רוב הפליטים שפונים מבקשים מזון, והמדינה נשענת על ארגונים אזרחיים

רוב הפניות למוקד הטלפוני שמפעיל משרד הרווחה עבור הפליטים האוקראינים בישראל נוגעות לסיוע במזון – כך לפי נתונים שהגיעו ל"הארץ". במשרד אומרים כי הדבר מעיד על כך שבקרב הפליטים – שאינם רשאים לעבוד ונסמכים על הישראלים שמארחים אותם – יש מחסור במזון. עד יום חמישי האחרון טופלו במוקד הטלפוני 5,732 פניות, 3,408 מהן בקשות לסיוע במזון.

בשבוע שעבר חשפה המדינה בתגובה לבג"ץ אילו מענים היא תספק ותממן לפליטים האוקראינים ואילו שירותים יפעילו ויממנו ארגוני חברה אזרחית. מהתגובה התברר כי המדינה תממן לפליטים סיוע רפואי לצד פתרונות דיור במקרים חריגים. לצד זאת, המדינה וארגון הג'וינט יממנו במשותף הפעלת מוקד סיוע טלפוני, שוברי מזון וטיפולי בריאות הנפש. בנוסף, עשרות עמותות וארגוני חברה אזרחית מממנים שירותי פנאי, ביגוד וציוד לבית, כרטיסי סים, הסעות ועוד.

לפי הערכת גורמי המקצוע במשרד הרווחה, המדינה אחראית על מימון 40% מהשירותים שפורטו. בתגובותה לבג"ץ הדגישה המדינה כי הפתרונות שהיא מספקת הם זמניים, למשך מספר חודשים, וכי את מרביתם יתפעלו ארגוני החברה האזרחית. אף שלא כל המענים זמינים ורובם עדיין מצויים בשלבי תכנון או מכרז (למשל סיוע רפואי, טיפולים נפשיים לנזקקים בכך וסיוע בדיור במקרי חירום), המוקד הטלפוני שמפעיל משרד הרווחה כבר פעיל ומגיעות אליו מאות פניות ביממה.

את המוקד הטלפוני לפליטים הזרים מפעילה מינהלת "צו השעה", שמשרד הרווחה הקים בחודש שעבר בשיתוף עם ארגון הג'וינט ומד"א. במוקד פועלים 15 מוקדנים, אנשי מד"א ועובדים סוציאליים ממשרד הרווחה, עובדים בשכר לצד מתנדבים. את יתר הכסף תרם ארגון הג'וינט. לצד מתן מידע, המינהלת מספקת סיוע במזון וציוד ונשענת על תרומות של עשרות עמותות, גופים אזרחיים וחברות פרטיות.

לפי נתוני המוקד, לפונים חולקו עד כה 1,400 חבילות מזון ו-2,219 שוברי מזון בסך 700 שקל לאדם, ונעשו שמונה רכישות מזון מתקציב המינהלת. "פרמידת מאסלו משחקת פה תפקיד חשוב, כרגע רוב הפניות נוגעות למזון וציוד אבל בקרוב יגיעו גם פניות לגבי דיור", אומר ל"הארץ" ראש מטה מינהל ואסטרטגיה במשרד הרווחה, עופר זילברטל, המשמש מנהל המינהלת. "זה אירוע לאומי חסר תקדים".

ואכן, זוהי הפעם הראשונה שבה נכנסים לישראל כ-14 אלף זרים בתקופה כה קצרה. לשם השוואה, ב-2010 נכנס לישראל מספר דומה של מבקשי מקלט מאפריקה לאורך שנה שלמה. בניגוד לזרים מאפריקה, לפליטים מאוקראינה המדינה מנסה לסייע. "ההפעלה של המוקד הופכת את מודל ההפעלה של רווחה: בתקופה רגילה המשרד דחף את המענים לרשויות החברתיות ודרכן לאזרחים – כאן המשרד מסייע ישירות לנזקקים", מסביר זילברטל.

אחרי מזון, רוב הפניות שהגיעו למוקד הטלפוני נוגעות לציוד. 1,299 פניות כאלו התקבלו נכון ליום חמישי. כמעט 800 כרטיסי סים עם דקות שיחה תרומת חברת סלולר כבר חולקו לפליטים. תרמו גם ביגוד וכלי בית, מיטות תינוק ועגלות תינוק. מתחילת הלחימה הצליחו במשרד הרווחה לקבל כתרומה 125 מזרונים, 97 מיטות, 21 מיטות תינוק ו-24 עגלות לפליטים, בסיוע של 224 עמותות, חברות מסחריות וארגונים. 400 פליטים הופנו לקבל תרומות בגדים בחנויות יד שנייה של ויצ"ו, וחולקו גם כמה עשרות תווים לקניית בגדים.

עם זאת, הפליטים עדיין משוועים לציוד. באחרונה הקימו מתנדבים מארגון "ג'ואיש פרנדס אוף אוקראיין" מעין חנות זמנית לפליטים בתל אביב, שכוללת כל שהם עשויים להיזדקק לו, החל מחיתולים ומוצרי הגיינה ועד ביגוד. כל מה שנדרש על מנת "לקנות" בחנות הוא דרכון אוקראיני. "פליטים בישראל נאלצים להסתמך על נחמדות של אנשים זרים שמסייעים להם", אמרה ל"הארץ" אלי טורקינגטון, שמפעילה עם מתנדבים נוספים את החנות הזמנית. "לחברה האזרחית יש משאבים מוגבלים בהשוואה למדינה. אנחנו זקוקים להתערבות", היא הוסיפה. לדבריה, "מדינת ישראל לא יכולה להתכחש לכך שהם זקוקים לעזרה בסיסית, כמו מגורים, ביטוח בריאות ואישורי עבודה".

במקום השלישי ברשימת בקשות הסיוע של הפליטים נמצא טיפול רפואי. רמת הדחיפות של הבקשות לא מתיישבת עם משך הזמן שמינהל הרכש הממשלתי נדרש לו בכדי לממן רכישת שירות רפואי מספקי השירות. בחודש שעבר הוחלט כי רשת המרכזים לרפואה דחופה "טרם" תספק שירותי רפואה לפליטים בני פחות מ-60, אך יישום המכרז שבו זכתה הרשת ייחל רק בימים הקרובים. עוד הוחלט כי פליטים בני יותר מ-60 יקבלו ביטוח בריאות במימון המדינה. לפי גורם במשרד הרווחה, על בסיס העדכונים המעודכנים שבידינו מרשות האוכלוסין הועברו 3,387 שמות של פליטים להפקת פוליסה, לרובם כבר הופקה אחת כזו.

בינתיים, במוקד הטלפוני התקבלו נכון ליום חמישי 1,081 פניות לסיוע רפואי. במקביל, למרפאה הפתוחה של ארגון רופאים לזכויות אדם המשיכו להגיע פליטים, בהם נשים בהיריון שזקוקות למעקב, הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, אנשים עם מחלות כרוניות שזקוקים לטיפולים מורכבים או תרופות יקרות ואנשים שדרוש להם שיקום לאחר פציעה או נפילה. "חרף ההצהרות היפות עם הקמת המוקד, בפועל המענים טרם הוגשו. ההגנה על פליטים מחייבת את המדינה להעניק להם מענה רפואי מלא בכל תקופת שהותם בישראל", אמרה להארץ" מנהלת המרפאה, זואי גוטצייט.

לצד הפניות לסיוע רפואי, הגיעו למוקד הטלפוני כ-200 בקשות לסיוע נפשי. אלו מופנות לקו שמתפעל ארגון נט"ל עבור משרד הרווחה. עד כה, 172 בני אדם הופנו לקו הסיוע, 13 שעות טיפול פסיכולוגי הוענקו לנזקקים ושעה אחת של טיפול פסיכיאטרי למצבי חירום. בקרוב, אומרים במשרד הרווחה, יפורסם מכרז למתן סיוע נפשי לפליטים שזקוקים לכך. "אנשים הגיעו עם מזוודה אחת. חטפו את מה שיש בארון, הגיעו בלי ביגוד", סיפר ל"הארץ" נפתלי יעבץ, מנהל הצוות הסוציאלי במינהלת. "יש ילדה בת שמונה שראתה את אימא שלה נרצחת מול עיניה. היא חייבת לקבל עזרה. בסיטואציה כזו אני לא יכול להרשות לעצמי לחכות עד שייצא המכרז, אז הקמנו סל חירום קטן".