המטה לביטחון לאומי (המל"ל) מתנער מחוות דעת שגיבש בחודש אפריל האחרון, לפיה השלטון המרכזי בסודאן אינו רודף תושבים מחבל דארפור על רקע אתני. שרת הפנים איילת שקד השתמשה בחוות הדעת של המל"ל על מנת לחזק מסמך של רשות האוכלוסין, שעליו הסתמכה בהודעתה בשבוע שעבר כי בכוונתה להקשיח את המדיניות כלפי סודאנים יוצאי חבל דארפור והרי הנובה.
לפי הודעת שקד, סודאנים יוצאי חבל דארפור והרי הנובה אינם נרדפים על רקע מוצאם האתני בארצם, ויכולים לחזור לחיות בביטחה בבירה חרטום. ההודעה עשויה לשמש את משרד הפנים כדי לדחות בקשות מקלט של סודאנים ולגרשם מישראל.
נכון להיום, אזרחי סודאן בישראל חוסים תחת מדיניות "אי־הרחקה". מדיניות זו, שכפופה לשיקולי שרת הפנים, ניתנת להסרה, אך לרוב ניתנת בה חשיבות מכרעת לעמדת משרד החוץ. שקד פנתה בימים האחרונים למשרד בבקשה לקבל את עמדתו בנוגע למצב במדינה.
במענה לשאלת "הארץ" על חוות הדעת של המל"ל, שאורכה עמוד וחצי, נמסר ממשרד ראש הממשלה כי "מדובר בחוות דעת לא רשמית של עובד מל"ל לשעבר, שנכתבה כהכנה לדיון ולא כחלק ממחקר מעמיק ומקיף. על כל פנים, המצב מאז חודש אפריל (עת נכתבה החוו"ד) שונה מהותית, ולכן זה לא רלוונטי. חוות הדעת הרלוונטית והרשמית בנושא בקשות מקלט הינה של משרד החוץ". במשרד לא התייחסו לשאלת "הארץ" על אודות "השינוי המהותי" במדינה מאז אפריל.
בלשכת שקד הבהירו כי חוות הדעת שיצאה מטעם המל"ל אינה חלק מסקירת רשות האוכלוסין, אך שהיא תומכת בממצאיה המרכזיים של הסקירה. "איננו מודעים לכל שינוי שחל מאז אפריל בשאלת הרדיפה של דארפורים ממוצא אפריקאי, שמנהיגיהם מחזיקים כיום בתפקידים בכירים ביותר בשלטון בסודאן כולל שר האוצר ומושל חבל דארפור, וודאי וודאי שלא 'שינוי מהותי'", לשון התגובה.
המסמך נכתב על ידי סגן ראש אגף מזה"ת ואפריקה במל"ל, איתי מלכיאור, באפריל האחרון, לצורך דיון בשאלה האם דארפורים נרדפים בסודאן על רקע אתני, ומה הרקע להתנגשויות האלימות הפורצות באזור. בהקדמת המסמך נכתב כי הוא מבוסס על שיחות עם אישים בסודאן "החל מההנהגה הצבאית, עבור בחברה האזרחית וכלה בנציגי המורדים הדארפורים הנמצאים תחת הסכם ג'ובה (הסכם השלום במדינה בין המורדים למדינה, ב"פ) וכן עם דיפלומטים מערביים המתעסקים בנושא".
בחוות הדעת נכתב כי העימותים האלימים בדארפור נמשכים אמנם גם בשנים האחרונות, אך אלו נושאים — לטענתם — אופי של סכסוכים בין שבטים וסכסוכים על מקורות מחיה.
בחוות הדעת הובאו נתונים המעידים על שינויים שחלו בסודאן בשנים האחרונות. אלו כוללים את העובדה שרוב ארגוני המורדים חתמו על הסכם שלום ומשולבים בהנהגת המדינה, כוחות ביטחון נפרסו ככוח מגן לאוכלוסייה וכוח המשימה של האו"ם בדארפור פורק בשנת 2020 ובמקומו נפרס כוח משימה אזרחי. "פירוק הכוח, שהוקם ב–2007, מראה כי האו"ם אינו סבור יותר שהאוכלוסייה האזרחית באזור זה זקוקה להגנה מיוחדת", נכתב.
בבסיס תמצית הסקירה של רשות האוכלוסין, שהגיעה לידי "הארץ", עמדו כמה פסקי דין והנחיות פנימיות של מדינות שונות, כמו גם דו"חות של משרדים ממשלתיים בינלאומיים, אך רבים מהם אינם רלוונטים, שכן נכתבו טרם ההפיכה הצבאית במדינה לפני כשנה. רובם המוחלט של פסקי הדין עסקו בבקשות פרטניות של מבקשי מקלט, ולא עסקו בהסרת ההגנה על קבוצה.
פסק דין מבריטניה מספטמבר 2020 שעסק בחזרה של בני הנובה לסודאן קבע שלא קיימת סכנה לבני הנובה החוזרים לסודאן על רקע מוצאם בלבד, גם לא במקרה שהגישו בקשת מקלט בחו"ל שנדחתה, לא בחרטום או בעת חזרתם לשדה התעופה בעיר — ואף לא באזור מוצאם בהרי הנובה. בפסק דין אחר, של בית המשפט המינהלי־פדרלי בשווייץ, נקבע כי הסכסוך בדארפור חדל להתבסס על קו חלוקה של "ערבים" מול "לא ערבים", וספק אם יחזור להתבסס על חלוקה כזו. על כן, לא ניתן לבסס רדיפה שיטתית בדארפור על בסיס מוצא.
המסמך העדכני ביותר עליו מתבססת הסקירה הוא מסמך בריטי רשמי, שהתפרסם ימים ספורים טרם ההפיכה הצבאית בסודאן, באוקטובר 2021. לפי המסמך, המצב הביטחוני במדינה נותר מסוכן, אך הגורמים לסכנה השתנו מאז תחילת הסכסוך, ואינם נובעים עוד מאלימות ממשלתית אלא מסכסוכים בין־שבטיים בעיקר. הנחיות אלו התבססו על משלחות בדיקה של האו"ם לחרטום, כמו גם על דו"ח עדכני שפרסמו רשויות ההגירה של בלגיה וראיונות עם מומחים.
בספטמבר פנה ארגון היא"ס (HIAS, ארגון בינלאומי המסייע לעולים ולפליטים) לרשות האוכלוסין בבקשה להסדרת מעמדם של מבקשי מקלט מסודאן. במכתב ששלח הארגון נכתב כי מנהיגי סודאן הם אנשי צבא ומיליציות שהיו מעורבים ישירות ברצח העם בדארפור. הארגון הוסיף כי מעשי הרצח המשיכו להתרחש בדארפור והתעצמו לאחר ההפיכה הצבאית באוקטובר 2021.
כך, הארגון ציטט דו"ח של ועדת זכויות האדם של האו"ם שפורסם ביוני השנה, ועוסק במצב זכויות האדם בסודאן בתקופה שבין 25 באוקטובר 2021 ל–10 באפריל 2022 — תקופה אליה מתייחס גם המל"ל בחוות הדעת — שבו נכתב נכתב כי מופעל כוח קטלני כלפי מפגינים במדינה, הכולל שימוש בנשק חי. 93 בני אדם נהרגו בהפגנות ויותר מחמשת אלפים נפצעו.
לפי דו"ח משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים שפורסם החודש, 546 בני אדם נהרגו עד כה בשנת 2022 בתקריות אלימות בסודאן, 70% בדארפור ובאזור הרי הנובה. האו"ם תיעד 252 תקריות אלימות, ובסך הכל יותר מ–211 אלף בני אדם נעקרו מבתיהם בשל האלימות.
לפי מעקב ארגוני זכויות פליטים המבוססים על דו"חות רשות האוכלוסין, בישראל יש כ-7,000 מבקשי מקלט סודאנים. קצת פחות ממחציתם קיבלו או זכאים לקבל מעמד תושב ארעי, בשל פסיקות שונות של בג"ץ. בקשות המקלט של רבים מהסודאנים נותרות תלויות: בדצמבר נאמר במספר תיקים בבית הדין לעררים כי שקד נמצאת לקראת סיום גיבוש קריטריונים עדכניים להכרעה בבקשות המקלט של סודאנים, בהתאם להתפתחויות במדינה.
באפריל החליטה שקד להסיר את ההגנה הקבוצתית על אזרחי הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו השוהים בישראל בתוך 30 ימים, החלטה שהוקפאה בהמשך בידי בית המשפט המחוזי בירושלים. בחודש שעבר קבע המחוזי בירושלים כי ההגנה על קבוצה זו תוסר מ–8 בדצמבר, ומשמעות הדבר היא כי החל מתאריך זה ניתן יהיה לגרש קונגולזים שאין בקשת מקלט שתלויה ועומדת בעניינם. עם זאת, נציגי המדינה הודיעו שקטינים ובני משפחותיהם הקרובים לא יורחקו מהמדינה באופן זמני.
חזרה למעלה
