפים על רקע מוצאם האתני בסודאן, ויכולים לחזור לחיות בביטחה בבירה חרטום. הודעתה מתפרסמת שבועיים לפני הבחירות לכנסת, ועשויה לשמש את משרד הפנים על מנת לדחות בקשות מקלט של בני קבוצה זו ולגרש אותם מישראל. יוצאי חבל דארפור והרי הנובה זוכים בישראל להגנה קבוצתית מפני גירוש, ולעת לעתה היא נותרה בתוקף.
מלשכת שקד נמסר כי זהו המחקר הראשון שנערך בנושא מאז החלו
מבקשי מקלט מסודאן להגיע לישראל. השרה הודיעה שזהו מחקר משווה מקיף המבוסס על מסמכי מדיניות ופסיקות מבריטניה, שווייץ, קנדה, גרמניה, אוסטרליה, דנמרק, בית הדין האירופי לזכויות אדם ועוד. לפי ההודעה, מסקירת המידע עלה כי קובעי המדיניות ובתי הדין במדינות הנסקרות מצאו כי יוצאי חבל דארפור והרי הנובה אינם נרדפים באופן שיטתי על רקע מוצאם האתני, וכי עיר הבירה חרטום מהווה עבורם אפשרות מגורים ראויה.
שקד הוסיפה כי לפי המידע שאספה רשות האוכלוסין, אלפי יוצאי חבל דארפור והרי הנובה חזרו לאורך השנים מיוזמתם לסודאן מהמדינות ברחבי העולם שבהן ביקשו מקלט, וכי משיחות מעקב שערכה הרשות עם מבקשי מקלט שחזרו לסודאן עלה מידע התומך במסקנות המחקר. לדברי שקד, עד עתה לא גובשה עמדה רשמית בסוגיה זו ובהיעדר הכרעה הוענקה תושבות ארעית לאלפי סודאנים מחבל דארפור ומהרי הנובה: יותר מ-2,000 מהם הגישו בקשות מקלט וקיבלו מעמד זמני בהוראת בג"ץ עד שתתקבל הכרעה בעניינם.
"סיום גיבוש המחקר מהווה שלב חשוב בקידום היכולת להכריע בבקשות פרטניות לקבלת מקלט מדיני של יוצאי דארפור והרי הנובה בישראל, וניתן להעריך כי בהיעדר עילה פרטנית, דינן של רבות מבקשות המקלט יהיה להידחות", מסרה שרת הפנים. "המחקר המקיף הועבר בימים האחרונים למשרד החוץ על מנת להסתייע בו, בהמשך לקבלת חוות דעת של המטה לביטחון לאומי שבה מידע התומך אף הוא במסקנות העולות מהמחקר".
באפריל החליטה שקד להסיר את ההגנה הקבוצתית על אזרחי הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו השוהים בישראל בתוך 30 ימים, החלטה שהוקפאה בהמשך בידי בית המשפט המחוזי בירושלים.
בחודש שעבר קבע המחוזי בירושלים כי ההגנה על קבוצה זו תוסר מ-8 בדצמבר, ומשמעות הדבר היא כי החל מתאריך זה ניתן יהיה לגרש קונגולזים שאין בקשת מקלט שתלויה ועומדת בעניינם. עם זאת, נציגי המדינה הודיעו שקטינים ובני משפחותיהם הקרובים לא יורחקו מהמדינה באופן זמני. הנציגים הוסיפו כי תיערך בחינה זהירה, כלשונם, של בקשות מקלט של אזרחי הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו המתגוררים באזורי סכסוך במדינה, וכי לא יורחקו קונגולזים לאזורים אלו.
מהמוקד לפליטים ולמהגרים נמסר כי "מצער ששקד מנסה לעורר את קמפיין הבחירות שלה על גבם של מבקשי המקלט, בהודעה לעיתונות ריקה מתוכן: ההגנה הזמנית על אזרחי סודאן החיים בישראל עדיין בתוקף.
בקשות המקלט של אזרחי סודאן – שהוגשו לפני כעשור – עדיין תלויות ועומדות, למרות שמשרד הפנים הודיע לפני למעלה משנה שיתחיל להכריע בהן. חרף הצהרות חוזרות בדבר בחינה מתקרבת של הבקשות, משרד הפנים לא דחה אף בקשה מאלפי בקשות המקלט שהגישו
ניצולי רצח העם בדארפור, בהרי הנובה ובנילוס הכחול. אנו מצפים לקרוא את המחקר המלא, שראוי שיתפרסם בשקיפות בהתאם לפסיקת בתי המשפט".
"אני גאה שעבודת המחקר והמטה שהנחתי לבצע זמן קצר לאחר כניסתי לתפקיד הבשילה כעת", הצהירה שקד. "מדובר במסמך תקדימי הן ברוחב היריעה וכן במסקנות העולות ממנו, ואין לי ספק לגבי חשיבותו לשם קידום מדיניות הגירה אחראית לישראל ולתושבי דרום תל אביב". לדבריה, המחקר מבסס את טענותיה לאורך השנים, לפיהן "מרבית המסתננים אינם פליטים ועל כן עליהם לצאת מישראל. בהמשך לעזיבתם של אלפי מסתננים מאז נכנסתי לתפקיד, כעת התקדמנו צעד חשוב נוסף בהתמודדות עם תופעת ההסתננות בישראל".
מונים הרון, דמות בולטת בקרב קהילת מבקשי המקלט הדרפורים בישראל אמר ל"הארץ" כי "השבטים הערבים שהיו אחראים על רצח העם נמצאים כיום בחרטום ורוצחים שם מפגינים. העדויות והדו"חות שאני מקבל מראים באופן מפורש שהסכסכוך עבר מדרפור לחרטום. עוצרים שם אנשים באופן שיטתי ואף אחד לא יודע איפה הם מוחזקים". הרון הוסיף כי "הקהילה מפחדת, הטלפון שלי לא מפסיק לצלצל כל היום. אנשים מפחדים שיגרשו אותם ומפחדים מההשלכות של ההחלטה הזו".
אוסמועין ברקה, דמות בולטת נוספת בקרב הקהילה, הגיב גם הוא: "התחושה לא טובה. אנחנו רוצים להשמיע את קולנו ולומר את הדברים כפי שהם קורים באמת. הטענות של שקד לא נכונות, אנחנו מקבלים עידכונים יום יום מקרובי משפחה במחנות עקורים בדרפור או במחנות פליטים במדינות שכנות. רצח העם מתמשך בדרפור עד היום. אין שום שינוי חיובי עבורנו כיוצאי דרפור או הרי הנובה. אשמח להביא את העובדות האלו לשקד באופן אישי".
חזרה למעלה
