ישראל צפויה לגרש בקרוב את כל מבקשי המקלט מאתיופיה, למרות חידוש הקרבות שם

ההחלטה התקבלה למרות האלימות המתמשכת באזורים רבים במדינה ובניגוד לעמדת נציבות האו"ם לפליטים. בתוך כך, המדינה מחזיקה במעצר ממושך מבקשי מקלט מחבל תיגראי שבאתיופיה. "העולם לא מבין מה קורה שם, יש אזורים במדינה שהם סכנת נפשות", אומר מבקש מקלט מתיגראי

המדינה מחזיקה במעצר ממושך מבקשי מקלט מחבל תיגראי שבאתיופיה, ובחודש הבא צפויה להתחיל לממש את כוונתה לגרש את כלל מבקשי המקלט האתיופים. זאת על אף האלימות המתמשכת באזורים רבים במדינה ובניגוד לעמדת נציבות האו"ם לפליטים. את ההחלטה קיבל בינואר 2024 שר הפנים אז, משה ארבל, ואולם יישומה עוכב עד כה בשל עתירה של המוקד לפליטים ולמהגרים. בדיון האחרון, בחודש דצמבר, דחה בית המשפט העליון את הערעור אך עיכב את ביצוע ההחלטה עד 18 באפריל לצורך היערכות האוכלוסייה לגירושה.

לפי שעה עדיין לא ברור כיצד המדינה מתכוונת לגרש לאתיופיה את מבקשי המקלט. על פי נתונים של רשות האוכלוסין, ב־2020 שהו בישראל 8,700 זרים מאתיופיה, ורובם נכנסו לישראל באשרת תייר. 771 מהם הגישו בקשות מקלט בשנים 2013–2020, יותר מ־500 בקשות נדחו, כ־30 קיבלו מעמד בישראל, ובבקשות אחרות טרם הסתיים הטיפול.

טספאי אוקבא, יליד תיגראי בן 41, בא לישראל ב־2008 לאחר שנרדף במולדתו. לאחר שכבר הגיש בעבר בקשת מקלט ונדחה, כעת בקשה נוספת שלו תלויה ועומדת. לדבריו, מאז עזיבתו המצב בצפון אתיופיה רק החמיר. "העולם לא מבין מה קורה שם, יש אזורים במדינה שהם סכנת נפשות", אמר בשיחה עם "הארץ", "הייתי מוכן לחזור לשם עכשיו, אם היה שקט. אבל מאז שהייתי ילד ועד היום אנשים שם חיים בסכנה".

לפי אוקבא, אפשרות הגירוש לאתיופיה מעוררת חרדה בקרב כל אדם בקהילה התיגראית בישראל. "כל הזמן מדברים על זה, אנשים לא מבינים מה יקרה בעוד חודש. אני בעצמי מסרב להאמין שזה יכול לקרות", הוא מודה. המחשבה הזאת מייסרת אותו במיוחד בגלל ששת ילדיו שנולדו בישראל ומאז חיים בה בלא מעמד. "יש לי ילדות בכיתה ו' ו־ז', אני לא מסוגל לדמיין את האפשרות שיגרשו אותן", מספר אוקבא, "עברתי הרבה דברים בחיים, אני אתמודד, אבל אני לא יכול לקחת את הילדים שלי לסכנה הזאת. הם שואלים כל הזמן מה יהיה, ואני לא יודע מה לענות להם".

בנובמבר 2021 החליט משרד החוץ לבחון מחדש בקשות מקלט של תושבי חבל תיגראי שבצפון אתיופיה – מוקד הקרבות שהתחוללו במדינה מאז נובמבר 2020 בין כוחות הממשלה ובין החזית העממית לשחרור תיגראי. בתוך כך הוחלה באופן בלתי־פורמלי מדיניות של אי־החזרה על מי שבאו לישראל מאזור זה והגישו בקשת מקלט שעדיין תלויה ועומדת. זאת אף שרובם שהו במדינה שנים קודם לכן ובכמה מהמקרים אף נדחתה בעבר בקשת המקלט שלהם.

גם בימים אלו, עד תום תקופת צו הביניים שמעכב את יישום החלטת הגירוש, המדינה מתירה להגיש בקשות מקלט (ובכך לאפשר לתיגראים לחסות תחת הגנה ממעצר, ר"ש). עם זאת בארגוני זכויות אדם חוששים כי עם פקיעת הצו ייבחנו כל הבקשות בהליך זריז לקראת גירוש גורף. בקהילה מציינים גם כי לרבים ממי שנמלטו מאתיופיה אין יכולת להתעסק בבירוקרטיה שכרוכה בהגשת בקשה משום שהם מתמקדים בהישרדות, ולכן הם נותרים חשופים למעצר.

החלטת המדינה להסיר את מדיניות אי־ההחזרה התבססה על הסכם הפסקת אש שחתמו עליו ממשלת אתיופיה והכוחות העממיים בתיגראי בנובמבר 2022, ואולם על פי עדויות ודיווחים עקביים המצב באתיופיה עדיין אינו יציב. בתחילת השנה אף התחדשו הקרבות בצפון אתיופיה וחלה הסלמה גם באזורים אחרים במדינה. מתוך כך פרסמה ישראל אזהרות מסע הקוראות לישראלים להימנע מהגעה לצפון אתיופיה. מלבד קרבות, תקריות אלימות בין הכוחות והפגיעה בחפים מפשע, דו"חות עדכניים של ארגוני זכויות אדם מציינים גם מעשי אלימות מינית שיטתית נגד נשים, סחר בהן ובילדים, הרס ובזיזה של רכוש.

בחודש האחרון פנו למשרד הפנים כמה ארגוני זכויות אדם, ובראשם המוקד לפליטים ומהגרים וארגון היא"ס, בבקשה לבחון מחדש את ההחלטה ולעצור את הגירוש לאתיופיה. "לא ייתכן שהחלטה שחורצם את גורלם של נשים, גברים וילדים, שנמלטו לישראל בחיפוש אחר חיים בטוחים בכבוד, תתקבל בצורה כה שרירותית", נכתב במכתב שהוגש למנכ"ל רשות האוכלוסין אמנון שמואלי. "המציאות בחבל תיגראי מוכרת היטב לפקידי משרד הפנים. לישראל ישנה מחויבות מוסרית להגן על האוכלוסייה הזאת, ובפרט על הילדים בה שהם ילידי ישראל".

בשונה מקבוצות החוסות תחת הגנה קבוצתית, למשל אזרחי אוקראינה, המדינה אוסרת על אזרחים אתיופים לעבוד בישראל. ל"הארץ" נודע כי ביום רביעי לפני שבועיים עצרו בירושלים פקחי רשות האוכלוסין וההגירה שתי נשים מאתיופיה. נמצא כי אחת מהן עובדת שלא כחוק ומאז היא מוחזקת במעצר. לפי שני מקורות הבקיאים בפרטי המקרה, האישה השיבה על שאלת הפקחים כי היא בדרכה לעבודה ואלו התלוו אליה עד המקום עצמו כדי להפלילה ולבצע את המעצר.

"המצב החמור באתיופיה, ובייחוד בתיגראי, דוחף נשים רבות לעזוב את המדינה ולחפש מקלט במדינות אחרות", אומרת עו"ד סבינה שמולביץ מהמוקד לפליטים ולמהגרים. שמולביץ סיפרה על אסתר (שם בדוי), שנתפסה בידי צה"ל כשנכנסה לישראל שלא במעבר גבול מוסדר. לדבריה, היא הוחזקה בתנאים קשים וכעת היא כלואה בכלא גבעון קרוב לחצי שנה. בקשת המקלט של אסתר נדחתה. "במסגרת בחינת הבקשה שלה, מערכת המקלט, שאינה מתפקדת באופן ההולם למדינה דמוקרטית, לא התייחסה באופן מספק וראוי לטענות לעניין המצב הביטחוני באתיופיה, מצב שמעמיד בסכנה כל אזרח אתיופי ובייחוד נשים בתיגראי בסכנה לחיים ולחירות", הוסיפה שמולביץ.

באחד מדיוני בית המשפט בעניינה של אסתר בחודש ינואר אמר השופט עודד מאור כי פרק הזמן שבו היא מוחזקת "ארוך ובלתי סביר" – אך עד כה לא נקבעה לה חלופת מעצר בזמן שנבחן הערר שהגישה על דחיית בקשת המקלט שלה.

רשות האוכלוסין מסרה בתגובה כי "ככלל, כל הרחקה של שוהה בלתי חוקי נעשית בהתאם לחוק ולאחר תהליך מוסדר והוצאת צו הרחקה". בעניין המעצר של אסתר מסרה רשות האוכלוסין כי "מדובר במסתננת שנכנסה לישראל לאחרונה, ולגבי מקרים כאלה קבע בית המשפט העליון כי כל מי שהסתנן בתקופה זו, ניתן להרחיקו באופן מיידי".