ישראל ביטלה את ההגנה לאזרחי קונגו ותוכל לגרשם לאחר הכרעה בבקשות המקלט שלהם

07.04.22, בר פלג, הארץ

גזענות

גירוש ועזיבה מרצון

מדיניות ממשלת ישראל

קהילת מבקשי מקלט

ישראל ביטלה אתמול (רביעי) את ההגנה הקבוצתית לאזרחי הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו השוהים בארץ, המונעת את גירושם באופן גורף. שרת הפנים איילת שקד קבעה כי אין עוד הצדקה לנוהג שהחל ב-2002 בשל מלחמת האזרחים המתנהלת במדינה האפריקאית, וכי בתוך 30 יום תיאכף המדיניות החדשה. לפי הערכות, בישראל שוהים כעת כ-300 אזרחי קונגו.

באתר רשות האוכלוסין וההגירה נכתב כי המצב בקונגו שבירתה קינשאסה השתפר, לפי המידע שקיבלה השרה, ולכן מהחודש הבא ייבחנו אשרות השהייה של אזרחי קונגו באופן פרטני – כולל בקשות מקלט שכבר הוגשו או שיוגשו בעתיד. מי שהבקשה שלו נבחנת מוגן מהרחקה עד לסיום ההליך בעניינו.

עד כה הספיקה הוכחה כי המבקש הגיע מהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו כדי לאפשר לו להישאר בארץ ללא הגבלת זמן. כעת, דחיית בקשת מקלט או אי-הגשה של בקשה כזו על ידי אזרחי קונגו יוכלו להביא לגירושם. במוקד לפליטים ולמהגרים אמרו כי אינם יודעים על בקשות של אזרחי קונגו שנדחו.

ז’אן קלוד באבאטולווי, אחד ממנהיגי הקהילה הקונוגלזית בישראל, אמר ל"הארץ" שהתחושה היא שלא רוצה שהקונגולזים יישארו כאן. "איך 300 איש יכולים להפריע למדינה הזו? אנחנו הרבה פחות משאר הקבוצות. זה עניין פוליטי, אנחנו יודעים ששקד לא אוהבת זרים. אנחנו יודעים שהיא רוצה לרצות את האנשים שבחרו בה", הוא אמר. באבאטולווי הוא אב לשניים שהגיע לישראל ב-1996, ומלווה בשנים האחרונות על ידי המוקד לפליטים ומהגרים. לפי המוקד, בקשת המקלט שהגיש עם הגעתו לארץ לפני יותר מ-20 שנה טרם הוכרעה.

בחודש שעבר הכין שליח נציבות האו"ם לפליטים (UNHCR) בישראל, דמטאו דסלנייה, סקירה של מצב הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו לבקשת יו"ר הוועדה לענייני עובדים זרים של הכנסת, ח"כ אבתיסאם מראענה מהעבודה. במכתב שהעביר לה נכתב כי "בעוד שמספר קטן של פליטים חזרו לרפובליקה בשנים האחרונות, מבחינת התנאים ההומניטריים במדינה עדיין ישנם עקורים רבים והפרות רבות של זכויות אדם". דסלנייה הוסיף כי "בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2021 בלבד תיעד כוח האו"ם המוצב באזור 1,024 מקרים של הפרת זכויות אדם במדינה".

הנציב התייחס במכתבו לאפשרות שישראל תבטל את ההגנה הקבוצתית שהעניקה לאזרחי קונגו, ואמר שאם הדבר יקרה עליה לאפשר להם "גישה ללא הפרעה להליכים לקביעת מעמד פליט, אם הם רוצים לתבוע את המשך ההגנה שלהם". כמו כן, הוא הוסיף שעל ישראל לשקול להמשיך ולהעניק את הגנתה לאנשים עם צרכים מיוחדים הנמנים על קבוצה זו, כמו קורבנות עינויים, אנשים עם מוגבלות, קשישים או כאלה הסובלים מבעיות בריאותיות חמורות.
ב-2018 ביקש שר הפנים דאז אריה דרעי לבטל את המדיניות בעניין אזרחי קונגו, אך נסוג מהניסיון לאחר פרסום חוות דעת של משרד החוץ ולפיה חזרה של האזרחים הזרים לארצם באותה העת תסכן אותם. יישום ההחלטה הוקפא במשך חודשים בהוראת בית המשפט המחוזי, והוגשה נגדה עתירה לבג"ץ שהתייתרה בעקבות ביטולה בידי דרעי. מלבד קונגו, מעניקה כיום ישראל הגנה זמנית מפני הרחקה לשלוש קבוצות של מבקשי מקלט: אזרחי סודאן, אריתריאה ואוקראינה.
המלחמה בקונגו פרצה בסוף שנות ה-90. לפי הערכת האו"ם וארגוני זכויות אדם, כ-5.5 מיליון בני אדם מתוך 90 מיליון תושבים נעקרו מאז מבתיהם, מיליון עזבו את המדינה, וכמעט רבע מהאוכלוסייה סובלת מחוסר ביטחון תזונתי. המלחמה הסתיימה באופן רשמי ב-2003, אך הקרבות לא פסקו מעולם, והם מתרכזים כיום במזרח המדינה, שם פועלים ארגוני מורדים שהרגו מאות בני אדם בעשר השנים האחרונות, כ-60 מהם בפברואר האחרון. בכמה מחוזות בצפון מונהג משטר צבאי. נציבות האו"ם לפליטים מגדירה את קונגו כאחד מ-15 אזורי חירום בעולם שבהם ישנו משבר מתמשך.
מנכ"לית המוקד לפליטים ומהגרים איילת עוז מסרה כי "אין שום ערובה לכך שהמצב המטריד בקונגו השתפר, להפך. מדובר באוכלוסיה המונה מאות בודדות של מבקשות ומבקשי מקלט".
לקריאת כתבת המקור
חזרה למעלה