צה"ל גירש בניגוד לנוהל ארבעה מבקשי מקלט מסודאן, ומאז אבדו עקבותיהם

צה"ל גירש ארבעה מבקשי מקלט מסודאן לאחר שנתפסו חוצים את הגבול מירדן, על אף שחל איסור לעשות זאת כשיש מידע שלפיו החזרתם תעמיד אותם בסכנה ממשית לחייהם. מאז גורשו, ביום ראשון בצהריים, אבדו עקבותיהם וחבריהם מנסים לאתר אותם, אך בלא הועיל.

יממה וחצי לאחר שהתבקשו להגיב לאירוע, נמסר מדובר צה"ל כי הארבעה נתפסו על ידי צה"ל ו"הועברו לידי הגורמים הרלוונטיים על פי הדין". אולם, על פי הדין הכוחות היו אמורים להעבירם לידי רשות האוכלוסין ולא עשו זאת. גם עתה בצבא מסרבים להשיב לשאלה לידי מי הועברו ארבעת מבקשי מקלט.

הארבעה, תושבי חבל דארפור בסודאן בשנות העשרים והשלושים לחייהם, ברחו לפני כחודשיים ממולדתם בשל המלחמה בין הצבא הסודני ובין מיליציית RSF. הםן נמלטו ממעשי הטבח ההמוניים שמתחוללים באזור בשלוש השנים האחרונות ומהמשבר ההומניטרי הנרחב. על פי הערכות של ארגוני זכויות אדם בינלאומיים, בין 11 ל־15 מיליון בני אדם נעקרו מבתיהם. "המשפחות שלהם התפרקו, כמה מקרוביהם נרצחו והיו שברחו למקומות אחרים", מספר זכי, חברם, יליד דארפור המתגורר בישראל. לדבריו, תחילה הגיעו לירדן אך מאחר שזו אינה מאפשרת הגשת בקשות מקלט ואינה מספקת הגנה או תנאי מחיה מינימליים לפליטים, בעצתו ניסו הארבעה לחצות את הגבול. "אמרתי להם לבוא לפה, שזה סיכון להיכנס דרך הגבול – אבל זה הסיכוי הכי טוב שלהם", הוא אומר.

מאז 2017 ישראל מספקת הגנה חלקית למבקשי מקלט מחבל דארפור ומאזורים אחרים בסודאן. במקרים של מבקשי מקלט חדשים, שנכנסו לישראל לא מכבר, מיושמת בפועל מדיניות של אי־החזרה בשל המלחמה שם. אלפים מהם המתגוררים בישראל שנים ארוכות זכאים למעמד של תושב ארעי (א/5), בהתאם להחלטות הממשלה לאורך השנים ופסקי דין של בתי המשפט. בינואר 2024 קבע בית המשפט המחוזי כי יש לתת רישיון ישיבה בישראל למבקשי מקלט מסודאן, לאחר שמשרד הפנים לא עמד בהחלטת בג"ץ לבחון את בקשותיהם, שמקצתן הוגשו לפני שנים רבות.

הדרך היחידה של הצבא והמדינה לגרש את הנכנסים מגבול ירדן מכונה "החזרה חמה", החזרת מי שעבר את הגבול כמעט לאלתר. על פי נוהל הגירוש, שנחשף בזכות בקשת חופש מידע שהגישה עמותת "הצלחה", צריך לגרש את האדם בתוך 12 שעות, או בתוך 24 שעות אם מדובר בשבתות או חגים. על פי הנהלים, יש לתאם את הגירוש באופן ישיר או עקיף עם גופים במדינת היעד, וכן לתאם זאת עם הצלב האדום או כוחות שמירת שלום במדינה. עם זאת, הנוהל כולל סעיף חשוב שבשל קשיי שפה קשה ליישמו בשטח. על פי סעיף זה, לא תתבצע החזרה מיידית אם בתשאול הראשוני עולה טענה מבוססת כי החזרתו של האדם למדינת המוצא תעמיד אותו בסיכון ממשי לחייו או לחירותו, או אם יציג טענה מבוססת שהוא זכאי למעמד פליט. במצב זה, החלטה על גירוש תתקבל במשרד הפנים.

ואולם ל"הארץ" נודע כי הארבעה כלל לא הועברו לידי רשות האוכלוסין, כמקובל כשנתפס אדם שחצה את הגבול וכפי שמתבקש כאשר מדובר במבקשי מקלט מובהקים. כעת, לאחר שהוחזרו לארצם, בקהילה הסודאנית בישראל מתקשים להבין מה עלה בגורלם. מכר בירדן דיווח כי הם לא שבו למקום שממנו יצאו אל הגבול. "אני לא ישן כל הלילה, אנחנו מנסים להבין איפה הם ואף אחד לא יודע", אומר זכי, חברם. "אנחנו לא יודעים עליהם כלום".

במוקד לפליטים ומהגרים עתרו כבר ב־2007 לבג"ץ נגד מדיניות ההחזרה בגבול, שנעשית בלא שימוע ובניגוד להתחייבויות שנטלה על עצמה המדינה במסגרת הדיונים בעתירה – ובראשן, לוודא שלא הוחזרו מבקשי מקלט שהעלו טענה לפליטות בתשאול שנעשה להם בשטח. עו"ד נטע מישלי, מנהלת המחלקה המשפטית במוקד, מסרה כי "כבר כמה שנים שאנחנו נתקלים בתופעה מטרידה של החזרות חמות בגבול המזרחי. זאת בניגוד מוחלט לפסיקת בית המשפט המחוזי, ולנהלים שאמורים להיות ידועים גם לחיילי צה"ל הנמצאים בגבול. זוהי זכות אדם בסיסית, שיש לשמור עליה גם בשעת מלחמה. לא ייתכן שנמשיך לגלות על היעלמויות, החזרות חמות ואף מקרי מוות בגבול – ודבר לא ישתנה".