נציגת המדינה בדיון על שילוב ילדי מבקשי מקלט: "לבדוק מה התועלת שתצמח לילד"

אתמול בתשע בבוקר יצא אוטובוס משכונת נווה שאנן לכיוון בית המשפט העליון בירושלים. האוטובוס שעשה דרכו לבירה היה מלא בהורים לילדים חסרי מעמד והורים ישראלים, שנסעו יחד להקשיב לשופטי בית המשפט העליון דנים בעתיד ילדיהם במערכת החינוך הישראלית.

״האם יכול להיות שב-2023 יהיה מצב של מוסדות חינוך נפרדים?״, שאל עורך הדין הרן רייכמן מהקליניקות המשפטיות בחיפה, שיחד עם עו"ד טלי חסין מהאגודה לזכויות האזרח ייצגו את ההורים בערעור לעליון, לאחר שבשנה שעברה דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב את העתירה שהגישו נגד משרד החינוך ועיריית תל אביב, ובה דרשו לשלב את ילדיהם באופן שוויוני במערכת החינוך בעיר. "התשובה היא חד משמעית״, הוסיף.

עורכת הדין של משרד החינוך, ערין ספדי-עטילה, לא התנגדה לרעיון השילוב, אך הבהירה שאין למשרד מחקר כדי "לומר שבהכרח התועלת שתצמח לילד תהיה עדיפה בהשוואה למצב שהוא כבר משולב בבית הספר, שהוא חי בקרבת מקום עם חבריו".

לפי תוכנית, שחשף לאחרונה העיתונאי בר פלג, עיריית תל אביב תקיים, החל משנה הבאה, פיילוט שבו ישתלבו 96 ילדים חסרי מעמד בכיתות א' ב-14 בתי ספר בצפון תל אביב. לפי התוכנית, בתחום שנתיים תתקבל החלטה לגבי "התועלת שתצמח לילד", כפי שניסחה זאת נציגת המדינה בדיון.

זו טענה שערורייתית ומקוממת, שלא היתה נשמעת בהקשר של שום קבוצה אחרת באוכלוסייה״, אמרה חסין ל"המקום הכי חם". "המדינה ומשרד החינוך גם הבהירו, שלימודים של מבקשי מקלט לצד אזרחי ישראל הם הפתרון הנכון והראוי הן  להתמודדות עם הפערים שמאפיינים את תחילת חייהם והן לתחושת ההשפלה והניכור". חסין ורייכמן הבהירו כי אין כל סיבה לא להרחיב את מספר הילדים שישתתפו בפיילוט ולהכיל אותו גם על הכיתות הגבוהות יותר.

על פי נתוני העירייה, ישנם בתחומי העירייה כ-6,500 ילדים חסרי מעמד בגילאים 3-18. 75 אחוז מהם מתגוררים בשכונת התקווה, בנווה שאנן ובשכונת שפירא. ארבעה בתי ספר עומדים לרשותם ובהם רוב מוחלט של ילדים של מבקשי מקלט.

נציג העירייה, עו"ד ברנט, טען כי הם פועלים על פי חוק, ומאפשרים רישום לפי קרבה לאזור המגורים, אך הוסיף כי הם נוטים לאשר בקשות פרטניות שמגיעות אליהם.

במהלך הדיון שאל השופט יצחק עמית את עו"ד ספדי-עטילה מדוע רוב המימון של שילוב הילדים במערכת החינוך מגיע מעיריית תל אביב, ובין היתר התייחס לעובדה שמשרד החינוך התנגד למימון הסעות לילדים חסרי מעמד לבתי ספר מחוץ לאזור מגוריהם, בעוד העירייה הסכימה לממן זאת. כשעורכת הדין התמהמה בתשובה, אמר לה השופט עמית: "את לא חייבת לענות, את רק צריכה להעביר את המסר".

העירייה טענה כי אין די מקום בבתי הספר לכל הילדים ולכן העותרים, מטעם הקליניקה למשפט ומדיניות יחד עם האגודה לזכויות האזרח, ספריית גן לוינסקי וארגון א.ס.ף, טענו כי על העירייה ליישם מדיניות שיבוץ ושילוב לילדי מבקשי המקלט, אשר תבטיח את חובתה החוקית לספק חינוך איכותי ושוויוני לכלל ילדי העיר, לרבות מתן ומימון הסעות לבתי הספר האינטגרטיביים הללו – במידה שיהיו רחוקים יותר.

בעתירה נטען כי מדיניות ההפרדה במסגרות החינוך סותרת את הדין ואת פסיקת בתי המשפט, ופוגעת בלב הזכות לשוויון, לשוויון הזדמנויות בחינוך.

״אנחנו מאוד מקווים שיהיה שינוי סוף סוף", אומר בימאנט, אבא לארבעה ילדים, שלושה מהם לומדים בבית הספר "גוונים" הייעודי לילד מבקשי המקלט. "הילדים שלי נולדו בארץ, אבל העברית שלהם גרועה כמו העברית שלי כי הם לא לומדים יחד עם ישראלים. הם חושבים שהם פחות טובים מהישראלים וחושבים שאסור להם להיות ליד ישראלים. הילדים שלי מרגישים על עצמם את הגזענות״.