שרת הפנים היוצאת איילת שקד לא רק קיבלה החלטה בבקשה אחת, של אישה אחת, שביקשה ממדינת ישראל הגנה. שקד חשפה את השיטה – לא משנה ממה את בורחת, לא משנה מה מחכה לך במקום שהיה פעם הבית שלך, ולא משנה מה צריך להצדיק כדי לדחות אותך – את תידחי. מערכת המקלט הישראלית היא דרך ללא מוצא – או שתחכו שנים בלי לקבל תשובה, או שתידחו. גם אם כל חברי הוועדה המייעצת לענייני פליטים, שחברים בה גם נציגי משרד הפנים, יתנו המלצה חיובית, השרה תמצא דרך לדחות את הבקשה.
בהחלטה שאורכה עשרות עמודים ובהודעה לעיתונות שייחצנה אותה, שקד החליטה להראות לכולם מי הבוס – לוועדה המייעצת שהעזה באופן נדיר מאוד להמליץ להעניק מעמד פליט, לבג"ץ שכבר קבע כי חשש ממילת נשים עשוי להוות עילה לפליטות, ובעיקר לציבור הרחב, שאולי הדיח את שקד מכסאה בכנסת, אבל היא עוד נחושה להראות לו על מה הוא ויתר. זהו לא סתם רוע, מדובר כאן ברוע שמגוייס לאסטרטגיה פוליטית, ליריית הפתיחה בקמפיין החזרה של שקד. כל זה על הגב של אישה, שביקשה ממדינת ישראל הגנה. במצבה הנואש של שקד, כנראה שכל האמצעים כשרים, ושום צעד אינו ציני מדי.
שקד מזהירה ממיליוני נשים מוסלמיות שיציפו את מדינת ישראל אם חלילה היא תעניק מעמד של פליטה לאישה החוששת שתיאלץ לעבור מילת נשים. אם נכיר בה – כולן יבואו, אי אפשר להציל את כל העולם השלישי. זהו טיעון עלוב ומוטעה. הנה חלפו שנתיים מאז שבג"ץ העניק מעמד פליט למשפחה מחוף השנהב שנמלטה מהחשש הזה ממש ונחשו מה? מיליוני נשות העולם השלישי עוד לא הגיעו.