לשכת ראש הממשלה הודיעה הערב (שבת) על החלטתו של בנימין נתניהו לכנס צוות שרים שיבחן הטלת סנקציות על אריתריאים שהשתתפו במהומות בדרום תל אביב. לפי הודעת הלשכה, תיבחן אפשרות של גירוש למשתתפים. בדיון שנערך בין נתניהו לשר לביטחון לאומי בן גביר, הציע האחרון לבחון את גירוש האריתריאים, ונתניהו השיב לו כי יש לבחון את הדברים עם הייעוץ המשפטי. בן גביר עצמו מתכוון לפנות לשר הפנים משה ארבל כדי להתחיל את המהלך.
בנציבות האו"ם לפליטים הביעו הערב זעזוע מהמהומות וגינו אותן. "חופש ההתקהלות היא זכות אדם בסיסית, נציבות האו"ם לפליטים מדגישה כי כל הפליטים ומבקשי המקלט מחויבים לכבד את החוק של המדינה המארחת שלהם וכפופים לאותם הליכים כמו כל תושב או אזרח המדינה במקרה של אלימות או התנה לות בעלת אופי פלילי אחר", נמסר. "רובם המכריע של מבקשי המקלט החיים בישראל הם תושבים שלווים ושומרי חוק. נציבות האו"ם לפליטים מדגישה ומשוכנעת כי ההתנהלות האלימה שראינו היום אינה מייצגת את קהילת מבקשי המקלט הרחבה וקוראת לכל המעורבים באירוע לסגת מהאלימות".
אחר הצהריים מסר המפכ"ל, קובי שבתאי, כי המשטרה הציעה למארגני האירוע לערוך אותו במקום חלופי – לאחר שנרגעו הרוחות בדרום תל אביב. לדבריו, "להבנתי הם לא מעוניינים לעשות את זה היום. אנחנו נעשה את זה בתיאום איתם, ועם המחוז, ברגע שהם יתפנו". לצד זאת, המשטרה הודיעה הערב כי סגרה מקומות בילוי המזוהים עם קהילת מבקשי המקלט בעיר, בעקבות המהומות.
להודעה של לשכת נתניהו הצטרפו כמה מחברי הליכוד, בהם שר המשפטים יריב לוין, שר התרבות מיקי זוהר וחבר הכנסת ניסים ואטורי. לוין האשים את בג"ץ בהישארותם של מבקשי המקלט וחזר פעם נוספת על חשיבות ההפיכה המשטרית. "חשוב להבטיח שנבחרי הציבור יוכלו לקבל החלטות ולבצע אותן", מסר לוין. "לכן שיטת בחירת השופטים כל כך חשובה וצריך להבטיח שלבית המשפט ייבחרו גם שופטים שצמחו בשכונות ובפריפריה. שופטים שמעמידים את טובת תושבי השכונות לפני מי שגנבו את הגבול".
שר התרבות זוהר הוסיף כי "ישראל היא מדינת חוק. מי שמתפרע ברחובות, משחית חנויות ומרים יד על שוטרים – חייב להיענש בחומרה ולהיות מגורש לאלתר. כל מי ששוהה כאן חייב לכבד את החוקים שלנו", ואילו ואטורי כתב בטוויטר: "מחר בבוקר שורה של אוטובוסים ולגרש אותם מפה! זה למה צריך רפורמה!!"
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, יצחק וסרלאוף (עוצמה יהודית), מסר בהמשך כי אנשי משרדו "עמלים בחודשים האחרונים על החלטת ממשלה שתגביר את יציאת המסתננים ותשקם את השכונות". המשרד בראשות וסרלאוף אמון בין היתר גם על אזורים מוחלשים, בהם
שכונות בדרום תל אביב. לדבריו, "החלטת הממשלה מקצה משאבים משמעותיים להגברת הוצאת המסתננים, פעולות להרחקת נרקומנים מהן, שיפוץ בתי כנסת ותגבור פעילות יהודית, סיוע משפטי לתושבי השכונות וסיוע לאזרחים ותיקים".
יותר מעשור של המתנה להכרעה
לפי נתוני משרד הפנים, בישראל שוהים כ-17,850 אריתראים בגירים מתוך כ-23.5 אלף מבקשי מקלט, בנוסף לכ-7,000 קטינים. מאז תחילת השנה עזבו את ישראל כ-2,000 מבקשי מקלט מאריתריאה. רשות ההגירה אינה יודעת כמה פליטים אריתראים הוכרו עד כה, אבל מתשובותיה המשתנות, עולה שבין 20 ל-30 אריתראים. כ-2,400 אזרחי סודאן קיבלו מעמד ארעי, רק לאחר התערבות בג"ץ — שקבע כי הטיפול של רשות האוכלוסין בבקשותיהם היה לקוי.
במהלך החודש הנוכחי צפוי להתקיים בבג"ץ דיון בעתירה שהגיש מבקש מקלט מאריתריאה שבקשתו טרם נענתה — בדרישה להשוות את מעמדם של האריתריאים השוהים בישראל לזה של מבקשי המקלט מחבל דרפור בסודאן. השוואת המעמד תאפשר להעניק ביטוח בריאות לקבוצה זו.
עד לתחילת 2013, אזרחי אריתריאה לא יכלו להגיש בקשות מקלט משום שהוכרו בידי ישראל כזכאים ל"הגנה קבוצתית". הגדרה שמכוחה לא היה טעם לבחון בקשות באופן פרטני. במאי של אותה השנה החלה הרשות לבחון את בקשות המקלט של האריתריאים, וברוב המכריע של הפעמים דחתה אותן. בינואר אשתקד פורסם ב"הארץ" כי המדינה דחתה 98.5% מבקשות המקלט של אריתריאים, לאחר שנדרשה לבחון מחדש את הפניות לאור הקריטריונים החדשים.
באפריל 2018 הציג נתניהו
הסכם עם נציבות הפליטים של האו"ם, שנועד להסדיר את קליטתם של 16 אלף מבקשי מקלט השוהים בישראל — במדינות מערביות. אולם, נתניהו חזר בו מההסכם תוך יממה בלחץ שותפיו הקואליציוניים וביקורת חריפה בחוגי הימין.
חזרה למעלה
