חולדאי תוקף את שקד: הנוהל שמגביל תעסוקת מבקשי מקלט – התעמרות שתגרום נזק למשק

ראש העיר תל אביב רון חולדאי מתח ביקורת על הנוהל של משרד הפנים שמטיל מגבלות חמורות על העסקת מבקשי מקלט ב-17 ערים בישראל, בהן תל אביב. במכתב ששלח לשרת הפנים איילת שקד בשבוע שעבר אמר כי מטרת הנוהל "להתעמר במבקשי מקלט, תוך גרימת נזק להם, לעסקים ולרשויות המקומיות". לדבריו, מדובר ב"נוהל דרקוני אשר גובש כלאחר יד מבלי להיוועץ עם הגורמים הרלוונטיים ותוך התעלמות מוחלטת מצורכי המשק והתעסוקה בעת הזו".

חולדאי כתב כי הרשויות המקומיות הן אלו ש"נושאות בגפן בעול המצוקה" הנגרמת מהיעדר מדיניות ממשלתית. הוא מתח ביקורת על השרה ועל רשות האוכלוסין על כך שלא ערכו כל דיון עם הרשויות המקומיות או בממשלה על ההשלכה הכלכלית שיש להטלת איסור תעסוקה שכזה.

"באופן מקומם במיוחד הנוהל חל גם על מי שנולדו, גדלו ובגרו בעיר ויוצר מצב אבסורדי ובלתי נתפס", כתב חולדאי, והוסיף כי הרשויות "משקיעות מאמצים אדירים בחינוכם וברווחתם של הדור הצעיר בקהילה זו ומנגד הנוהל שגובש על ידי אותה מדינה ממש, שומט את הקרקע מתחת למאמצים אלה". לדבריו, "צעירים וצעירות אלו הינם בעלי פוטנציאל לתרום לחברה, תוך השתלבות בענפים שונים ומגוונים במשק" אך הנוהל החדש מנתב אותם "לחיי מצוקה ועוני". הוא הוסיף כי הם עלולים גם להידרדר "למצבי סיכון, אלימות ופשע".

חולדאי הוסיף כי לפי התרשמות העירייה, הנוהל גובש מבלי שנעשה כל בירור לגבי הענפים שבהם יש צורך בעובדים, כמו תחום הניקיון. לאחרונה הוגשה עתירה לבג"ץ נגד החלטת עיריית תל אביב לפטר עשרות מנקי רחובות מבקשי מקלט בשל חוזר מנכ"ל של משרד הפנים הקורא להעדיף ישראלים בעבודות ברשויות מקומיות.

"אל לנו כחברה להשלים עם כך כי דווקא האנשים השקופים, הפגיעים והחשופים ביותר הם אלה שנותרים ללא רשת הגנה מינימלית", כתב חולדאי והוסיף כי "כל עוד מבקשי המקלט ממשיכים לשהות בישראל, זוהי חובתה של המדינה לאפשר לאוכלוסייה זו להמשיך להתפרנס".

הנוהל החדש, שעליו הצהירה שקד בשבוע שעבר, ייכנס לתוקף ב-1 באוגוסט. הוא מאפשר רק למי שעבדו בפועל במסעדנות עד לחודש יוני השנה להמשיך ולעסוק בתחום. ההגבלות המפורטות בו לא חלות על קטינים, על הורים לקטינים הלומדים במערכת החינוך הישראלית ועל מבקשי מקלט שגילם מעל 60. הנוהל הוכשר על ידי בג"ץ שפסק באוקטובר האחרון כי החלטת משרד הפנים מ-2015 להגביל עבודת מבקשי מקלט היא מידתית. השופטים הורו למדינה לגבש נוהל מסודר בנוגע לאופן הטלת ההגבלות, שיכלול קריטריונים שיאפשרו לערער עליהן. העסקת מבקש מקלט בניגוד לתנאים הללו תהווה עבירה על חוק עובדים זרים.