כדי להימנע מפסיקה, המדינה תיתן מעמד לרוב מבקשי המקלט מסודאן

ההחלטה התקבלה אצל מנכ"ל רשות האוכלוסין בעקבות עתירת מבקש מקלט, ובמסגרתה הורחבו הקריטריונים. המהלך מצטרף להרחבות קודמות וכן לפסיקות בג"ץ, שנדרש להכריע בסוגיה

המדינה החליטה שלשום (ראשון) בצעד חריג לתת מעמד ארעי לרוב מבקשי המקלט הסודאנים. את ההחלטה קיבל מנכ"ל רשות האוכלוסין משום שלא נבחנו בקשותיהם למקלט בישראל, ולפיה מבקשי מקלט מדרפור, הרי הנובה והנילוס הכחול ששוהים בארץ יותר מעשור ושחלפה יותר משנה מאז הגישו בקשת מקלט וזו לא נבחנה – יקבלו מעמד. בהחלטה הורחבו הקריטריונים לקבלת המעמד, בין היתר כדי למנוע מבית המשפט להכריע בעניין, כפי שנעשה קודם לכן. על פי הערכות של ארגוני זכויות פליטים, כיום שוהים בישראל כ־1,800 סודאנים בלא מעמד. אחרים קיבלו מעמד מכוח החלטות של בג"ץ או בעקבותיהן.

המידע נמסר אתמול לבית המשפט המחוזי בתל אביב במסגרת עתירתו של אדם, מבקש מקלט סודאני. אדם נכנס לישראל ב־2011 דרך הגבול עם מצרים ומאז חי בנצרת, אך עד כה הוא לא עמד בקריטריונים לקבלת מעמד, שהורחבו במרוצת השנים. בתשובת הפרקליטות לבית המשפט פורטו שלושת התנאים החדשים לקבלת מעמד לאזרחי סודאן: שהייה בישראל ברציפות יותר מעשור; יותר משנה חלפה מעת שהוגשה בקשה לקבלת מקלט מדיני ליחידת הטיפול במבקשי המקלט המדיני; היעדר מניעה ביטחונית או פלילית לקבלת מעמד. בעקבות הודעת המדינה עתירתו של אדם צפויה להימחק.

במשך עשרות שנים לא הכריעה המדינה בבקשות המקלט של אזרחי סודאן שנמלטו ארצה. ב־2021 פסק בג"ץ שעקב גרירת הרגליים של המדינה בהכרעה בבקשות, שהוותיקה שבהן הייתה תלויה אז במשך יותר מעשור, יש לתת מעמד תושבות ארעית לסודאנים השוהים במדינה. בג"ץ אפשר למדינה להכריע פרטנית בבקשות המקלט של 2,445 מבקשי מקלט, אך הדבר לא נעשה והם קיבלו מעמד מכוח הפסיקה. אחר כך נתן בית המשפט המחוזי מעמד לכאלף מבקשי מקלט מדרפור. בשנה שעברה הרחיב שר הפנים אז, משה ארבל, את הקריטריונים לקבלת מעמד, ובעקבות זאת קיבלו מעמד עוד כ־200 מבקשי מקלט.

אזרחי סודאן שוהים בישראל בחסות הגנה בשל המצב במדינתם והקושי להשיבם אליה. אף שרובם אינם מוכרים במעמד פליטים, בעקבות פסיקות בתי המשפט קיבלו מקצתם בשנים האחרונות מעמד של תושבות ארעית, המאפשר להם לשהות ולעבוד בישראל ולקבל זכויות בסיסיות, כפוף לחידוש תקופתי. מעמד זה כולל גם ביטוח בריאות, רישיון נהיגה ותעודת מעבר המאפשרת יציאה מישראל וחזרה אליה. עם זאת, מדובר במעמד זמני שיש לחדשו אחת לזמן קצר, בניגוד למעמד פליט מלא המקנה זכויות נרחבות יותר. על פי הערכות ארגונים לזכויות פליטים, אלו שעדיין לא הגישו בקשות מקלט הם ככל הנראה קשישים, צעירים וכאלה שאין להם גישה לארגוני זכויות האדם המסייעים להם.

בעת האחרונה ניתנו בבית המשפט המחוזי שני פסקי דין שהורו למדינה לתת מעמד של תושב ארעי לשלושה מבקשי מקלט, שעתרו בטענה לשיהוי קיצוני של המדינה במתן תשובה לבקשות שהגישו לפני שנים. בפסקי הדין כתבה השופטת מיכל אגמון־גונן כי בזמן ההמתנה נמנעו מהמבקשים זכויות שהיו עשויות לעמוד להם לו היו בקשותיהם מוכרעות בתוך זמן סביר. פסקי הדין הללו חרגו מהקו הרווח במערכת המשפט. עד אז נהגו השופטים להסתפק בהוראה לרשות האוכלוסין להכריע בבקשות, בלי לקבוע סעד זמני, גם במקרים של עיכוב ממושך. בתחילת החודש הפך בית המשפט העליון את אחת ההחלטות, שנגעה למבקשת מקלט מאריתריאה הממתינה זה שמונה שנים להכרעה, בקובעו כי החלטת המחוזי הייתה קיצונית. פסק הדין ניתן בלא דיון ובלי שנשמעו הצדדים לפני ההרכב, וזה קבע כי אף שהמדינה מחויבת להכריע בבקשות מקלט בתוך זמן סביר, אין בכך כדי להצדיק מתן מעמד.

עורכת דינו של אדם, מיכל פומרנץ, בירכה על החלטת המדינה: "אחרי עשור של התדיינויות על מתן מעמד תושב למבקשי מקלט מסודאן ומספר פסיקות משמעותיות בנושא הזה, אני שמחה שרשות האוכלוסין שוב השכילה להרחיב את הקריטריונים לזכאים לקבלת המעמד. רק חבל שנדרשו ריבוי הליכים משפטיים לצורך זאת: מספר עררים לבית הדין ושני ערעורים לבית המשפט המחוזי".