לנערים חסרי מעמד אין עתיד בישראל. כעת, למי שהסתבכו בפלילים – גם אין שיקום

משרד הרווחה מתנגד לקבל קטינים חסרי מעמד שהיו מעורבים בפשיעה למסגרות טיפוליות, בטענה כי היעדר מעמד חוקי פוגע מהותית ביכולת לשקמם. ללא אופק ואפשרות להשתלב במסלול החיים הישראלי, נערים רבים מוצאים את עצמם בכלא

משרד הרווחה מתנגד לקבל קטינים חסרי מעמד שהיו מעורבים בפלילים למסגרות טיפוליות, בטענה כי היעדר מעמד חוקי פוגע מהותית ביכולת לשקמם. בחוות דעת שהגיש המשרד בשבוע שעבר לבית המשפט המחוזי בתל אביב לנוער, נכתב כי "היעדר מעמד חוקי מוסדר אינו מהווה קושי טכני בלבד, אלא יוצר מגבלות מהותיות על היכולות לממש הליך שיקומי אפקטיבי".

במוקד הדיון ניצב נער בן 14, תושב דרום תל אביב. שנים לפני שהסתבך בפלילים, רשויות הרווחה כבר הכירו בו כ"קטין נזקק". זהו מעמד שניתן לילדים שבית המשפט קובע כי שלומם נמצא בסיכון, וכי המדינה נדרשת להתערב בחייהם. קודם למעצרו, נקבע כי יש להוציא אותו מביתו ולהעבירו למסגרת טיפולית של רשות חסות הנוער – יחידה במשרד הרווחה. ואולם, הנער מעולם לא שובץ למסגרת ובזמן שנותר ברשימת ההמתנה, מצבו הידרדר והוא נעצר בחשד למעורבות בעבירת שוד.

לאחר מעצרו, ביקשו גורמי הטיפול להעביר אותו מכלא אופק לחלופת מעצר במסגרת של חסות הנוער, אך הרשת השיבה כי הנער כבר ממתין לשיבוץ ואין צפי לקליטתו. בית המשפט דחה את העמדה הזו, שמשמעותה בפועל הייתה להותיר את הנער בכלא. השופט הורה לרשת לקלוט את הנער בשבועות הקרובים, וקבע כי מעמדו בישראל אינו שיקול לגיטימי בתיעדוף ההמתנה למסגרת טיפולית.

"שיקולים ענייניים הם גילו של המשיב, מצבו המשפטי, משך מעצרו עד כה ונחיצות הוצאתו למסגרת חוץ־ביתית", כתב השופט עלאא מסארוה. "מעמדו בישראל, ששהותו בישראל איננה בלתי חוקית, לא יכול להוות שיקול רלוונטי בעניין תעדופו בהמתנה למסגרת כזו או אחרת".

בעקבות הביקורת שמתח מסארוה על מדיניות משרד הרווחה, חסות הנוער הגישה לבית המשפט חוות דעת נוספת, שבה טענה כי היעדר מעמד חוקי משליך על הרצף הטיפולי. לדבריה, מצבו של הנער משפיע על אפשרויות ההשתלבות בקהילה ועל היכולת לבנות עבורו תוכנית שיקום ארוכת טווח. ועוד נכתב כי לצעירים חסרי מעמד אין אפשרות ממשית להשתלב בשוק העבודה, בשירות הצבאי או בשירות הלאומי – רכיבים שמוגדרים בחסות כ"נדבך מרכזי וקריטי" בהליך השיקום. לפי חוות הדעת, אין מדובר בפסילה גורפת של קטינים חסרי מעמד וכל מקרה נבחן לגופו. עם זאת מקורות הבקיאים בפרטים העידו כי בפועל מדובר בהחלת מדיניות, שתאותגר רק אם בית המשפט יביע לגביה התנגדות במקרים נקודתיים.

המחלוקת מתרחשת על רקע משבר בקרב מבקשי המקלט בני הדור השני, שרק הולך ומחריף. אלו הם אלפי ילדים שנולדו בארץ, מדברים עברית, מתחנכים בבתי הספר ישראליים ורואים את המדינה כביתם. אך כשהם מתבגרים, מתחוור להם כי מסלול החיים הישראלי סגור בפניהם. ארגוני סיוע, עיריית תל אביב־יפו והמשטרה הזהירו במשך שנים כי ללא אופק וללא מעמד, מספר הנערים והנערות בסיכון יזנק והסיכון להידרדרותם יאמיר גם הוא.

ואכן, בשנים האחרונות מעורבותם של בני הדור השני בפשיעה הולכת וגוברת, בעיקר בדרום תל אביב – מגמה שעליה יכולים להעיד תושבי האזור, המשטרה וגורמי הרווחה, שמתמודדים איתה מדי יום. בפרט, באחרונה עלתה לכותרות כנופיית SSQ, שרבים מחבריה הם קטינים חסרי מעמד. הם פועלים כארגון עברייני וביצעו משימות במימון ובשליחות ארגוני הפשע הגדלים בישראל. תקריות אלימות וקטטות נוספות במעורבות נערים חסרי מעמד זכו גם הן לכיסוי תקשורתי נרחב.

במקרים רבים מסלולי השיקום המקובלים עבור יתר בני הנוער חסומים בפני הצעירים הללו, ומסגרות הטיפול סובלות ממחסור מתמשך. התוצאה היא שחלקם נותרים בכלא אופק במקום לעבור למסגרת טיפולית, אף על פי שמערכת המשפט תופסת כליאת קטינים כמוצא אחרון בלבד. נערים שנכלאו וגורמי מקצוע מעידים כי השהייה בכלא חושפת בני נוער לאלימות ולהשפעות עברייניות, ועלולה להעמיק את ההידרדרות שהביאה אותם למעצר מלכתחילה.

בעקבות ההסלמה בסכסוך בין ארגוני הפשע של משפחות ג'רושי ומוסלי, שב"ס פתח בשבוע שעבר במבצע הרתעה נגד אסירים שמזוהים עם המעורבים. כחלק מכך, נערכו פשיטות על תאים בבתי כלא ברחבי הארץ. באופן חריג, מקורות העידו כי סוהרים נכנסו לתאים בכלא אופק שבהם מוחזקים קטינים שמזוהים עם SSQ והכו אותם. "פיצצו אותם. אלה ילדים, אבל אף אחד לא רואה בעיניים", תיאר מקור שעומד בקשר עם כמה מהם. מקור נוסף המעורה במצבם של הנערים טען כי ננקטת כלפי קטינים חסרי מעמד יד קשה במיוחד, הן מצד שב"ס והן מצד אסירים אחרים. "המציאות שם קשה מאוד", אמר.

עורכת הדין רחל דניאלי, הממונה הארצית על ייצוג נוער בסניגוריה הציבורית, סבורה כי המקרה של בן ה־14 ממחיש את הסוגייה. "כל המחדלים מצטרפים בסיפור הזה ביחד", אמרה. "אם היה מקום במסגרת שמתאימה לו, שהתורים אליה נמשכים כבר שנים, הרי שהעבירה הזו (עבירת השוד שבגינה נעצר הנער, ר"ש) ככל הנראה לא הייתה מתבצעת".

בית המשפט חייב את חסות הנוער לשבץ את בן ה־14 במסגרת, אך בסניגוריה הציבורית חוששים כי זהו ניצחון נקודתי בלבד. עדות לכך היא הליך שמתנהל בעניינו של נער חסר מעמד נוסף, בן 15, הנאשם בגניבת אופנוע ונהיגה ללא רישיון. גם במקרה זה, לאחר שהנער הפר את תנאי שחרורו ונעצר מחדש, בית המשפט התבקש להורות על שילובו במסגרת של חסות הנוער. "לא סביר שבתי המשפט יידרשו לנושא הזה בכל מקרה לגופו, בתקווה שהוא זה שייאלץ את המדינה לקבל את הקטין למסגרת הטיפולית שלה הוא זקוק", קבעה דניאלי.

משב"ס נמסר כי "שירות בתי הסוהר פועל לשמירה על ביטחון מתקני הכליאה, שלומם של הכלואים ואנשי הסגל ומניעת אירועי אלימות בין כותלי בתי הסוהר. במסגרת זו מבוצעות מעת לעת פעילויות מבצעיות בכלל מתקני הכליאה, בהתאם להערכות מצב ולמידע מודיעיני, ללא קשר להשתייכות כזו או אחרת של כלוא. הטענות לאלימות מצד אנשי סגל אינן נכונות. ככל שמועלית טענה קונקרטית באמצעות הערוצים המוסמכים, היא נבחנת בהתאם לנהלים. כלל הכלואים מוחזקים בהתאם להוראות הדין, תוך שמירה על זכויותיהם ועל צורכי הביטחון והסדר במתקני הכליאה".