הקואליציה המסתמנת מקדמת חוק יסוד בענייני הגירה, שיאפשר מעצר לא מוגבל בזמן

22.12.22, בר פלג, הארץ

מדיניות ממשלת ישראל

מערכת המקלט

פורום ארגוני הפליטים

קהילת מבקשי מקלט

הליכוד והציונות הדתית קבעו בהסכם הקואליציוני כי הממשלה הבאה תפעל לחוקק את "חוק יסוד: ההגירה", שיתבסס על הצעת חוק המאפשרת לכלוא זרים שלא ניתן לגרשם לתקופת זמן בלתי מוגבלת; וכן לשלול מזרים את האפשרות לפנות לבתי משפט בישראל בנושאים מינהליים; להחזיק בכספם של שוהים ללא היתר במדינה וכן להגביל את תנועתם לאזורים גיאוגרפיים מסוימים.

הצעת החוק שעליה מתבססת היוזמה הוגשה על ידי חבר הכנסת שמחה רוטמן מהציונות הדתית בכנסת ה-24, במקביל למאבק האופוזיציה דאז בחוק האזרחות שנועד למנוע מתן מעמד בישראל לפלסטינים הנשואים לישראלים. על ההצעת חתומים חברי כנסת מכלל סיעות הקואליציה העתידית (רוטמן, אמיר אוחנה, עמיחי שיקלי, ינון אזולאי, יצחק פינדרוס). באותם ימים הוגשה הצעת חוק אחרת בנושא על ידי ח"כ מאי גולן מהליכוד, אך זו של רוטמן היתה מקיפה יותר ממנה, ועליה הצביעו כל סיעות הקואליציה בעבר.

מטיוטת החוק של רוטמן עולות הגבלות משמעותיות על מהגרים, מבקשי מקלט וזרים אחרים המבקשים להיכנס לישראל. כך למשל, החוק קובע כי ניתן יהיה לכלוא למשך זמן בלתי מוגבל ("לכל תקופת שהותו בישראל", כלשון החוק) אנשים השוהים בישראל שלא כדין ושלא ניתן לגרשם למדינה אחרת. ההצעה מגדירה אנשים אלה כ"שוהים בלתי חוקיים שמדינת ישראל אינה יכולה להרחיקם", וקובעת כי על המדינה לעודד את עזיבתם. כך למשל, נכתב כי ניתן יהיה להגביל את תנועתם של אלו "לאזורים גאוגרפיים מסוימים" או "לזמנים מסוימים", וכן להגביל את תחומי העיסוק שלהם ואת תנאי תעסוקתם.

הכוונה היא לאוכלוסיות של מבקשי מקלט השוהים בישראל תחת הגנה קבוצתית (אריתריאה, סודאן ואוקראינה), ומדובר בהצעה נוקשה יותר מההסדר שנפסל בעבר בבג"ץ. אז, המדינה כלאה מבקשי מקלט מקבוצה זו לתקופה של שלוש שנים, שקוצרה בהמשך לשנה. לאחר מכן הוקם מתקן חולות שבו היתה כליאה "פתוחה". בשלוש השנים הראשונות לקיומו של המתקן עזבו את ישראל 12 אלף מבקשי מקלט מסודאן ואריתריאה.

הכוונה היא לאוכלוסיות של מבקשי מקלט השוהים בישראל תחת הגנה קבוצתית (אריתריאה, סודאן ואוקראינה), ומדובר בהצעה נוקשה יותר מההסדר שנפסל בעבר בבג"ץ. אז, המדינה כלאה מבקשי מקלט מקבוצה זו לתקופה של שלוש שנים, שקוצרה בהמשך לשנה. לאחר מכן הוקם מתקן חולות שבו היתה כליאה "פתוחה". בשלוש השנים הראשונות לקיומו של המתקן עזבו את ישראל 12 אלף מבקשי מקלט מסודאן ואריתריאה.

עוד נכתב בהצעת החוק, כי המדינה תוכל להחזיק בנאמנות כספים שמגיעים לשוהה בלתי חוקי בתקופת שהותו במדינה – מכל מקור שהוא – ושאלו ויוחזרו לו רק לאחר שיעזוב את המדינה.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "בהיעדר הסדר של קבע הרואה לנגד עיניו את דמותה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, נקבעות הוראות שעה על ידי המחוקק ונקבעים הסדרים על ידי בתי הדין לעררים, בית המשפט לעניינים מנהליים ובית המשפט העליון בשיטה של נטילת סמכויות '"זוחלת' משרי הפנים ומנבחרי הציבור". בהינתן אלו, מטרת החוק, לפי מנסחי ההצעה, היא להבטיח מדינות הגירה "שתגן על הזכות הייחודית להגדרה עצמית של העם היהודי במדינת ישראל ותשמור על ריבונותה וביטחונה של מדינת ישראל".
מהמוקד לפליטים ולמהגרים נמסר כי "מדובר בהצעת חוק שערורייתית ומופקרת. לא יתכן שישראל, כמדינה דמוקרטית, שהייתה מהראשונות לחתום על אמנת האו"ם בדבר מעמדם של פליטים, תאשר חוק אנטי-דמוקרטי הרומס את דיני הפליטים. השנה האחרונה לימדה את כולנו, בפעם המי יודע כמה, שכל אחד יכול להפוך לפליט, אנו מקווים כי גם ח"כ רוטמן יזכר בכך, ויחזור בו ממאמציו לשלול את הזכויות המעטות שעוד ישנן למי שנמלטו לישראל בחיפוש אחר חיים בטוחים בכבוד".
עו"ד עודד פלר, מנהל המחלקה המשפטית של האגודה לזכויות האזרח, הוסיף כי "הצעת החוק הגזענית של רוטמן הופכת את ישראל לחשוכה במדינות, שאוסרת על מימוש הזכות לחיי משפחה של אזרחיה ותושביה, ומתערבת בבחירה שלהם עם מי לחלוק את חייהם. זו תהיה מדינת מסך ברזל שליבה גס בבני זוג, הורים וילדים של אזרחיה, שתבעט בקורבנות רדיפה שזכאים למקלט, בקורבנות סחר בבני אדם ובמקרים הומניטריים. אסור יהיה להקנות מעמד, אסור יהיה לפנות לבתי המשפט, ואפשר יהיה לכלוא. היחידים שיותר להם לבוא הם מהגרי עבודה לצורך ניצולם המחפיר, וגם אותם אפשר יהיה לעצור ללא הגבלת זמן כדי לגרשם. זו הצעת חוק יסוד לרמיסת זכויות האדם של כל מהגר שאינו יהודי".
לקריאת כתבת המקור
חזרה למעלה