משרד החינוך: זהותם של ילדי מבקשי מקלט עשויה להיפגע אם ילמדו עם ישראלים

19.12.21, בר פלג ושירה קדרי-עובדיה, הארץ

גזענות

הליכים משפטיים

חינוך

ילדים ובני נוער

מדיניות ממשלת ישראל

רשויות מקומיות

משרד החינוך כתב לבית המשפט כי שילוב של ילדי מבקשי מקלט עם ישראלים בבתי ספר יסודיים ובגנים עשוי "לפגוע בשורשים התרבותיים והמשפחתיים" שלהם. בתשובת לעתירה של מבקשי מקלט נגד המשרד ועיריית תל אביב, שביקשו להפסיק את מדיניות ההפרדה הנהוגה בעיר, קבעה לשכת המדען הראשי במשרד כי עצירת המדיניות תייצר "איחוד תרבויות במובן שמבטל ומטשטש את הזהות והקהילה שהם מגיעים ממנה".

העותרים ביקשו להורות לעירייה ולמשרד לחדול מההפרדה בין ילדי הקהילה ליתר התלמידים בעיר. המשרד הודיע בתגובתו כי הוא מתנגד להסדר שהושג בין העירייה לעותרים, לפיו כ-90 מילדי העותרים, תלמידי כיתות א'-ג', יוכלו להירשם לבתי מחוץ לאזורי הרישום שלהם. הסיבה להתנגדות היא התלות בין הקמת מערך הסעות משכונות דרום העיר לבתי הספר לבין מימוש ההסדר. מחר (ראשון) ידון בית המשפט המחוזי בתל אביב בעתירה.

לפי חוות הדעת, שכתבו ענבר בוברובסקי וד"ר אודט סלע מלשכת המדען הראשי, סוגיית השילוב של תלמידים בגילים אלו היא "שאלה מורכבת שנוגעת לסוגיות חברתיות רגשיות של יציבות וביטחון בגילים הצעירים". כמו כן, נטען בחוות הדעת כי שילובם של ילדי העותרים בבתי הספר ברחבי העיר יכולה להציף אתגרים רבים שישמרו ואף יגדילו את הפערים בין התלמידים. "יש לשאול האם שילוב פורמלי זה של תלמידים ברחבי העיר יכול בפני עצמו לגשר על פערים ולצמצם אותם", נכתב. "הענקת שוויון הזדמנויות שמבוסס אך ורק על שילוב אוכלוסיות שונות באותם בתי הספר אינו צולח".

במשרד מתריעים כי ההסדר שיעלה לדיון מחר עלול לפגוע בילדי הזרים, במיוחד באלו הזקוקים לתגבור לימודי נוסף, כיוון שהם לא יוכלו להישאר לאחר שעות הלימודים בשל כך שהם תלויים בהסעות לטובת שובם הביתה. כמו כן, נטען כי שילוב הילדים בבתי ספר המרוחקים ממקום מגוריהם יקשה על הורי התלמידים להיות מעורבים בקהילת בתי הספר. החוקרות הוסיפו כי המרחק עלול גם לפגוע ביכולת של הילדים ליצור קשרים חברתיים עם ילדים אחרים בבית הספר לאחר שעות הלימודים.

"מצב ביניים זה עשוי לייצר חוויה קשה של חוסר שייכות עבור התלמידים שמצד אחד לא ירגישו שייכות לקהילה ממנה הם מגיעים ובגלל הפיצול ברחבי העיר לא יכירו את הילדים איתם הם חיים בקהילה, ומצד שני לא יוכלו להיות חלק מהמרקם הלימודי-חברתי בבית הספר אליו הם ישויכו וגם שם יחוו חוויה של חוסר שייכות וחוסר יכולת להשתלב", נכתב בחוות הדעת. כמו כן, החוקרות התייחסו לקשיים שיעמדו בפני בתי הספר בשל שילוב ילדי העותרים. "בית הספר יידרש להקצאת שעות פרטניות רבות יותר עבור תלמידים אלו. בנוסף, בית הספר יידרש להכשיר את המורים להתמודדות עם הטרוגניות בכיתה ועם הסוגיות המורכבות שזו מעלה בנושאים שונים – החל מפערים לימודיים ועד סוגיות חברתיות-רגשיות מורכבות", הן כתבו.

מנגד, ד"ר יריב פניגר, החוקר מדיניות חינוך ואי-שוויון באוניברסיטת בן-גוריון, טוען שלמשרד החינוך אין סמכות לעסוק בשאלת שיבוץ הילדים בבתי הספר. לדבריו, הטענה לפיה לימודים בבית ספר שמרוחק ממקום המגורים עלולה להקשות על ההורים אולי נכונה במקרים מסוימים, אך היא נתונה לשיקול דעתם של ההורים בלבד ואינה מבוססת-מחקר. "כפי שיש ילדים מצפון תל אביב שלומדים בבית הספר לטבע הממוקם בדרום העיר, והדבר נתון לשיקול דעתם של ההורים, מדוע כאשר מדובר בילדים שחורי עור המצב שונה?", תהה פניגר בשיחה עם "הארץ". "זכותם של משרד החינוך ושל העירייה שלא לתקצב הסעות לבתי הספר המרוחקים, אבל הטיעונים בנייר העמדה סתמיים. ובאותה המידה אפשר היה להשמיע טיעונים הפוכים".

"קשה להאמין כי משרד החינוך הוציא מסמך כה מנותק המתעלם ממחקרים רבים המוכיחים את חשיבות השילוב והאינטגרציה בכלל וביחס למבקשי המקלט בפרט. המסמך מעיד על בורות באשר למצבם וצרכיהם של ילדי מבקשי מקלט"

עורכי הדין הרן רייכמן וטל חסין מהקליניקה למשפט ומדיניות חינוך באוניברסיטת חיפה והאגודה לזכויות האזרח, שהגישו את העתירה יחד עם הארגונים א.ס.ף וספריית גן לוינסקי, מסרו בתגובה: "קשה להאמין כי משרד החינוך הוציא מסמך כה מנותק המתעלם ממחקרים רבים המוכיחים את חשיבות השילוב והאינטגרציה בכלל וביחס למבקשי המקלט בפרט. המסמך מעיד על בורות באשר למצבם וצרכיהם של ילדי מבקשי מקלט".

לקריאת כתבת המקור
חזרה למעלה