הממשלה אישרה את חידוש מתן התקציב להפעלת פעוטונים לילדי מבקשי מקלט

הממשלה אישרה היום (ראשון) לחדש את העברת התקציב להפעלת פעוטונים לילדים של מבקשי מקלט בתל אביב. זאת בהמשך להחלטת ממשלה מ-2015, שהתקבלה בעקבות דו"ח מבקר המדינה שתיאר את הפעוטונים הפיראטיים כ"מחסני ילדים" שהפעילות בהם מסכנת חיים. מ-2010 ועד היום מתו 13 תינוקות של מבקשי מקלט בפעוטונים. סך התקציב שקודם על ידי שר הרווחה מאיר כהן עומד על 30 מיליון שקלים. שרת הפנים איילת שקד עמדה על כך שהתקציב לא יגיע מממשרדה.

לפי החלטת הממשלה, התקציב המבוקש יתפרס מינואר 2023 לתקופה של ארבע שנים – 7.5 מיליון שקלים לשנה. זאת, לצד העברת יתרות כספים מכספי פיקדון של מבקשי המקלט, שלפי ההערכות עשויות להגיע עד לשמונה מיליון שקלים. בנוסף, המסגרות יתבקשו לקיים מבחני הכנסה להורי הילדים ויידרשו לפעול לפי התנאים שנקבעו בחוק הפיקוח החדש על הפעוטונים.

כבר בשנת 2022 יעביר המשרד תשעה מיליון שקלים לתמיכה בפעוטונים. יתרת התקציב תועבר לאחר שמשרדי הרווחה והמשפטים יפעלו להקמת מנגנון שיאפשר להוציא לפועל את ההחלטה לביצוע מבחני הכנסה ואמצעי זיהוי לאחד ההורים, שרובם ככולם חסרי מעמד במדינה. שר הרווחה כהן אמר לאחר ההחלטה כי "ישראל היא מדינה הומאנית ואנו מחויבים לזכויותיהם, לשלומם ולבטיחותם של כל הילדים שנמצאים תחת אחריותנו".

השרה שקד התנגדה שהתקציב יגיע ממשרד הפנים. זאת בניגוד לתקציב שאושר ב-2015 – אז משרד הפנים היה אחד מארבעת המשרדים שמימנו את ההצעה. כמו כן, שקד דרשה שתוטל חובת רישוי למסגרות ומבחן הכנסה להורי הילדים – כך שרק מקרי רווחה וסיכון קשים יזכו לסיוע. זאת, כדי למנוע ניצול לרעה של הסבסוד. ל"הארץ" נודע כי לאחר שמשרד הפנים סירב לקדם את הנושא החליט שר הרווחה לתקצב את הסוגיה, ולקחת אותה תחת אחריות משרדו באופן קבוע. משרד הרווחה יקצה 20 מיליון שקלים בארבע השנים הקרובות מתקציב משרדו.

התקציב מיועד לתפעול המסגרות שמופעלות על ידי עמותת יוניטף ומפוקחות על ידי עיריית תל אביב-יפו. עם זאת, עדיין לא ברור אם יוקצו כספים גם לטובת פתיחת מסגרות חדשות. בנוסף, על אף שמבקשי מקלט מתגוררים בערים נוספות, מסגרות אלו יתוקצבו רק בתל אביב.

החלטת הממשלה ב-2015 קבעה כי יש לפעול ל"תגבור שירותי תמיכה וטיפול בתינוקות ובפעוטות של זרים חסרי מעמד אזרחי בישראל". בדו"ח מבקר המדינה באותה שנה נכתב כי גני הילדים הפיראטיים של מבקשי מקלט בדרום תל אביב התפתחו בהיעדר מסגרות מתוקצבות או מוזלות לפעוטות. הגנים הופעלו בדרך כלל על ידי מבקשות מקלט שאינן בעלות הסמכה רשמית לטיפול בילדים או לניהול מסגרות חינוכיות. בשל מספר הילדים הגדול, הפעילות בגנים התקיימה בתנאים פיזיים קשים שהעמידו מאות תינוקות ופעוטות בסכנת חיים. בין השנים 2016-2010 מתו עשרה פעוטות ב"מחסני הילדים". משנת 2016, בה הוקמו המסגרות הרשמיות לפעוטות, ועד היום מתו שלושה פעוטות נוספים.

לפי נתוני טיפת חלב, בתל אביב ישנם 3,263 ילדים של מבקשי מקלט וזרים בגילי 6-0, מהם כ-1,400 בני 3-0. מספר ילדי הזרים בתל אביב גדול בהרבה בהשוואה לערים אחרות בישראל. כך לדוגמה, באילת – שמדורגת במקום השני מבחינת מספר ילדי הזרים – מתגוררים 442 ילדים.