המדינה לבית המשפט העליון: אין מספיק מידע אם שילוב ילדי זרים בבתי ספר הוא הפתרון

משרד החינוך טוען כי אין בידיו מידע מחקרי התומך בשילוב ילדי מבקשי מקלט בבתי ספר עם אוכלוסייה ישראלית ותיקה, ועל כן בכוונתו "לבחון את הסוגיה" בשנתיים הקרובות. עמדת משרד החינוך הוצגה היום (ראשון) בבית המשפט העליון שדן בערעור של עשרות מבקשי מקלט הדורשים לשבץ את ילדיהם באופן שיוויוני במערכת החינוך בתל אביב, לאחר שבשנה שעברה דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב את העתירה שהגישו.

לדברי נציגת המדינה בדיון, עו"ד ערין ספדי-עטילה, מתכונת הלימודים האינטגרטיביים "נמצאת על השולחן", אך "אין למשרד החינוך די מחקר כדי לומר שבנקודת הזמן הזאת, בהכרח התועלת שתצמח לילד תהיה עדיפה". ספדי-עטילה הוסיפה כי "אנחנו לא אומרים שזה בלתי אפשרי, אבל אנחנו לא מרגישים שמבחינה פדגוגית-מקצועית יש בסיס מחקרי שזה הפתרון ואין בלתו". לדיון הגיעו עשרות מבקשי מקלט מקרב העותרים וילדיהם.

לאחרונה חתמו משרד החינוך ועיריית תל אביב על מסמך הבנות שבמסגרתו הסכימה העירייה לשלב באופן ניסיוני ילדי זרים ב-14 בתי ספר בצפון העיר. ספדי-עטילה אמרה בדיון כי כחלק מהפיילוט ישולבו כ-90 ילדי מבקשי מקלט העולים לכיתה א' בבתי ספר בצפון העיר, אך התוכנית לא כללה את ילדי מבקשי המקלט ומהגרי העבודה שכבר לומדים במסגרות החינוך בעיר. בנוסף, הסכימה העירייה כי המשרד יקדם בבתי הספר שבהם לומדים מבקשי מקלט רבים "תוכנית לימודים אוניברסלית", במטרה להכין את התלמידים לחיים מחוץ לישראל. פרטי התוכנית המדויקים, המקצועות שילמדו בה והיקף השיעורים עדיין לא גובשו.

עורך הדין הרן רייכמן, המייצג את המערערים, אמר כי במהלך המשא ומתן בין העירייה למשרד החינוך, לא נמסר להם כל מידע על התוכנית. לדברי רייכמן, "עיתון 'הארץ' קיבל יותר מידע מאיתנו, וניסינו לקבל מידע".

במהלך הדיון הקשו השופטים על נציגי המדינה. השופט יצחק עמית ניסה להבין מדוע משרד החינוך התנגד בעבר לממן הסעות לילדי מבקשי המקלט לבתי הספר, בעוד שעיריית תל אביב הסכימה לכך. השופט חאלד כבוב ניסה להבין מהי מטרת הפיילוט: "מה אתם רוצים לבדוק?", שאל את נציגת המדינה שהשיבה כי בעבר היו מקרים שבהם ילדים שלמדו בבתי ספר בצפון העיר, ביקשו לחזור ללמוד ליד מקום מגוריהם. "אם המצב כאן יהיה שונה, אשרינו", אמרה נציגת המדינה.

נציגת העירייה, עו"ד הדר ברנט, הבהירה בדיון כי ידיה של העירייה כבולות וכי היא פועלת לפי החוק שמאפשר להורים לרשום את ילדיהם לבתי ספר הקרובים לאזור מגוריהם בלבד. היא ציינה כי חיים כיום בעיר 6,496 ילדים חסרי מעמד מגיל 3 עד 18, ו-75% מהם מרוכזים בשלוש שכונות בדרום העיר (התקווה, נווה שאנן ושפירא). "אנחנו מודעים למציאות הקיימת בדרום העיר, אבל זה הפתרון הכי נכון לפי המצב החוקי", סיכמה ברנט.

השופט עמית ביקש להתעכב על הסעיף בתשובת המדינה, שמופיע גם במסמך ההבנות עם העירייה – וכותרתו "תוכנית לימודים מותאמת" לילדי הזרים בבתי הספר המופרדים. ספדי-עטילה אמרה כי התוכנית מתבססת על הרעיון שחלק מילדי הקהילה הזרה עוזבים את ישראל, ויש חשיבות להקנות להם מיומנויות שיאפשרו להם להתמודד עם החיים ולהשתלב בחברה". לדבריה, פרטי התוכנית המלאים עוד נמצאים בשלבי גיבוש אך לא נפסלה האפשרות שכחלק מהתוכנית לא יילמדו מקצועות מסוימים שנמצאים בתוכנית הלימודים הממלכתית, ובמקומם יושם דגש על מקצועות אחרים. "יכול להיות שבמסגרת התוכנית הקיימת יש שעות הוראה שלא נחוצות לתלמידים, ואפשר להמיר אותן לשעות שמשפרות את המיומנויות שלהם… אנחנו מדברים על היבטי שפה, כישורים מתמטיים", אמרה ספדי-עטילה.

עו"ד טל חסין מהאגודה לזכויות האזרח, שמייצגת את המערערים יחד עם רייכמן מהקליניקה למשפט ומדיניות חינוך, אמרה לאחר הדיון כי "המדינה ומשרד החינוך הבהירו בדיון שלימודים של מבקשי מקלט לצד אזרחי ישראל הם הפתרון הנכון והראוי ביותר, הן להתמודדות עם הפערים שמאפיינים את תחילת חייהם והן לתחושת ההשפלה והניכור". נציגי המערערים הוסיפו כי "הטענה השערורייתית של משרד החינוך שיש לחקור האם אינטגרציה טובה לאוכלוסייה ייחודית זו, לא היתה נשמעת בהקשר של שום קבוצה אחרת באוכלוסייה". הם סבורים כי "הכוונה ליצור תוכנית לימודים מובחנת לתלמידים בבתי הספר הנפרדים מטרידה מאוד. היא לא תאפשר להם לפתח זיקה לישראל ותכשיר את יציאתם מהמדינה. זה נשמע כמו הכנות לגירוש".