פליטי אוקראינה המבוגרים זכו בביטוח בריאות, כשמבקשי המקלט עוד מחכים

03.04.22, בר פלג, הארץ

אוקראינה

בריאות

גזענות

מדיניות ממשלת ישראל

היא יושבת בפינת החדר על כיסא הגלגלים שאותו אינה עוזבת. רגל אחת מונחת למרגלותיו, רגלה האחרת נקטעה לפני כשלוש שנים. היא חלתה בסוכרת ולאדם במעמדה (או חוסרו של כזה) לא נותרה בעצם ברירה אחרת. מאז מצבה החמיר; בהדרגה היא מאבדת את מאור עיניה. זוהי ט' (השם המלא שמור במערכת), בת 68 שחיה בדירה צנועה בשכונת התקווה בתל אביב. היא ערירית, בודדה ונמצאת בסיכון מתמיד לאבד גם את המעט שעוד יש לה ולהידרדר לחיים ברחוב.

היא הגיעה לכאן לפני כ–20 שנה ועדיין מוגדרת כמבקשת מקלט מאריתריאה, ותו לא. לכן גם מעולם לא היתה זכאית לביטוח רפואי. לו היה לה כזה, אולי גם היתה עדיין עומדת על שתי רגליים. רק לקראת סוף השבוע האחרון מיהרה המדינה לפרסם מכרז בזק חדש שיקנה לפליטים האוקראינים שירותי רפואה ולמבוגרים שבהם גם מעין ביטוח בריאות. אך כשט' הגיעה לישראל לפני שנים רבות, לצד מבקשי מקלט אריתריאים וסודאנים רבים אחרים, איש ברשויות לא מיהר לפעול למענם. כבר אז חלקם היו מבוגרים, מאז לא הפכו צעירים יותר, רק בעלי ניסיון בשמיעת הבטחות לא ממומשות ובעיקר דחיות.
כיום מדובר ב–285 מבקשי מקלט שחצו את גיל 60, ועל הנייר אמורים היו להיות בפנסיה או לתכנן אותה, אולי אפילו לקבל דיור מוגן. אך בפועל הם לבד, כפי ששב ועולה מסיפוריהם, ודאי מזה של ט'. למעשה טיפול יחסית פשוט היה יכול להציל את רגלה — צנתור, כך קבעו הרופאים. אך חרף פניות רבות למשרד הבריאות לא נמצא המימון להליך — וממנה נמנע ללכת שוב. "אני כבר שלוש שנים לא יוצאת מהבית אלא רק לרופא", היא אומרת ל"הארץ". "עוד מעט אני אמות. אני רק מבקשת שיעזרו לי, אלה לא חיים".

היום נכותה מקשה עליה מאוד להתנייד, ודאי לעבוד. "אני לא עושה כלום במהלך היום", היא מספרת. "אני תלויה בחברות שיקחו אותי לקנות אוכל". לאורך השיחה היא ממררת בבכי, שבה ואומרת "קשה לי" ומודה שללא תמיכת הקהילה המקומית היה קשה הרבה יותר. "אולי מחר אמות, אולי אמות מקור, קר לי בבית".

הסיפור של ט' מוכר למדינה. הוא גם מופיע בעתירה שנדונה מאז השנה שעברה בבג"ץ. העתירה — שאותה הגישו הארגונים אס"ף, המשפט בשירות הזיקנה, רופאים לזכויות אדם וארגון הסיוע לפליטים היא"ס — מבקשת להחיל את חוק הביטוח הלאומי וביטוח בריאות ממלכתי על מבקשי מקלט מבוגרים, שאינם יכולים לצאת לעבוד ושגם אינם יכולים לקבל חלק מהזכויות הסוציאליות על חשבון המעביד.
החודשים חולפים ובינתיים גורלם של מבקשי המקלט המבוגרים נותר תלוי באוויר. עבור חלקם הבעיות רק מחמירות. למשל ב', בן 63 הזקוק לניתוח: כירורג קבע שיש להסיר את האונה הימנית של ריאתו בעקבות גידול. אלא שעלות ניתוח כזה היא כ–40 אלף שקלים, כסף שאין לו. ב' הוא אחד משבעה מטופלים שפנו לרופאים לזכויות אדם ובעיותיהם מפורטות בתצהיר שהוגש לבג"ץ. בינתיים הארגון מנסה למצוא מוסד רפואי שיסכים לשאת בעלויות הניתוח שעשוי להציל את חייו. שם נוסף שמופיע בתצהיר הוא זה של א', בן 67 הסובל מבעיות אורתופדיות ומכאבים עזים בגפיים. הרופאים המליצו לו על ניתוח אבל בהיעדר יכולת לשלם עליו הוא מקבל רק טיפול תרופתי להקלה על הכאבים. הבעיה לא הולכת לשום מקום, רק מחמירה. לו ניתנו לו זכויות סוציאליות היה זכאי גם לשהות בבית אבות — כמו שמונה אוקראינים שקיבלו זכות כזו בשבוע שעבר — אבל הן אינן ניתנות לו.

עכשיו הוא ממתין, לא לרופא או לניתוח, אלא להכרעת בית המשפט. תחילה ביקשה המדינה לקבוע דיון למחצית השנייה של 2022. בתחילת החודש שעבר הבהירה המדינה בתגובה שהגישה כי באחרונה החליטה ועדה בין־משרדית להחיל ביטוח בריאות על זרים שאינם בני הרחקה, כפי שפורסם ב"הארץ". אולם המועד שבו ייצא הדבר לפועל אינו ידוע. לפי גורם בלשכת שר הבריאות, המכרז ליישום התוכנית אמור לצאת לדרך בשבועות הקרובים. עד שיוכרז הזוכה ותיושם התוכנית — אולי כבר יהיה מאוחר מדי עבור האנשים שזקוקים למענה מיידי. אלה שאינם יודעים לאן לפנות היום.

"אישה בהיריון ילדה בשבוע שעבר בבית כי חששה ללכת לבית חולים. אם חלילה היה קורה משהו רע?", אומר ל"הארץ" ברהנה הגוס, אחד ממנהיגי הקהילה האריתריאית בארץ. "במקרה אחר ליוויתי בן אדם עם בעיות ברגליים לבית חולים. יש לו ביטוח בריאות מהעבודה אבל זה לא מכסה את זה. אין פה הרבה מבוגרים בינינו, אבל אלה שישנם סובלים. אנחנו נרים את הקהילה על הסיפור הזה, אולי צריך להקים אוהלים ולצאת למחות".

בשבוע שעבר הגיש עו"ד נמרוד אביגאל, המייצג בבג"ץ את רופאים לזכויות אדם ואת ארגון הסיוע לפליטים – היא"ס, בקשה חדשה לבית המשפט. הוא טען כי מאז הגשת העתירה המשיבים (משרדי הרווחה והבריאות) גוררים רגליים בטענה כי מדובר בסוגיה סבוכה. זאת הגם שמדובר בפחות מ–300 איש ובשעה שלפליטים האוקראינים נמצא מענה מיידי. רק בשבוע שעבר פרסם משרד הרווחה "פנייה דחופה" לאיתור נותני שירותים רפואיים לפליטים החדשים במכרז מהיר — שתוצאותיו צפויות להתקבל בתוך ימים. ומה על הפרק? 20 מרכזים בפריסה ארצית שיספקו רפואה דחופה, שירותי מעבדה, בדיקות הדמיה ועוד ועוד.

"הנה לפתע פתאום", כתב אביגאל לבג"ץ, "הזמן דוחק במשיבים ואלה הצליחו לגבש במהרה מדיניות להסדרת ביטוח רפואי לבני 60 ומעלה ומענים סוציאליים לאזרחי אוקראינה. אותם פתרונות גובשו במהירות כפי שנכון וראוי בתוך פחות מחודש מכניסתם לישראל, הודעה לתקשורת יצאה באופן מהיר".

על ההבדלים ביחס לשתי האוכלוסיות אפשר ללמוד גם מהנתונים הבאים: האוקראינים בני 60 ומעלה ייהנו ממעין ביטוח בריאות מלא — שיסופק על ידי חברות פרטיות שעמן יתקשר משרד הרווחה. עבור כל יתר האוקראינים, כ–15 אלף (מתוכם כבר הגיעו לישראל כ–11 אלף) יוקצבו ארבעה מיליון שקלים למשך שלושה חודשים. זה בדיוק הסכום שהוקצב למרפאת "טרם" אחת למשך שנתיים (2016–2017), שאמורה היתה לספק מענה למספר גדול יותר של מבקשי מקלט. עתה דורשים אביגאל ועורכי הדין הנוספים לדעת מדוע המדינה אינה משווה את התנאים למבקשי המקלט, הרי אלה אזרחים זרים שאינם בני הרחקה וכך גם אלה. "הפער בטיפול בין שתי הקבוצות צורם, בלשון המעטה", הסביר. "רבות כבר נכתב ועוד ייכתב על היחס השונה בין פליטים 'שחורים' לפליטים 'לבנים', ולמרבה הצער ישראל אינה ייחודית בכך". שופטי בג"ץ דרשו מהמדינה להגיב השבוע לטענותיו.

אחד ה"שחורים" שממשיך לחכות בינתיים הוא ג', בן 64. לפני כמה חודשים הוא נותח בהליך חירום בבית חולים בשל פרפורציה (קרע) בכיס המרה שנגרמה בשל נמק ומורסה בכבד שלא טופלו כראוי. הניתוח הציל את חייו, אבל ללא מעקב רפואי צמוד — שאותו אינו יכול לממן — מצבו עשוי להידרדר במהרה שוב.
גם הניתוח שכן עבר הוא מעין חוב אבוד עבור בית החולים. לא ברור מי אמור לממן אותו. למעשה לבתי החולים הציבוריים חובות בסך מאות מיליוני שקלים על ניתוחים וטיפולים דחופים שונים עבור חסרי מעמד. "קולונוסקופיה, הדמיית סיטי, ממוגרפיה", מדגימה זואי גוטצייט, מנהלת המרפאה הפתוחה של רופאים לזכויות אדם, "אלה בקשות יומיומיות שלנו לבתי חולים, שיסדרו לנו הנחות כדי שהמטופלים שלנו לא ישלמו מאות אלפי שקלים". על ההסדר בעניין האוקראינים היא מברכת, "כך ראוי שהמדינה תתייחס לפליטים, אבל זה משהו שאנחנו והמטופלים שלנו יכולנו רק לחלום עליו".

טלי אהרנטל, מנכ"לית עמותת אס"ף שהיא בין העותרים, אומרת כי האופן שבו דאגה המדינה במהירות לפליטים מאוקראינה "הוא הוכחה לכך שישראל יכולה לדאוג לשלומם ולרווחתם של מי שנמלטו ואינם יכולים לחזור לארצם", ומוסיפה כי "החלת המיזם על קבוצה אחת בלבד מעוררת פליאה בלשון המעטה".

טלי אהרנטל, מנכ"לית עמותת אס"ף שהיא בין העותרים, אומרת כי האופן שבו דאגה המדינה במהירות לפליטים מאוקראינה "הוא הוכחה לכך שישראל יכולה לדאוג לשלומם ולרווחתם של מי שנמלטו ואינם יכולים לחזור לארצם", ומוסיפה כי "החלת המיזם על קבוצה אחת בלבד מעוררת פליאה בלשון המעטה".

מונים הארון, אחד ממנהיגי הקהילה הסודאנית בישראל, אומר ש"זו דוגמה מובהקת לאפליה, אין דרך אחרת להסביר את זה. גם אצלנו אנשים נאלצו לעזוב את בתיהם. אני לא רואה סיבה שהמדינה תבדיל ביחס שלה בין האוקראינים לבין סודאנים או דרפורים". להארון יש מעמד של תושב ארעי בשלוש השנים האחרונות ולכן הוא זכאי לשירותים רפואיים. אולם הוא רואה את חבריו סביבו שנאלצים להתמודד לבד. "קשה למצוא מילים, או לקרוא לזה בשם אחר חוץ מגזענות", הוא מוסיף. "אילו היינו בצבע אחר היחס היה אחר".

מלשכת שר הבריאות נמסר: "אין הבדל בין פליט לפליט, ואנחנו מחויבים לתת מענה לכל אדם שמגיע לישראל לבקש מקלט. זה הדבר המוסרי, המקצועי, הרפואי וגם הכלכלי לעשות. על כן, בהנחיית שר הבריאות, מקדם משרד הבריאות הסדר ביטוח רפואי למבקשי מקלט באמצעות קופת החולים, בדומה להסדר הקיים כיום לילדים חסרי מעמד. ההחלטה תצא להליך מכרזי בקרוב לקביעת נותן השירות וגובה התשלום, ובסיומו, לאחר שנים שהנושא הוזנח, יינתן מענה רפואי הולם לאוכלוסיית הפליטים בישראל".

לקריאת כתבת המקור
חזרה למעלה