התקציב לטיפול במבקשי מקלט הועבר לפני כשנתיים, העיריות כלל לא עודכנו

משרד הרווחה לא עדכן את לשכות הרווחה המקומיות בכך שהאוצר העביר לו תקציב ייעודי לטיפול במבקשי מקלט לפני יותר משנתיים, הדיר את הלשכות מדיוני הצוות הממשלתי שגיבש המלצות בנושא והתעלם מביקורת שהעלה מרכז השלטון המקומי על הטיפול שהמשרד בחר להעניק להם – כך עולה ממסמכים רשמיים שהגיש מרכז השלטון המקומי לבג"ץ.

המסמכים הוגשו השבוע במסגרת דיונים בעתירה של עמותת א.ס.ף (סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל) והתוכנית לזכויות פליטים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב לבג"ץ, לחייב את שר הרווחה ואת השירותים החברתיים לפתוח את לשכות הרווחה למבקשי מקלט. בעתירה, שמתנהלת מאז 2016, נטען כי המדיניות הנהוגה נוגדת את החוק, ומבוססת על החלטה מינהלית שהתקבלה ללא הסמכה, תוך אפליה ובניגוד לדין הבינלאומי.

כיום, מבקשי מקלט אינם מקבלים שירותי רווחה מהמדינה, מלבד במצבים מסכני חיים. זאת, אף שחוק הסעד שמכוחו פועלים שירותי הרווחה אינו מפלה בהענקת שירותי רווחה בין תושבי המדינה למי שאינם תושביה. כתוצאה מכך, מבקשי מקלט עם מוגבלות או שהינם דרי רחוב לא מקבלים סיוע, אלא אם הם בסכנת חיים.

במשרד הרווחה כתבו בהודעתם לבג"ץ השבוע כי טרם נמצא פתרון ביטוחי עבור מבקשי המקלט. במשרד הוסיפו כי מכיוון שהממשלה הנוכחית היא ממשלת מעבר ומאחר שהסוגייה מורכבת ונוגעת לכמה משרדי ממשלה – המדינה מבקשת כי יתאפשר לה לעדכן את בית המשפט בהתקדמותה בנושא מתן טיפול למבקשי מקלט נזקקים בתוך 60 ימים מכינון ממשלה חדשה.

הממשלה מעולם לא פרסמה את מסקנות הצוות הבין משרדי, שהוקם גם בעקבות ביקורת חריפה של מבקר המדינה על הטיפול במבקשי המקלט ובלחץ העתירה, אולם "הארץ" פרסם אותן בדצמבר 2018. הצוות קבע כי יש לפתוח באופן חלקי את לשכות הרווחה למבקשי מקלט ולתת סיוע לחמישה סוגי אוכלוסיות: נשים מוכות, חסרי בית, ילדים בסיכון, נכים ואוכלוסיות מוחלשות מסיבות אחרות. עוד קבע הצוות שאת הסיוע אמורות לתת לשכות הרווחה ברשויות המקומיות.

במסמך שהגישו השבוע בשלטון המקומי לבג"ץ הובהר כי "בהעדר תקצוב ייעודי אין ביכולתן של הרשויות המקומיות לטפל בנושא זה", ומדגישים כי "למרבה הצער, מרכז השלטון המקומי לא היה צד לצוות הבין משרדי והצוות הבין משרדי בחר שלא להתייעץ עם מרכז השלטון המקומי". עוד אומרים במרכז כי הם למדו על עבודת הצוות רק מהודעת המדינה לבג"ץ במארס 2019, חודשים לאחר שהמסקנות ניתנו.

בהמשך לכך, במרכז השלטון המקומי הביעו תמיהה על החלטת הצוות הבין המשרדי ובעקבותיו משרד הרווחה, להעניק למבקשי המקלט שירותים חוץ ביתיים המיועדים למקרי קצה, ולא שירותים בקהילה. "מסקנות הצוות אינן כוללות כל התייחסות לקיומו של מחסור בטיפול בתוך הקהילה, למשל טיפול בילדים בסיכון הסובלים מדרגות שונות של מצוקה והזנחה", כתבו במרכז השלטון המקומי למשרד הרווחה והזכירו אוכלוסיות נוספות כגון "נשים נפגעות אלימות, נפגעי ונפגעות תקיפה מינית, קטינים ובגירים בעלי צרכים מיוחדים ועוד. על פי נסיונן המצטבר של מחלקות הרווחה בשלטון המקומי, לא ניתן לקיים מערך יעיל אשר מטפל אך ורק בהשמה חוץ ביתית. חייב להיות גם טיפול משלים בתוך הקהילה". את הטענה כי שיטת הטיפול שנבחרה במשרד הרווחה אינה יעילה העלה גם ארגון א.ס.ף בפני בית המשפט.

במרכז השלטון המקומי דרשו ממשרד הרווחה לומר להם האם הצוות הבין משרדי דן בנושא זה ומה היו השיקולים שהביאו להחלטה לטפל במבקשי המקלט רק מחוץ לקהילה, אך לא נענו. עוד שאלו בלשכות המקומיות את משרד הרווחה כמה מבקשי מקלט להערכתם זקוקים לשירותי רווחה, מהי העלות המוערכת של הטיפול בהם, האם יועבר לרשויות המקומיות תקציב חד פעמי או רב שנתי והאם התקציב מיועד לסיוע למבקשי מקלט בלבד או גם למהגרי עבודה – אך לא קיבלו מענה גם במקרה זה.

במהלך הדיון אתמול בבג"ץ דרש ארגון א.ס.ף מבג"ץ לקבוע כי ההחרגה של מבקשי מקלט מחוק הסעד, שנעשתה בהחלטה מינהלית של שר הרווחה, אינה עומדת בקנה אחד עם החוק הישראלי. הנשיאה אסתר חיות, השופטת דפנה ברק ארז והשופט דוד מינץ הציעו בדיון כי לאור הגשת חוזר המנכ"ל של משרד הרווחה והקיפאון הפוליטי, ארגון א.ס.ף ימשוך את העתירה ובמידת הצורך יגיש עתירה חדשה במטרה לגבש פתרון נרחב יותר שיכלול אוכלוסיות שאינן מופיעות בחוזר.

מנכ"לית א.ס.ף, טלי אהרנטל, אמרה ל"הארץ": "כעובדת סוציאלית אני כואבת (את זה) שהמדינה שלי עושה את הכל בכדי שלא לתת סיוע בסיסי לאוכלוסייה הפגיעה ביותר: לניצולי עינויים ששרדו תופת, אנשים עם מוגבלויות, דרי רחוב ונשים בזנות. הפתרון שהוצע על ידי המדינה עדיף על כלום, וכל אדם שנצליח לעזור לו הוא עולם, אבל אנחנו לא מסתפקות בזה ונדרוש מהמדינה לעמוד במחויבויות שלה ולספק טיפול אמיתי לכל מבקש מקלט נזקק".

ממשרד הרווחה נמסר: "המלצות הצוות הבין משרדי למתן שירותי רווחה נוגעות לשלושת האוכלוסיות שנזכרות בחוזר המנכ"ל ככל שהן נזקקות לסידור חוץ ביתי. חוזר המנכ"ל מסדיר את אופן ההפניה על ידי המחלקות לשירותים חברתיים לצורך מתן השירות. המשרד מאתר עבור אוכלוסיית היעד מסגרת חוץ ביתית ומתאם העברה תוך מימון מלא. מנהלת מסיל"ה בעיריית תל אביב היתה שותפה בצוות שהקים משרד העבודה והרווחה ופרשה בפני המשתתפים תובנות וצרכים שעולים מהשטח. דברים אלו הובאו גם בפני הצוות הבין משרדי. משרד העבודה והרווחה נמצא בקשר רציף עם מרכז השלטון המקומי בנוגע למתן שירותי רווחה לכלל האוכלוסיות, בהן גם אוכלוסיית הזרים שאינם ברי הרחקה".