משרד החינוך בוחן יישום תוכנית ניסיונית לשילוב ילדים של מבקשי מקלט מדרום תל אביב ב–15 בתי ספר הממוקמים בשכונות הצפוניות בעיר. אחת ממטרותיה של התוכנית, שמקדמת לשכתו של שר החינוך יואב קיש, היא למנוע את גידול שיעור ילדי הזרים הלומדים בבתי הספר שאינם מופרדים בדרום העיר. זאת, עקב התרעומת שהביעו בעבר תושבי האזור בשל השיעור הגבוה של ילדי הזרים הלומדים בבתי הספר הממוקמים בדרום העיר.
לפי התוכנית, שפרטיה הגיעו לידי "הארץ", כ–120 ילדים חסרי מעמד שצפויים להתחיל בשנה הבאה את לימודיהם בכיתה א' ומתגוררים בתל אביב יוכלו לבחור להשתבץ לבית ספר מחוץ לאזור מגוריהם, ואף להיות מוסעים אליו. התוכנית מגבילה את מספר התלמידים שיוכלו להשתלב לשלושה בכל כיתה ול–15 בכל בית ספר, והיא טעונה את אישור הפרקליטות, שחוששת כי מדובר בהחלטה תקדימית שעלולות להיות לה השלכות רוחביות. בשבוע הבא צפוי בג"ץ לדון בנושא.
לפי מקור המעורה בפרטי התוכנית, היא תחול רק על ילדים שהוריהם יאשרו את שיבוצם בבתי הספר בצפון העיר. לאור זאת, ישנו חשש כי משפחות רבות יעדיפו שלא לשלוח את ילדיהם לבתי ספר בצפון תל אביב כדי שלא להפריד אותם מאחיהם הגדולים שכבר לומדים בבתי ספר בדרום העיר. בעקבות זאת, במשרד החינוך שקלו להציע תמריצים למשפחות כדי לעודד אותן להירשם לתוכנית ולאשר לילדיהם ללמוד בצפון העיר.
בנוסף, התוכנית כוללת הגבלה של שיעור התלמידים הזרים הלומדים בבתי הספר בדרום תל אביב. לפי המקור, משרד החינוך יתחייב כי שיעור התלמידים הזרים בבתי הספר שאינם מופרדים באזור יהיה כ–30% לכל היותר, כך שהצטרפות של תלמידים חדשים תוגבל לפי תנאי זה. מלבד שילוב תלמידים בבתי הספר בצפון העיר, מתכוון המשרד להפנות תלמידים לבתי הספר שבהם לומדים ילדי זרים בלבד, דוגמת בית הספר ביאליק־רוגוזין, כדי לעמוד ביעד שנקבע.
מלבד זאת, התוכנית כוללת תגבור תקציבי שיוענק לבתי הספר שבהם לומדים ילדי זרים לטובת לימודי אנגלית. לדברי מקור בכיר המעורה בפרטי התוכנית, מטרת התגבור היא להכין את התלמידים לחיים מחוץ לישראל. בעבר ניסתה שרת הפנים לשעבר איילת שקד לקדם הקמת בתי ספר נפרדים לזרים על בסיס מודל של בתי ספר לשגרירים, כך שהלימודים יתקיימו בשפה האנגלית ללא תכנים ישראליים. זאת, כדי שלא לעודד את ילדי הזרים לחוש חיבור לישראל, ולהקטין את רצונם להשתקע במדינה. ראש העיר תל אביב רון חולדאי, שיועציה של שקד הציגו לו את התוכנית, דחה אותה על הסף. בעיריית תל אביב לא מתנגדים לתגבור שעות האנגלית עבור ילדי הזרים, אולם מקורות בעירייה הטילו ספק כי הכספים אכן יוקצו.
התוכנית תוצג בשבוע הבא בפני בג"ץ בתגובה לעתירה שהגישו עורכי הדין הרן רייכמן מהקליניקה למשפט וחינוך באוניברסיטת חיפה וטל חסין מהאגודה לזכויות האזרח, בשם עשרות מבקשי מקלט
שדורשים לשבץ את ילדיהם באופן שוויוני במערכת החינוך בתל אביב. העתירה הוגשה בעקבות תחקיר "הארץ" שפורסם ב–2020 וחשף כי
91.5% מילדי מבקשי המקלט בעיר למדו באותה שנה בבתי ספר שבהם אין תלמיד ישראלי אחד.
למעשה, במסגרת העתירה כבר הוסכם בשנה שעברה על יישום תוכנית לשילוב ילדי הזרים בבתי הספר בצפון תל אביב. אולם, בעקבות סירוב משרד החינוך לממן את ההסעות של התלמידים, בוטלה התוכנית ובית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את העתירה ביולי שעבר בטענה כי העותרים לא הצליחו להוכיח עבירה על החוק. "לא הוכח שמדיניות העירייה נגועה באי־חוקיות בהינתן פועלה על פי הוראות הדין, המגבשות עיקרון מרכזי בשיבוץ תלמידים למוסדות חינוך — והוא הקרבה למקום המגורים", קבע השופט ארז יקואל. לאחר מכן, החליטו עורכי הדין רייכמן וחסין לערער על פסק הדין לעליון, ובשבוע הבא צפוי להתקיים דיון בנושא בפני השופטים חאלד כבוב, גילה כנפי־שטייניץ ויצחק עמית.
נכון לשנה שעברה, חיו בישראל 8,252 קטינים שהוריהם הם מבקשי מקלט מאריתריאה או סודאן. רובם המוחלט, כ–6,660, הם ילידי הארץ ובני פחות מ–12. 3,774 מתוך אותם קטינים מתגוררים, נכון לשנה שעברה, בתל אביב, ובעיקר בשלוש שכונות הממוקמות בדרום העיר — נווה שאנן, התקווה ושפירא.
אותם ילדים מוגנים תחת הגנה קבוצתית שאינה מאפשרת לגרשם למדינת מוצאם. יחד עם זאת, הם אינם זכאים למעמד חוקי ולמעשה נותרים חסרי מעמד וחסרי זכויות. לפי מחקר השוואתי של המוקד לפליטים ומהגרים שפורסם בשנה שעברה ב"הארץ" ובחן עשר מדינות מערביות, אילו אותם ילדים היו מגיעים לכל אחת מהמדינות האחרות שנבחנו עם הוריהם — הם היו זוכים לקבל מעמד.
חזרה למעלה
