המדינה החליטה להעניק הגנה קבוצתית מגירוש לאזרחים אתיופים בשל מלחמת האזרחים בארצם, אך אוסרת עליהם לעבוד בישראל. זאת, בניגוד לקבוצות אחרות החוסות תחת ההגנה הקולקטיבית, כמו אזרחי אוקראינה. ההחלטה תהיה בתוקף למשך שלושה חודשים – עד לתום הבחינה החוזרת של המצב באתיופיה.
בתגובה לעתירה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, השיבה המדינה בשבוע שעבר כי חרף אי היציבות באתיופיה לא ניתן לקבוע שנשקפת "סכנה מיידית כללית לאתיופים השבים לארצם, אך מכיוון שישנו פוטנציאל לסכנה – שאותו לא ניתן לשלול – החליט המנכ"ל (של רשות האוכלוסין, אייל סיסו, ב.פ.) לבחון את הנושא בהמשך, בתקווה להתייצבות המצב במדינה".
עמדת המדינה נדרשה בעתירה של משפחת מבקשי מקלט מאתיופיה, זוג וארבעה ילדים, להחיל את עקרון אי-ההחזרה ולבחון מחדש את בקשות המקלט שלהם. בעקבות הכרזת המדינה על מדיניות אי-ההחזרה, תהתה השופטת מיכל אגמון-גונן ממה צפויים מבקשי המקלט להתפרנס, ומדוע המדינה לא משווה את תנאיהם לאלו של אזרחי אוקראינה – שזכאים לסיוע סוציאלי נקודתי ולאשרת עבודה.
עורכות הדין המייצגות את המשפחה, דפנה גלילי ושירה רצון, דרשו "להעניק להם אשרה מתאימה על מנת שיוכלו לקיים עצמם בכבוד ולפרנס עצמם בישראל". נציגת הפרקליטות, עו"ד יעל בארי-לוזון, נמנעה מלהשיב לשאלות השופטת, וציינה כי הנושא ייבחן "בעוד שלושה חודשים, וזאת כדי לקבל החלטה שמבוססת על עמדה מקצועית מושכלת, לאחר שהמצב יתבהר".
עוד בטרם הדיון הנוכחי – ולאחר שבמשך חצי שנה רשות האוכלוסין לא הגיבה לגופו של עניין – כתבה השופטת אגמון-גונן כי "על פניו אמנת הפליטים שמדינת ישראל חתומה עליה מחייבת מתן מקלט. השתהות המדינה מהתייחסות עניינית למציאות זו אינה סבירה. לא ניתן להמתין עוד ועוד ללא מתן מעמד למבקשי מקלט ולו של הגנה זמנית בנסיבות אלה". השופטת אף הטילה באופן חריג על המדינה הוצאות של 4,000 שקלים תוך כדי שההליך מתנהל.
עמדת המדינה, לעומת זאת, גורסת כי בני המשפחה הם מבקשי מקלט ולא פליטים – ולכן אינם חוסים תחת האמנה. "אנחנו מבינים שחוסר היציבות יוצר קושי, ולכן הוחלט שלא להרחיק בשלב הנוכחי, למרות שהם לא נכנסים תחת אמנת הפליטים", אמרה נציגת הפרקליטות. הצדדים ממתינים כעת להכרעה בעתירה.
בנובמבר 2021 החליט משרד החוץ לבחון מחדש בקשות מקלט של תושבי חבל תיגראי שבצפון אתיופיה – מוקד הקרבות שניטשו במדינה. במקביל הוחלה באופן בלתי-פורמלי מדיניות של אי-החזרה על מי שהגיעו מאזור זה. פליטים מהמדינה האפריקאית הגיעו גם לארה"ב, שהחליטה באוקטובר האחרון להחיל הגנה קבוצתית מגירוש למשך 18 חודשים על כל אזרחי אתיופיה בשטחה. ההחלטה נשענת על מסמך שגיבש הממשל בוושינגטון, שמתאר מציאות קשה של אלימות, עוני ובצורת, שנוצרה בעקבות המלחמה. כמו כן, הדו"ח קובע כי המשבר ההומניטרי, שמאיים על חיי התושבים, הוא שיצר את כורח ההגירה.
תמונה עגומה זו משתקפת גם בדו"ח של האו"ם שפורסם לפני כשנה, שקבע כי כל הצדדים
המעורבים בלחימה לקחו חלק במעשים העשויים להיחשב לפשעי מלחמה – לרבות הוצאות להורג, אונס, ביזה וגירוש פליטים. עוד קבע הדו"ח כי המצב המלחמתי זלג לכל רחבי המדינה, והמליץ לאור זאת להחיל את עקרון אי-ההחזרה על כל אזרחי אתיופיה השוהים מחוץ למדינתם.
לפי בקשת חופש מידע של המוקד לפליטים ומהגרים, נכון לדצמבר 2020 שהו בישראל כ-8,700 זרים מאתיופיה, מתוכם 640 קטינים – רובם הגדול נכנסו לישראל עם ויזת תייר. הנתונים של רשות האוכלוסין מעידים כי 771 מהם הגישו בקשות מקלט בשנים 2013–2020. נכון למועד האמור, הסתיים הטיפול ב-565 בקשות המקלט — 516 נדחו, 17 בני אדם "עזבו מרצון", 18 קיבלו מעמד שאינו מעמד פליט, ותשעה קיבלו מעמד פליט בישראל.
שירה עבו מהמוקד לפליטים ומהגרים אמרה ל"הארץ" כי "תגובת המדינה מבהירה מעל לכל ספק כי גם במסדרונות הרשויות כבר ברור שאתיופיה היא לא מדינה בטוחה. ישראל צריכה להיגמל מההרגל המגונה שהפך לסטנדרט עם פרוץ מלחמת רוסיה-אוקראינה של החלטות זמניות חד פעמיות שמתחדשות ככל שהמצב ממשיך ומסלים. במקום להשאיר את אזרחי אתיופיה באוויר, רק עם הידיעה כי הם בטוחים לשלושת החודשים הבאים, על המדינה להנפיק להם אשרות שהייה ולגבש מדיניות ברורה בנוגע להם".
חזרה למעלה
