לכתבה המקורית באתר "הארץ"
אסמאית מהרציון, מבקשת מקלט מאריתריאה, צפתה בשנים האחרונות בהגירה השקטה של מבקשי המקלט ובשבר הפוקד את קהילתה המידלדלת — עזיבה רבתי של מנהיגים וחברים בקהילה. על פי נציבות האו"ם לפליטים בישראל, משנת 2015 יצאו מישראל לאירופה, ארצות הברית וקנדה כ–8,000 פליטים. אוכלוסיית מבקשי המקלט בישראל מונה כיום 23,635 גברים ונשים מאריתריאה ומסודאן, ולפי ההערכה, כ–8,000 ילדים.
מהרציון נסה על חייה מאריתריאה בשל רדיפה דתית כשהיתה בת 18. היא ברחה לסודאן ומשם ללוב. כשמלחמת אזרחים התלקחה בלוב היא נאלצה לעזוב. ב–2011 היא נדדה למצרים ומשם הגיעה בגיל 20 לישראל. כרבים ממבקשי המקלט היא נכלאה במתקן "סהרונים" לשבועיים, ומשם הגיעה היישר לדרום תל אביב. במשך השנים היא עבדה בארגוני זכויות אדם, "
המוקד לפליטים ומהגרים" והוועד למלחמה באיידס.
היא גם היתה פעילה במאבקים למען מבקשי המקלט ובמאמר בעיתון זה כתבה: "
קשה להיות פליט. הרבה יותר קשה להיות פליטה… פליטות חשופות יותר לאונס ואלימות, וקל יותר לנצל אותן ולהשתיק אותן" ("הארץ", 12.9.2015). מהרציון ניהלה במשך שנה את המרכז לנשים אריתריאיות, השתתפה בעריכת דו"ח שמיפה את תופעת הזנות בקרב מבקשות המקלט, ונאבקה בתופעות של אלימות במשפחה.
12 שנים היא נלחמה למען זכויות אדם, תוך שהיא מידפקת על שערי הרשות לאוכלוסין והגירה, מבקשת מעמד ומסורבת. "זה משפיל להגיע ולשמוע פקידים שמתנשאים עלייך… את לא מרגישה כבת אדם", סיפרה ל"הארץ".
כשהיא ראתה שילדתה בת החמש וחצי, שנשלחה על ידי עיריית תל־אביב למוסדות חינוך ייעודים לאפריקאים, הופכת לכבויה, היא נשברה ועזבה. כאן היא תויגה כ"מסתננת" ובקשת המקלט שלה העלתה אבק. בקנדה אושרה בקשתה בתוך חודש וחצי. היא מוכרת כפליטה, ולומדת כעת עבודה סוציאלית. בתה לומדת בבית ספר שאינו מיועד רק לאפריקאים. היא הצליחה לחלץ את משפחתה מהקסנופוביה הישראלית, שנזקה לנפש עצום, ולזכות בנתיב שיש בו אופק לעתיד.
חוץ מגזענות ושנאת זרים, אין שום סיבה שישראל לא תיתן למבקשי המקלט את מה שקנדה נותנת — בעיקר מעמד חוקי וגישה שווה למוסדות המדינה. ב–2018 ראש הממשלה אז, בנימין נתניהו, הגיע להסכמה עם נציבות האו"ם לפליטים שלפיה הנציבות תעביר מחצית ממבקשי המקלט למדינות מערביות, והשאר ייקלטו בישראל. מיד אחר כך, לנוכח ביקורת קשה מגורמי ימין ובראשם הפעילה שפי פז,
נתניהו נרתע והקפיא את ההסכם. אך נראה כי בעוד שישראל התנערה מההסכם, ולא גיבשה תוכנית להסדרת מעמדם של מבקשי המקלט, נציבות האו"ם מקיימת את חלקה. הגיעה העת שממשלת ישראל תאמץ את התוכנית ותאפשר למבקשי המקלט שבתחומה לקבל מעמד ולקיים חיים מכבדים באוויר נקי משנאת זרים. מהרציון אמרה, כי בצאתה מהארץ הרגישה כמי שהשתחררה מכלא גדול. פליטים אינם אסירים וזה מביש שכך הם מרגישים בישראל.
חזרה למעלה
