המדינה תתייעץ עם גופים הקוראים לגרש מבקשי מקלט בנוגע לביטוח ילדי זרים

משרד הבריאות מתכוון להתייעץ עם עמותות ימין הקוראות לגרש מישראל מבקשי מקלט לגבי מדיניותו הבריאותית בנוגע לביטוח רפואי לילדי חסרי מעמד — כולל עם עמותה שאותה ייצגה בכנסת פעילת הימין הקיצוני שפי פז. כך נודע ל"הארץ". 

בג"ץ היה אמור לדון היום (רביעי) בבקשה לביזיון בית משפט שהגיש ארגון רופאים לזכויות אדם, הטוען כי במשרד מפרים צו שנתן בית המשפט, שקבע שהמדינה חייבת לאפשר להורים חסרי מעמד בישראל לרכוש ביטוח בריאות לילדיהם. אמש הודיע בית המשפט שהדיון בעתירה נדחה.

עד 2018, משרד הבריאות התיר להורים חסרי מעמד לרכוש ביטוח בריאות עבור ילדיהם — הנושא אף הוסדר בחוזר מנכ"ל — בהתאם לאמנה הבינלאומית לזכויות הילד, שעליה ישראל חתומה. בתמורה ל-120 שקל לילד, או 240 שקלים לשני ילדים ומעלה, הקטינים הללו היו זכאים לשירותי בריאות שוטפים ומלאים בקופת חולים מאוחדת.

ב-2018 הפסיק המשרד לבטח ילדים להורים שנכנסו לישראל כמהגרי עבודה שאשרתם פגה בהמשך, ילדי מהגרים שנכנסו לישראל כתיירים ואשרתם פגה וילדים למי שהגישו בקשות מקלט וסורבו — ובעקבות זאת אשרתם לא חודשה. מדובר בדרך כלל בילדים שנולדו בישראל.

בתגובה לעתירת רופאים לזכויות אדם, בג"ץ הורה למדינה ב-2019 לחזור להתיר לילדים של מהגרי העבודה שאשרתם פגה לקבל ביטוח. במשרד עשו כן, אך המשיכו לסרב לאפשר למי שנכנסו לישראל כתיירים ואשרתם פגה ולמבקשי מקלט שבקשתם סורבה לרכוש את הביטוח לילדיהם.

במסגרת ההליכים המשפטיים מול רופאים לזכויות אדם, משרד הבריאות הודיע לבג"ץ כי צוות בין משרדי בוחן את הנושא, וכי בכוונתו לגבש חוזר מנכ"ל מעודכן. במשרד אמרו כי לצוות "נחוצות ישיבות נוספות" לשמיעת נציגים ממשרד הרווחה – וכן מעמותות ימין שמרניות אשר מעודדות גירוש מבקשי מקלט. בין העמותות הללו ציינו במשרד את ארגון "עוטף תחנה מרכזית", שאותו ייצגה פעילת הימין הקיצוני שפי פז כמה פעמים בכנסת. פז מסרה ל"הארץ": "אני לא חברת העמותה ולא מחזיקה בתפקיד רשמי". היא הוסיפה כי לא שוחחו איתה בנושא. גופי ימין נוספים שהוזכרו שאנשי המשרד אמרו שבכוונתם להתייעץ עמם הם "קהלת" ו"המרכז למדיניות הגירה ישראלית".

עוד נימוק שהציגה המדינה לכך שגיבוש המדיניות בנושא מתעכב, היה שאנשי המקצוע במשרד עסוקים בטיפול במגפת הקורונה. "טיפול בנושאים נוספים יחודש מיד כשהדבר יתאפשר, אולם לעת הזו עמוסות ידי אנשי המקצוע לעייפה בעניינים דחופים אשר מתבקש ליתן להם עדיפות כעת באופן מובהק, במגבלות הזמן", כתבו במשרד הבריאות.

החודש, בג"ץ נתן צו ביניים נוסף, שהורה למשרד הבריאות ליישם את חוזר המנכ"ל "כלשונו וכנוסחו וכפי נעשה בפועל לאורך כל השנים ועד 2018" — וכן לנמק עד 31 בינואר, מדוע המדינה לא תפעל כך ש"ילדים חסרי מעמד הנמצאים בישראל ובכלל זה ילדים זרים שאשרתם פקעה וכל ילד שנולד בישראל, יוסיפו להיות זכאים להיכלל ולהצטרף להסדר הביטוחי עם קופת חולים מאוחדת, כפי שהיה נהוג ומיושם".

אך ברופאים לזכויות אדם אומרים שבמשרד הבריאות מפרים את הצו החדש. אנשי הארגון הפנו לשישה מקרים של ילדים שהמשרד ממשיך לסרב שיקבלו את הביטוח. אחד המקרים הוא של פעוט שנולד באוקטובר האחרון למהגרת עבודה שנכנסה לישראל עם אשרת עבודה בסיעוד, שפגה מאז. לפני כשנתיים, כאשר ניסתה להסדיר את מעמדה קיבלה לתקופה קצובה אשרת תייר. כאשר ביקשה לבטח את תינוקה סורבה, כי לטענת משרד הבריאות היא אינה זכאית לכך בהיותה "תיירת".

במרכזו של מקרה אחר ניצבת פעוטה בת שלושה חודשים הסובלת ממחלת כליות קשה. הוריה הגיעו לישראל מדרום אמריקה עם אשרות תייר שפגו מאז, והם מנסים להסדיר את מעמדם. בהיעדר ביטוח, הם נאלצים לספוג את העלויות הגבוהות הכרוכות בטיפול בה. הם ניסו לבטח את בתם דרך ביטוח פרטי — אך הפוליסות הללו מחריגות בעיות מולדות. אחרי שיצא צו הביניים של בג"ץ עורך הדין של המשפחה פנה למשרד הבריאות בשנית, אך הפנייה הזו סורבה.

עו"ד עדי לוסטיגמן, המייצגת את רופאים לזכויות אדם, פנתה בנושא ללשכת הבריאות המחוזית בת"א ולעו"ד שוש שמואלי ממחלקת הבג"צים בפרקליטות. אלה השיבו שילדים של הורים שנכנסו לישראל כתיירים ואשרתם פגה אינם זכאים לרכוש את הביטוח. "מדובר בגופים המנהלים מסע רדיפה נגד מהגרים בכלל וכנגד ילדי מהגרים בפרט", אמרה ל"הארץ" ד"ר זואי גוטצייט, מנהלת מחלקת חסרי מעמד בעמותת רופאים לזכויות אדם", "יש כאן הודאה הלכה למעשה שהשיקולים שמנחים את משרד הבריאות בהקשר הזה אינם שיקולי טובת הילד או בריאות הציבור או אתיקה ומוסר או אפילו כלכלת בריאות, כי אם הרצון לשרת את המדיניות של רשות האוכלוסין".

גוטצייט הוסיפה כי "מעבר לאטימות האכזרית כלפי קטינים חסרי ישע הזקוקים לטיפול רפואי, משרד הבריאות חוצה הפעם גם גבול באי-ציות לשלטון החוק ולהוראות בית המשפט. גם עצם הבקשה של משרד הבריאות לגבש את עמדותיו בהתאם לאינטרסים של רשות האוכלוסין פסולה, מנוגדת לאתיקה רפואית ובעלת השלכות מסוכנות לבריאות אלפי ילדים חסרי ישע החיים בישראל".

בפרקליטות ובמשרד הבריאות העבירו גם בקשת הבהרה לבית המשפט, שבה כתבו כי המשרד עומד איתן בסירובו לכלול ב"הסדר מאוחדת" קטינים חסרי מעמד שהוריהם נכנסו עם אשרת תייר (גם אם הילדים נולדו בישראל) וביקשו מבית המשפט להבהיר כי כוונתו בצו הביניים היתה "לשמירת המצב הקיים, היינו המשך יישום החוזר בלא החלתו על ילדי תיירים, לאחר פקיעת רישיון שהייתם בישראל". בעקבות זאת, הגישה עמותת רופאים לזכויות אדם באמצעות עו"ד לוסטיגמן בקשה לביזיון בית משפט, שהדיון בה היה אמור להתקיים היום אך נדחה.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "משרד הבריאות הגיש בקשת הבהרה לבית המשפט העליון ביחס לצו הביניים שניתן בעתירה, וזאת עוד לפני שהעותרים הגישו בקשה בעניין החלטה זו כנזכר בפנייתכם. עמדתו של המשרד פורטה בפני בית המשפט במסגרת הבקשה, כמקובל, ובית המשפט קבע דיון בבקשה. בנסיבות אלה אין מדובר, כמובן, בסירוב למלא את החלטת בית המשפט, ואין צורך לומר כי משרד הבריאות יכבד את החלטת בית המשפט שתינתן בעקבות הדיון בבקשת ההבהרה ויפעל בהתאם להוראות הדין.במסגרת דיוני הצוות הבין־משרדי הבוחן את ההסדר נשוא העתירה, משתדל הצוות לאפשר לכל הפעילים הרלוונטיים להישמע, הן משרדי ממשלה והן ארגוני חברה אזרחית, לרבות נציגי העותרת. החלטת המשרד תתקבל בצורה עניינית לאחר שמיעת המידע כולו".