כ-50 אריתריאים החשודים במעורבות במהומות בתל אביב הועברו למעצר מינהלי

05.09.23, בר פלג וג'וש בריינר, הארץ

אריתריאה

מדיניות ממשלת ישראל

כ-50 מהחשודים במעורבות במהומות בתל אביב הועברו הבוקר (שלישי) למעצר מינהלי במתקן גבעון, שאינו מוגבל בזמן ואינו מחייב את המדינה לספק להם ייצוג משפטי. המשטרה ביטלה הבוקר את הבקשה להאריך את מעצרם, והודיעה לבית המשפט כי מתנהל נגדם הליך מינהלי. ההליך מוסדר בחוק הכניסה לישראל, ובשנים האחרונות לא הופעל נגד מי שלא הוגש נגדו כתב אישום.

\בסוף השבוע נעצרו 52 חשודים במהומות, ועד כה התנהלו הליכים נגד 46 מהם. הלילה נעצר מבקש מקלט תומך המשטר בחשד שנשא אקדח ללא רישיון במהלך העימותים בשבת. לפי המשטרה, הוא תועד מסתובב עם מה שנראה ככלי נשק. בהמשך היום הוא יובא לדיון בהארכת מעצרו. שבעה נוספים נעצרו אמש בחשד שנערכו לעימותים נוספים היום. עם עצורי סוף השבוע נמנים כ-14 כתומכי המשטר, 20 מתנגדים והיתר אינם מזוהים עם אחד הצדדים.

המדינה החליטה להעביר את החשודים למסלול המינהלי לאחר שהבינה כי בתי המשפט לא יאפשרו את המשך מעצרם, בשל היעדר ראיות. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר אישר כי ההחלטה התקבלה בעקבות ההערכה שלפיה בתי המשפט "ייטו לשחרר רבים מהעצורים", והדגיש כי גם המעצר המינהלי נתון לפיקוח של בתי המשפט לביקורת משמורת. הבוקר היו אמורים להתקיים דיונים בבקשה לעיון מחדש בהחלטות להשאיר במעצר 37 ממבקשי המקלט שנעצרו. זאת לאחר ששופטת בית המשפט העליון יעל וילנר קבעה כי עצם השתתפותם בהפגנה, ללא ראיות לעבירה, אינה עילה למעצר. כלל הדיונים הללו בוטלו עקב העברתם של העצורים למעצר המנהלי. לצד זאת, שניים מהחשודים כבר שוחררו ממעצר, ולא ברור אם ההליך המינהלי חל גם עליהם.

מקור במערכת אכיפת החוק אמר כי המדינה אינה מעוניינת שלמבקשי מקלט שהעבירות המיוחסות להם קלות יחסית יהיה רישום פלילי, כיוון שהוא יפגע בסיכוי שלהם להיקלט במדינה אחרת בהליך של עזיבה מרצון. לפי מקור המעורב בהליכים, "המטרה היא ללחוץ עליהם לעזוב את הארץ מרצונם".

תכליתו של מעצר מנהלי בסוגיות הגירה היא לצורך גירוש בעתיד הקרוב. למרות שיש נגד כל אזרחי אריתריאה הנמצאים במדינה כיום צווי גירוש, אין דרך לקיים אותם משום שאף מדינה מערבית לא מגרשת בחזרה לאריתריאה. כלומר, מעצרם המנהלי של מבקשי המקלט הבוקר לא ישרת את אותה תכלית מאחר והם אינם מועמדים לגירוש. המדינה תוכל להשאיר אותם במתקן גבעון עד 60 ימים, אז לפי החוק זכותו של הזר לחירות גוברת על זכות המדינה לעצור אותו, בהנחה שלא קודם הליך גירוש בתקופה זו.

ברבים מהתיקים מתחו שופטי המעצרים בבית משפט השלום בתל אביב ביקורת על התנהלות המשטרה בחקירה, ואמרו כי היא לא סיפקה ראיות ולא הגישה דו"חות שוטרים שמפרטים את נסיבות המעצר. למרבית החשודים הוארך המעצר רק מכיוון שהודו בחקירתם כי השתתפו בהפגנה, שנהפכה לאלימה. מקור בחקירה תיאר היום את התנהלות מחוז תל אביב כמרושלת וכ"ברדק שלם".

ח"כ גלעד קריב (העבודה) מתח ביקורת על השימוש במעצרים מנהליים ואמר כי הם "אינם כלי לגיטימי על מנת לחסות על הכשל המבצעי והמודיעיני של המשטרה ועל אוזלת היד של הממשלה". קריב טען כי המהלך נובע מ"הפופוליזם של נתניהו, בן גביר ויתר השרים". מהמוקד לפליטים ומהגרים נמסר כי "במקום למצות את הדין הפלילי ולהעמיד לדין את המתפרעים האלימים, המשטרה מבקשת להעביר למעצר מנהלי עצורים שאין נגדם ראיות, שם לא תידרש שום הוכחה לכך שעברו על החוק".

לפחות 157 בני אדם, מבקשי מקלט ושוטרים, נפצעו בעימותים בין מבקשי מקלט המתנגדים למשטר באריתריאה, לבין תומכיו ולבין כוחות המשטרה. 49 מהפצועים הם שוטרים והשאר מבקשי מקלט, מתוכם 19 במצב קשה.
העימותים החלו בשעות הבוקר של יום שבת כשמתנגדי המשטר השחיתו אולם שבו היה אמור להתקיים אירוע של שגרירות אריתריאה ברחוב יד חרוצים בתל אביב. המפגינים הסבו נזק רב לחנויות, ניידות משטרה ומכוניות פרטיות, והמשטרה הגיבה בירי חי ובירי כדורי ספוג.
לקריאת כתבת המקור
חזרה למעלה