נציב הפליטים של האו"ם בישראל: המצב של מבקשי המקלט פה לא יכול להימשך

19.06.22, בר פלג, הארץ

גירוש ועזיבה מרצון

מדיניות ממשלת ישראל

קהילת מבקשי מקלט

נציב האו"ם לענייני פליטים בישראל אמר כי המדיניות הקיימת של המדינה ביחס למבקשי המקלט אינה בת קיימא. הנציב, דמטאו דסלנייה, קרא לדון שוב בהסכם לקליטתם בישראל, שממנו נסוגה הממשלה ב-2018, או למצוא פתרון אחר למצבם.

דסלנייה, שכהונתו תסתיים בחודש הבא, השתתף בשבוע החולף בכנס שערכה נציבות האו"ם לקראת יום הפליט הבינלאומי בבית הספר ביאליק רוגוזין בתל אביב. "אני מקווה שבמוקדם או במאוחר הרשויות הישראליות יכירו בכך שלא הסודאנים והאריתראים הם הבעיה, אלא הסיבות שכפו עליהם לעזוב את בתיהם ואת הקהילות שלהם והמדיניות הלא-מציאותית שננקטה כלפיהם", אמר. "יש למצוא פתרון הומאני שיעניק לפליטים הגנה, בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים ותוך התחשבות באינטרסים הדמוגרפיים של ישראל".

הנציב, שנמנע לרוב מהשמעת ביקורת על מדיניות הממשלה, הוסיף כי המדינה פועלת באופן לא צודק מבחינה משפטית ומוסרית בכך שהיא נמנעת מלהעניק למבקשי המקלט את הזכויות המגיעות להם, ומכנה אותם "מהגרים בלתי חוקיים או חמור מכך, מסתננים". לדבריו, "אין לשגות באשליה שהאריתראים והדארפורים שברחו לישראל הגיעו אליה מרצונם החופשי, בחיפוש אחר חיים טובים יותר. הם ברחו מהקהילות ומהמדינות שלהם כי לא היתה להם ברירה אחרת".

לדברי דסלנייה, לפני שני עשורים נראה היה שמספר הפליטים והעקורים בעולם נמצא במגמת ירידה, אלא שעם הזמן המגמה התהפכה, וכעת הגיע המספר לשיא – כמאה מיליון בני אדם. הוא ציין כי מאז החלה המלחמה באוקראינה עזבו את המדינה כשבעה מיליון איש, ועוד כשבעה מיליון היו לעקורים בארצם.

בהקשר זה אמר דסלנייה: "המסר שלנו פשוט – מדינות אירופה ואחרות הוכיחו את נכונותן ויכולתן לקלוט ולארח בנדיבות וביעילות יותר מארבעה מיליון פליטים מאוקראינה. יש לנו את כל הסיבות לצפות שהמדינות הללו יגלו חמלה דומה כלפי פליטים אחרים המתדפקים על דלתותיהן. גם מבחינת ישראל, הסולידריות המופגנת כלפי הפליטים מאוקראינה היא ציון דרך, והזדמנות לבחון מחדש את המדיניות כלפי מבקשי מקלט אפריקאים ולתקן את חסרונותיה". בראיון ל"הארץ" במארס קרא דסלנייה לישראל שלא להבחין בין פליטים מאוקראינה לבין מבקשי המקלט מאפריקה.

דבריו של הנציב נאמרו על רקע שורת התפתחויות הנוגעות למעמדם של מבקשי המקלט. כך, רשות האוכלוסין וההגירה מגבשת בימים אלה נהלים חדשים לבחינת בקשות מקלט מסודאן לאחר חילופי השלטון במדינה; בסוף השבוע דיווח "הארץ" כי במשרד הפנים מבקשים להחמיר את תנאי החוק למניעת הסתננות ולחוקק מחדש את החוק המפקיע חלק משכרם של מבקשי המקלט, לאחר שבג"ץ פסל אותו. בחודש שעבר דווח ב"הארץ" כי שרת הפנים, איילת שקד, החליטה להסיר את ההגנה הקבוצתית שחלה על אזרחי הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו – מבלי שמשרד החוץ חיווה דעתו על המהלך ובניגוד לעמדתה של נציבות האו"ם, שהוצגה ליו"ר ועדת הכנסת העוסקת בנושא, ח"כ אבתיסאם מראענה (העבודה).

לפי כארבע שנים הודיעו ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, ושר הפנים, אריה דרעי, כי סיכמו עם נציבות האו"ם לפליטים שישראל תקלוט כ-16 אלף מבקשי מקלט, שיפוזרו ברחבי הארץ. לפי ההסכם, 16 אלף מבקשי מקלט אחרים אמורים היו להיקלט במדינות המערב. אולם למחרת, לאחר שספג ביקורת חריפה מימין, הודיע נתניהו על הקפאת ההסכם. מאז לא גיבשה המדינה תוכנית להסדרת מעמדם של מבקשי המקלט.

לקריאת כתבת המקור
חזרה למעלה