המדינה מקדמת ביטוח בריאות ממלכתי למבקשי מקלט, אך תחריג ממנו את רובם

המדינה מקדמת ביטוח בריאות לחלק ממבקשי המקלט והפליטים אך לא תספק את הביטוח לרובם — כך עולה מטיוטת תקנות ביטוח הבריאות הממלכתי שפרסם שלשום (שלישי) משרד הבריאות. התקנות מחריגות אלפי מבקשי מקלט אריתריאים וסודאנים ופליטים אוקראינים בגיל העבודה, תחת ההנחה שיבוטחו בידי מעסיקיהם. כך, אנשים שאינם יכולים לעבוד — ובהם חולים כרוניים, בעלי מוגבלות, הורים יחידינים — לא יהיו מבוטחים כלל וימשיכו להיות מודרים ממערכת הבריאות הציבורית.

לפי הטיוטה, המדינה תבטח רק מבקשי מקלט ממדינות שלא ניתן להרחיק אליהן את המבקשים, ופליטים מאוקראינה, ורק מי שהם מבוגרים בני 65 ומעלה וקטינים — שבלאו הכי זכאים כיום לשירותי בריאות במסגרת הסדרים קודמים. מדובר בכ–300 מבקשי מקלט מבוגרים וכ–8,000 קטינים — מתוך 29 אלף מבקשי מקלט מאריתריאה וסודאן; וכ—1900 פליטים מבוגרים וכ—1900 קטינים — מתוך כעשרת אלפים פליטים אוקראינים ששוהים בארץ.

כיום פליטים מאוקראינה בני פחות מ—60, זכאים לקבל שירותי בריאות דרך מרפאות "טרם". לפי מקור המעורה בפרטים, הסדר זה יבוטל בסוף מרץ. כך, אלפי פליטים אוקראינים בגילים 65—60 שמטופלים כיום במערכת הבריאות עלולים לאבד את זכאותם לטיפולים ותרופות.

באשר לקטינים, הן מבקשי מקלט והן פליטים זכאים לשירותי בריאות במסגרת הסדר בין המדינה לקופת החולים "מאוחדת" וגם הסדר זה יבוטל בסוף החודש הזה. לפי ההסדר החדש, רק ילדים שהוריהם נכללים באוכלוסיות שזכאיות להגנה קבוצתית — אזרחי אריתריאה, סודאן ואוקראינה — יוכלו לקבל את הביטוח. כך, ילדים חסרי מעמד שהוכרו כקורבנות סחר ולא זכו להגנה קבוצתית, או ילדים חסרי מעמד שנמצאים במסגרות באומנה או במסגרות חוץ ביתיות של משרד הרווחה — לא יהיו זכאים לביטוח בריאות.

בדצמבר החליטה הממשלה להסדיר שירותי בריאות עבור "כלל הקבוצות שמיושמת כלפיהן מדיניות אי הרחקה מישראל" — ולא רק על חלקן, כפי שעולה מטיוטת התקנות. אף שהתקנות מתחייבות לכלול את כל השוהים בישראל שאינם ברי הרחקה, מצוינים בהן באופן מפורש אזרחי אריתריאה, סודן ואוקראינה אך לא יוצאי חבל טיגראי באתיופיה. זאת, בניגוד להחלטת בית המשפט המחוזי בירושלים להותיר על כנה את ההגנה הקבוצתית עליהם עד להכרעה בעתירה נגד החלטת רשות האוכלוסין לבטל את ההגנה.

התקנות הצפויות יכללו את מי ששהה בישראל במשך חצי שנה לפחות בטרם כניסתן לתוקף.

מהארגונים רופאים לזכויות אדם, א.ס.ף, המוקד לפליטים ומהגרים וארגון הסיוע למהגרים היא"ס נמסר כי מדובר "בהתנהלות רשלנית" ו"כישלון מהדהד". "טיוטת התקנות לא תאפשר לרוב האוכלוסיה המיועדת להצטרף להסדר החדש", נמסר והודגש כי "התקנות אינן עומדות בהחלטת הממשלה שנועדה להנגיש ביטוח בריאות לאוכלוסיות המוחלשות ביותר, שרובן חיות בישראל כדין מעל לעשור". עוד נאמר כי "מטופלים חסרי מעמד ללא כיסוי ביטוחי ימשיכו להגיע לחדרי המיון לטיפולי חירום, ואלו ממומנים ממילא מהקופה הציבורית — חובות אבודים בגובה עשרות מיליוני שקלים. במקום להנגיש באופן בר קיימא את שירותי הבריאות הציבוריים לאוכלוסיית מבקשי המקלט, המדינה בוחרת שוב להדיר ולנתק את הפגיעים במיוחד משירותי בריאות סדירים".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "החלטת ממשלה הטילה על משרדי הבריאות והאוצר להתקין תקנות להסדרת ביטוח בריאות לחסרי מעמד הזוכים להגנה מפני הרחקה מישראל. במסגרת עבודת המטה נבחנו כמה חלופות לגבי הרכב האוכלוסיה הזכאית ורובד השירותים הרפואיים שינתנו, והכל בהתאמה למשאבים שהקצתה הממשלה לנושא. בסופה של עבודת המטה הועדפה האפשרות לקבוע רובד שירותים רפואיים נרחב לאוכלוסיות הזקוקות לכך ביותר – קטינים וגילאי פרישה ומעלה במבוגרים. יצויין כי על פי חוק, יש חובה על המעסיקים לממן לאוכלוסיית חסרי המעמד המועסקים בישראל ביטוח רפואי ללא תלות בחוקיות מעמדם". עוד נמסר כי "התקנות פורסמו להערות ציבור ולאחר שיתקבלו, ידונו כמקובל".