14.06.26, רן שמעוני, הארץ
ניקולאי נלקח באמצע יום עבודה לאחר שהשוטרים אמרו כי יש להם "רק כמה שאלות". בתוך שעות בוטלה אשרת השהייה שלו ונאמר לו כי יגורש. לאחר שהמדינה ביקשה למחוק את ההליך נגדו, אמר בית המשפט העליון כי התנהלות הרשות במקרה "מעוררת תמיהות"
ניקולאי לא הבין במשך שעות למה בכלל עצרו אותו. באמצע משמרת במסעדה בתל אביב, מנהל המקום קרא לו לבוא. "המשטרה מחפשת אותך", אמר לו, והוא יצא מהמטבח. מחוץ למסעדה המתינו לו שני שוטרים והורו לו להיכנס לניידת. "הכל בסדר", הרגיעו, "יש לנו כמה שאלות".
כמה דקות אחר כך כבר היו עליו אזיקים. השוטרים סירבו להסביר למה נעצר או במה הוא חשוד. מתחנת המשטרה בתל אביב הועבר למתקן של רשות האוכלוסין בלוד, שם נערך לו שימוע קצר. בסופו, ללא הסבר, בוטלה אשרת השהייה שלו והוא הועבר לכלא גבעון. רק למחרת, בדיון בבית הדין למשמורת, שמע לראשונה את החשד נגדו: קשר עם "אויבי ישראל". "עד אותו רגע בכלל לא ידעתי למה אני שם", הוא אומר בשיחה עם "הארץ". "אמרתי להם שאין לי שום קשר לאף אחד, שאני לא מבין למה עצרו אותי ושאני מבקש לדעת יותר פרטים".
ניקולאי (השם המלא שמור במערכת), בן 23, הגיע לישראל מקייב בנובמבר 2025. באוקראינה עבד במשך שנתיים כמפיק בחברת השידור הציבורית Freedom, ובהמשך עבר לעבוד כטבח – מקצוע שבו המשיך גם בישראל. הוא הגיע הנה בעקבות אחותו ואחיו למחצה, אזרחים יהודים, שחיים כאן. תחילה התגורר אצל אחותו בבת ים, אחר כך עבר לדירה בתל אביב עם אחיו. החיים, חשב לעצמו בחלוף חצי שנה, מתחילים להתייצב.
הוא נעצר ב־29 באפריל. ערב שהתחיל במשמרת במסעדה ונמשך בתחנת משטרה בתל אביב, הסתיים במתקן האכיפה של רשות האוכלוסין בלוד. במשך הערב כולו איש לא חקר אותו. הוא עבר בין תחנת המשטרה למתקן ההגירה, נשאל שוב ושוב על "אויבי ישראל", אבל לא הוטחה בו אפילו ראיה אחת. "כל הזמן ניסיתי להבין למה אני עצור, ואף אחד לא הסכים לענות", הוא אומר.
השימוע עצמו שנערך לו, הוא מספר, היה קצר ומבלבל. שוב ושוב נשאל, באמצעות מתורגמן, אם הוא בקשר עם "אויבי ישראל". "אמרתי שאין לי שום קשר, שמעולם לא דיברתי עם אנשים כאלה", הוא מספר, "בפעם השלישית ששאלו אמרתי שמבחינתי איראן ורוסיה הן שתי דיקטטורות, ושישראל כמו אוקראינה נלחמת למען העצמאות שלה". אך ההסברים לא שינו דבר. ללא ראיות שהוטחו בפניו וללא שאלות המשך, הוחלט בתום השימוע לבטל את הוויזה שלו ולהעבירו לכלא גבעון. בנסיעה לשם נאמר לו שיגורש והכניסה לישראל תיאסר גם על קרובי משפחתו.
את הימים הראשונים בגבעון הוא זוכר בעיקר כתחושת הלם. "הייתי בלחץ מאוד גדול. לא האמנתי שאני בסיטואציה הזאת", הוא מתאר. רק בדיון נוסף, בבית הדין למשמורת, הבין סוף סוף מה נכתב עליו בדוח המשטרתי. על פי המסמכים שהוגשו לבית הדין, ההחלטה לביטול האשרה וצו ההרחקה שהוצא נגדו התבסס על "מסמך מגורם ביטחוני" בו נטען כי היה בקשר עם "אויבי ישראל", אך המסמך עצמו לא נחשף בפניו. "זאת היתה הפעם הראשונה שהבנתי על מה אני בכלל עצור", הוא אומר.
בסיום הדיון נאמר לו שיגורש אלא אם ימצא עורך דין פרטי שיגיש ערר למענו. לדבריו, לאחר שחזר לתא, הוזהר על ידי פקיד במקום כי גם עורך דין לא יעזור לו וכי העלויות הכלכליות יהיו כבדות. למרות זאת, משפחתו מצאה עבורו עורכי דין. כמעט חודש הוחזק ניקולאי במשמורת. כמה ימים לפני שחרורו עוד ביקשה המדינה להאריך את החזקתו בשבוע נוסף. אלא שבהמשך הודיעה לבית הדין כי בשלב זה אינה עומדת עוד על הרחקתו מישראל, וביקשה למחוק את ההליך.
כמעט חודש הוחזק ניקולאי בגבעון. לאורך התקופה הגישו עורכי דינו עררים לבית המשפט ואף עתרו לבג"ץ נגד החלטת הרשות – עד שזו חזרה בה בעצמה וביקשה למחוק את העתירה. שופט בית המשפט העליון, חאלד כבוב, אמר כי "השתלשלות העניינים מעוררת תמיהות" והורה לרשות "לצרף תצהיר מסודר בנוגע למהלך הדברים".
עורכי דינו, עידן מולדבסקי ואלכס זרנופולסקי, אמרו כי המקרה "ממחיש פרקטיקה מדאיגה שבה נעשה שימוש בהליכי הגירה ומשמורת נגד פליטים ומבקשי מקלט במקום במסלול הפלילי הרגיל. זאת, גם במקרים שבהם האדם כלל לא נחקר, לא הוצגה לו ראיה כלשהי ולא הוגש נגדו כתב אישום". עוד הדגישו עורכי הדין כי "הפגיעות המובנית של מי שנמצאים בישראל תחת הגנה זמנית מאפשרת לרשויות להחזיק אותם במשמורת ממושכת גם בלי הליך פלילי של ממש".
זרנופולסקי, המשמש גם קונסול כבוד של אוקראינה בישראל, הדגיש כי "ישראל היא מדינת חוק, ודווקא משום כך מקרים של שרירותיות כה בוטה, שבהם אדם מוצא את עצמו במעצר בלי שנערכה בחינה נאותה של הבסיס להחזקתו במשמורת, חייבים לקבל תגובה מיידית ונחרצת מצד המערכת".
מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה, ישראל מספקת לאזרחי אוקראינה השוהים בה "הגנה זמנית" – מדיניות שבמסגרתה המדינה נמנעת מהרחקתם ומאריכה מעת לעת את אשרות השהייה שלהם. עם זאת, המעמד אינו מקנה הכרה כפליטים או זכויות קבועות, והם תלויים בהארכות זמניות ובהחלטות משתנות של רשות האוכלוסין. במרץ האחרון הודיעה הרשות כי האשרות יוארכו עד 30 ביוני או או עד סיום המלחמה באוקראינה, המוקדם מביניהם. "אני עדיין לא מבין איך הם הגיעו אליי", אומר ניקולאי. "אין לי שום עבר פלילי, היו לי את כל המסמכים, ובכל זאת שמו אותי בכלא".
מרשות האוכלוסין נמסר בתגובה: "ככלל, כאשר מתקבל מידע הדורש בחינה אודות זר, הנושא נבדק לגופו. במקרה זה, המידע דרש בדיקה ומשנמצא כי אין בסיס מוצדק, שוחרר".