17.08.23,
בר פלג וחן מענית,
הארץ
שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, מיכל אגמון גונן, הורתה אתמול למדינה לנמק מדוע אינה מאפשרת לכלל אזרחי אוקראינה השוהים בישראל לעבוד ולקבל זכויות סוציאליות. אגמון גונן קבעה כי מדיניות משרד הפנים כיום אינה עולה בקנה אחד עם אמנת הפליטים של האו"ם, כשהיא מונעת מהם היתרי עבודה, אפשרות לחינוך וסיוע בשירותי בריאות ורווחה. הוראתה של השופטת ניתנה במקביל לצמצום כלל הסיוע הניתן על ידי המדינה לאזרחי אוקראינה. השבוע פורסם ב"הארץ" כי גם ביטוחי הבריאות לפליטים הופסקו בשל מחסור בתקציב.
בשנה האחרונה פסקה אגמון גונן פעמים רבות נגד התנהלות רשות האוכלוסין ומשרד הפנים בנוגע לפליטים מאוקראינה. בהחלטה שניתנה היום הבהיר בית המשפט כי מדיניות משרד הפנים מפירה את הזכויות המגיעות לאוקראינים השוהים כחוק תחת הגנה קבוצתית.
ההוראה ניתנה למדינה לאחר שזו הסכימה לדרישת בית המשפט להשוות את תנאיהם של כלל אזרחי אוקראינה השוהים בארץ, אך המדינה לא עמדה בהתחייבותה, ולא העניקה לפליטים את מלוא הזכויות המגיעות להם. בדיון בחודש יוני קבעה אגמון גונן כי על המדינה לנקוט אחת משתי חלופות: הראשונה, לתת לכל אזרח אוקראיני שנמצא בישראל יותר משלושה חודשים את כל הזכויות הסוציאליות להן זכאים מי שנכנסו לאחר תחילת המלחמה. השנייה, להעניק היתר עבודה לכל אזרח אוקראיני, בדומה למחזיקי אשרת מבקשי מקלט.
בסוף חודש יולי הודיעה המדינה כי מנכ"ל רשות האוכלוסין בחן את החלופות ובחר לתת לכל אזרחי אוקראינה זכויות הדומות לכלל מבקשי המקלט בישראל. אתר האינטרנט של הרשות עודכן לבקשתה, ובו נכתב שכל מי ששוהה בארץ יותר מ–90 יום יוכל לעבוד. ואולם לפי החלטת שר הפנים משה ארבל מבקשי המקלט עדיין מסווגים תחת מחזיקי אשרת תייר. בנוגע לשאר הזכויות המגיעות להם כפליטים דוגמת שירותי רווחה ובריאות, משרד הפנים גלגל את האחריות, וציין בהודעה כי לבדיקת זכאותם "יש לפנות למשרד החינוך או למשרד הבריאות".
השופטת אגמון גונן כתבה כי "על פניו, ההודעה שפורסמה אינה עומדת בסטנדרטים ובהוראות אמנת הפליטים, אינה עומדת בסטנדרטים שנקבעו על-ידי בית המשפט העליון לקיום מינימלי בכבוד ואינה עומדת בהחלטותיי". בהחלטת השופטת נכתב כי דורשת מהמדינה להבהיר מדוע לא לתת להם רישיון שהייה שיאפשר להם לקיים תנאי מחייה מינימלים בכל הנוגע לתעסוקה, בריאות, חינוך ורווחה.
הדיון בנושא מתנהל במסגרת תיק מאוחד של שלושה ערעורים שהגישו אוקראינים שנכנסו לארץ לפני המלחמה. שלושתם הגישו בקשת מקלט, וזו נדחתה. משכך לא ניתנו להם היתרי עבודה וזכויות הניתנות לפליטים, חרף העובדה שאינם יכולים לחזור לארצם. לפי התנאים שהיו תקפים עד כה, אשרת עבודה ניתנה רק לאוקראינים שנכנסו ארצה אחרי המלחמה ושהו בישראל תקופה ארוכה מ–90 יום. בהתייחסה לעתירות אמרה השופטת כי תנאים אלו מקשים עליהם לממן בעצמם את השירותים שהמדינה מונעת מהם. השבוע פורסם ב"הארץ" כי גם ביטוחי הבריאות לפליטים הופסקו בשל מחסור בתקציב.
השופטת הדגישה את טענת העותרים, שלפיה תשלומי הפרמיה בביטוח הבריאות נמוכים משמעותית עבור מי שמחזיק באשרת עבודה. זאת בעוד שהמחיר הגבוה שמוטל עליהם רק מתווסף לשירותים רפואיים שלא כלולים בביטוח, דוגמת טיפולים בתקופת היריון. עוד ציינה כי רוב הבנקים לא מאפשרים לאנשים נטולי אשרת עבודה לפתוח חשבון, ולכן הם אינם יכולים להפקיד המחאות, לקחת הלוואות או לקבל אשראי. אחת המערערות אף טענה כי נותרה ללא אפשרות לכלכל את עצמה וכבודה נפגע באופן יומיומי. מספר האוקראינים בישראל ירד מ-7,000 ערב המלחמה ל–4,600 כיום.
חזרה למעלה
