23.10.19, בר פלג, הארץ
ועדה של האו"ם ממליצה לישראל לתקן את החוק המנכה עד 20% משכרם של מבקשי מקלט או לבטל אותו כליל, ולשפר את תנאי המחיה שלהם בארץ. הוועדה לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות הגישה בשבוע שעבר את המלצותיה לישראל בנושאים שונים שתחת סמכותה, ובהם לראשונה התייחסות מפורשת לסוגיית הטיפול במבקשי מקלט, והביעה, בין היתר, דאגה מהמספר הגדול של בקשות שלא אושרו. היא קראה למדינה להציג תוך שנתיים מידע על התקדמות יישום ההמלצות, שהתבססו על דו"חות שהגישה המדינה בתשובה לשאלות שהפנתה אליה הוועדה, וכן על דו"ח צללים של ארגוני זכויות אדם בישראל.
הוועדה הביעה חשש כי חוק הפיקדון עלול להביא למצב שבו מבקשי המקלט ירוויחו פחות משכר מינימום, וציינו כי בכך תפר ישראל את התחייבותה לאמנת הוועדה. החוק, שנכנס לתוקף ב-2017, דורש ממעסיקים להעביר 20% משכרם של עובדים אריתראים וסודנים לקרן, שהסכום הנצבר בה יימסר להם עם עזיבתם את הארץ. בשנה שעברה נכנסו לתוקף תקנות המצמצמות את סכום הניכוי מ-20% ל-6% עבור נשים, גברים בני יותר מ-60, קורבנות סחר בבני אדם, קטינים ואנשים במצב רפואי קשה, אולם גברים – שהם המפרנסים העיקריים בקהילה – עדיין נאלצים לספוג ניכוי של 20% ממשכורתם החודשית. בוועדה המליצו לישראל לבטל את החוק, או לשנות אותו כך שמבקשי המקלט לא ירוויחו פחות משכר מינימום.
חברי הוועדה ציינו כי הם מודאגים מהמספר הזניח של בקשות המקלט שאושרו על ידי המדינה. לפי נתונים רשמיים של המדינה מיוני האחרון, עמד מספר בקשות המקלט שטרם נבדקו על יותר מ-15 אלף. ארגוני זכויות אדם ציינו כי לפי הנתונים שבידיהם, 16,149 אלף בקשות מקלט של אריתראים הוגשו עד כה בישראל, מתוכן 5,502 נדחו ורק 13 התקבלו.
בתגובה ששלחה לאו"ם באוגוסט טענה המדינה כי היא מתמודדת עם מספר גדול במיוחד של בקשות מקלט. לפי הנתונים שהציגה ישראל, מאז 2009 הוגשו 90 אלף בקשות. בנוסף, ציינה המדינה כי בתוך שנה וחצי קיבלו 800 מבקשי מקלט מדארפור, נובה והרי הנילוס תושבות ארעית מטעמים הומניטריים – מעמד המעניק זכויות סוציאליות, ביטוח בריאות ואת הזכות לעבוד. ואולם, המדינה לא ציינה כי נתנה מעמד לקבוצה זו בלי לבחון את בקשותיה באופן פרטני וכתוצאה מהליכים משפטיים שהוגשו נגדה.
לפי דו"ח הוועדה, מדיניות "אי ההחזרה הזמנית" שנוקטת ישראל מונעת ממבקשי מקלט שגרים בארץ כבר עשור לקבל היתר עבודה קבוע, ומגבילה את גישתם לשירותי רווחה ובריאות. חברי הוועדה ציינו כי מבקשי המקלט אינם זוכים לביטוח בריאות ציבורי, ונמנעת מהם גישה לשירותי בריאות ציבוריים – פרט למקרי חירום. לפי הוועדה, קיים מחסור באנשי מקצוע ומרפאות ציבוריות במימון המדינה המותאמים לאוכלוסיית מבקשי המקלט ועובדים זרים. הוועדה ציינה כי בארץ פועלות רק שתי מרפאות ציבוריות שמעניקות טיפול רפואי שוטף למבקשי מקלט – מרפאת "טרם", שמעניקה שירותי בריאות ובריאות-נפש לחסרי מעמד, ומרפאת "גשר" – שנסגרה מאז נכתב הדו"ח.
הוועדה קראה למדינה להעניק גישה שווה וחופשית לטיפול רפואי מונע למבקשי המקלט – ללא קשר למעמדם המשפטי – בין היתר באמצעות הרחבת ביטוח הבריאות שלהם. כמו כן, המליצה הוועדה להרחיב את שירותי בריאות הנפש הציבוריים הניתנים למבקשי המקלט. באשר לחינוך, כתבה הוועדה כי קיים מחסור בכיתות ובגני ילדים לילדי עובדים זרים ומבקשי מקלט, והמליצה להגדיל את מספר הגנים הציבוריים המיועדים להם. עוד קראה הוועדה למדינה לפקח על הנעשה בגנים הפרטיים המשרתים את הקהילות הללו.
"הגיע הזמן לפוצץ את השקר שמכונה 'הגנה זמנית למבקשי המקלט'", אמרה ד"ר זואי גוטצייט, מנהלת מחלקת חסרי מעמד בארגון רופאים לזכויות אדם, שארגונה הגיש את דו"ח הצללים לוועדה יחד עם ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט א.ס.ף. "בביקורתה על ישראל הדגישה ועדת האו"ם כי מניעת זכויות אדם בסיסיות בבריאות, רווחה ועבודה, תוך התעמרות וענישה שיטתית של אוכלוסיית מבקשי המקלט – וכל זאת באצטלה של 'מדיניות הגנה זמנית' – אינה מהווה הגנה ראויה למי שחיים בינינו כבר מעל לעשור, ואינה פוטרת את ישראל מאחריות לשלומם".
טלי אהרנטל, מנכ"לית א.ס.ף, אמרה כי "ועדת האו"ם מכירה בכך שמבקשי המקלט חיים בישראל למעלה מעשור והגיע הזמן שישראל תתחיל לתת להם זכויות בסיסיות שיאפשרו להם לחיות כאן, לגדל את הילדים שלהם כאן בכבוד ובביטחון. העוני והמצוקה שהקהילה הגיעה אליהם הם חסרי תקדים".
חזרה למעלה
