העליון: משרד הפנים רשאי לאסור על מבקשי מקלט לעבוד בערים עם ריכוז זרים גבוה

בית המשפט העליון קבע אתמול (חמישי) כי משרד הפנים רשאי להטיל הגבלות גיאוגרפיות על מבקשי מקלט מסודאן ומאריתריאה שלא ניתן לגרש למדינותיהם. פסק הדין התקבל בעקבות ערעור של מבקש מקלט נגד החלטת משרד הפנים מ-2015 לאסור על מבקשי מקלט שהשתחררו ממתקן הכליאה חולות לעבוד בערים שבהן ריכוז גבוה של מבקשי מקלט. השופטים קבעו כי ההחלטה נמצאת בסמכות שר הפנים, אך הורו למשרד לגבש בתוך תשעה חודשים נוהל מסודר שיקבע על מי ניתן להטיל את ההגבלה וכיצד. עד כה הוטלה ההגבלה רק על מבקשי מקלט ששוחררו מחולות – והשימוש בה הופסק עם סגירת המתקן ב-2018. כעת, אם כך יוחלט במשרד הפנים, ניתן יהיה להטיל את ההגבלה על אוכלוסיות נוספות.

ב-2015 החליט שר הפנים דאז סילבן שלום לאסור על מבקשי מקלט שהשתחררו מחולות לעבוד בתל אביב ובאילת, ובהמשך הורחב איסור זה גם לבני ברק, פתח תקווה, נתניה, אשדוד וירושלים. שנה לאחר מכן לול זרגוזי, מבקש מקלט שהשתחרר מחולות, הגיש עתירה בדרישה לאפשר לו לעבוד במסעדה בתל אביב שבה עבד בטרם שהייתו במתקן.

השופטים דפנה ברק-ארז, יצחק עמית ואלכס שטיין קבעו אתמול כי החלטת משרד הפנים היא מידתית. "איני סבורה כי הטלת הגבלה הנוגעת לערים בודדות, גם אם מרכזיות – כפי שנעשה למשל בעניינו של המערער שבפנינו, שנאסר עליו לעבוד או להתגורר בתל אביב-יפו ובאילת – היא דרקונית או בלתי מידתית כשלעצמה", כתבה ברק-ארז בפסק הדין. "אכן, תל אביב-יפו היא מוקד התעסוקה המשמעותי בישראל, ובפרט למבקשי מקלט ושוהים בלתי חוקיים שפעמים רבות משתלבים בתעסוקה בתחומים של תיירות ומסעדנות. אולם, זו אינה העיר היחידה בישראל שניתן להתגורר ולעבוד בה", הוסיפה.

בחודש שעבר הגישה המדינה לבית המשפט תצהיר של ראש מינהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין, שבו צוין כי ההגבלה חלה כיום על כ-5,000 איש. עוד צוין כי האיסור הוטל עד כה רק על יוצאי מתקן חולות, שנבנה עבור שוהים בישראל שלא כדין, ונסגר ב-2018 לאחר ארבע שנים. מאז סגירת מתקן חולות לא הוטלה ההגבלה על אף מבקש מקלט, אף שהמשרד יכול להטילה על כל מבקש מקלט מסודאן ואריתריאה.

השופטים הורו למדינה לגבש בתוך תשעה חודשים נוהל באשר לאופן הטלת ההגבלה – בשל הזמן הרב שחלף מהחלטת משרד הפנים. השופטים קבעו כי על הנוהל לכלול הגדרות שיאפשרו למבקשי מקלט לבקש להסיר את ההגבלה הגיאוגרפית, כמו פרק זמן שחלף מהטלת ההגבלה, קושי להתפרנס בעיר אחרת או מצב בריאותי. "על משרד הפנים לחזור ולבחון את המדיניות שמכוחה התקבלה ההחלטה, ולגבש לגביה אמות מידה ברורות", כתבו השופטים. המדינה הודיעה לשופטים כי הסוגיה תובא בפני שרת הפנים איילת שקד.

עורכי הדין תומר ורשה ואסף וייצן, שייצגו את העותר לול זרגוזי, מסרו בתגובה לפסק הדין: "בית המשפט העליון קיבל את עמדתנו שיש קושי במדיניות זו של רשות האוכלוסין, לאור חלוף הזמן מאז סגירת מתקן חולות, לאור נסיבות נוספות שאירעו מאז כגון משבר הקורונה, ובייחוד לאור כך שלא נקבעו נהלים וקריטריונים ברורים בעניין באופן שייצר אפלייה בפועל. העליון החליט לחייב את המדינה לקבוע נוהל ברור עם קריטריונים, על מי תוטל, אם בכלל, הגבלה גיאוגרפית בעתיד, ולשמחתנו חייב את המדינה גם לקבוע בנוהל את אפשרות לבקש לבטל הגבלות אלה".

עוד נמסר כי "יש להצר על כך שלמרות הביקורת שמתח בית המשפט העליון על רשות האוכלוסין, ולמרות שחייב את הרשות לתקן דרכיה באמצעות קביעת נוהל, לא איפשר למערער להמשיך ולעבוד באותו מקום עבודה. המערער כמבקש מקלט והמסעדה שהעסיקה אותו, ניהלו הליך עקרוני משמעותי, ואך ראוי היה לאפשר להם להנות מתוצאות ההליך המשפטי".