המדינה דחתה 98.5% מבקשות המקלט של אריתריאים מאז יוני 2019

05.01.22, בר פלג, הארץ

אריתריאה

מדיניות ממשלת ישראל

מערכת המקלט

המדינה דחתה מאז יוני 2019 כ-98.5% מבקשות המקלט של אריתריאים – כך עולה מנתונים שהגיעו לידי "הארץ". לפי הנתונים, שהתקבלו מבקשת חופש מידע של ארגון היא"ס המסייע לפליטים, בתקופה זו החלה המדינה לבחון כ-2,400 בקשות מקלט, וקיבלה החלטה סופית בנוגע ל-1,063 – מתוכן אושרו 16 בלבד. הדחיות בוצעו בהליך מקוצר, ומספר אישורי בקשות המקלט בישראל נמוך משמעותית בהשוואה למדינות האיחוד האירופי.

הבקשות שנבחנו הן חלק מ-13 אלף בקשות מקלט של אריתריאים שהמדינה הודיעה ב-2019 שתבחן מחדש. זאת, לפי דרישה מחמירה של קריטריונים שקבעה המדינה לאישור בקשות המקלט של אריתריאים שערקו או השתמטו מצבא מדינתם. ואולם, מאז ועד היום החלה המדינה לבחון רק כ-2,400 מהן. הקריטריונים גובשו ביולי 2019 בעקבות החלטה של צוות מיוחד שהוקם לנושא, לאחר קביעת בית הדין לעררים בירושלים בשנה שלפני כן כי עריקה מצבא המדינה יכולה להוות עילה למתן מעמד פליט.

הקריטריון הראשון דורש כי מבקש המקלט יוכיח שהעריקה מהצבא היתה בשל מניע אידיאולוגי מובהק ומתמשך. זוהי דרישה מחמירה מזו המופיעה בהוראות נציבות האו"ם לפליטים. לפי הקריטריון השני, מעמד פליט יינתן כאשר לעריקה מתווספות "נסיבות המגבשות יחד עם ההשתמטות/העריקות עילת רדיפה". במסגרת קריטריון זה נבחנות נסיבות שונות שבגינן מבקש המקלט היה או יהיה חשוף לפגיעה קשה באריתריאה, "על רקע ייחודי, או שנמנעו מהמבקש בגין נסיבות אלו זכויות יסוד בסיסיות".

נתוני ההכרה בבקשות המקלט של אריתריאים בישראל נמוכים מאוד בהשוואה לאירופה. לפי נתונים של נציבות האו"ם לפליטים, ממוצע ההכרה במבקשי מקלט אריתריאים במדינות האיחוד האירופי בין השנים 2017-2014 היה 63%. לפי נתונים של לשכת הסטטיסטיקה באיחוד האירופי, בין יולי לספטמבר 2021 עמד שיעור בקשות המקלט של אריתריאים שקיבלו מקלט על 81% (מתוך כ-2,000 בקשות שהוגשו בכל מדינות האיחוד).

גורם בכיר ברשות האוכלוסין אמר ל"הארץ" כי רובם המוחלט של מבקשי המקלט מאריתריאה לא רוצים לשרת בצבא האריתריאי, ועובדה זו לבדה אינה מספיקה על מנת לקבל את בקשות המקלט שלהם. לדברי הבכיר, הפער העצום בכמות אישורי הבקשות בין ישראל לשאר המדינות נובע מכך שישראל מסרבת לקבל עריקות מהצבא כסיבה למקלט. לדבריו, באחרונה גילו ברשות כי אריתריאי שבקשתו למקלט התקבלה בישראל חזר לאריתריאה עוד בטרם קיבל תשובה חיובית לבקשתו. לפי הבכיר, הדבר מעיד לכאורה על כך שלא היתה לו כל סכנה באריתריאה.

בנובמבר האחרון פנו ארגון היא"ס, המוקד לפליטים ומהגרים והקליניקה לזכויות פליטים באוניברסיטת ת"א ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ולשרת הפנים איילת שקד, במחאה על אופן הטיפול בבקשות המקלט. לפי הארגונים, מבחינה של עשרות מבקשות המקלט שנדחו עולים כשלים מהותיים המאפיינים את בחינת הבקשות באופן רוחבי. הארגונים טוענים כי בחלק מהמקרים נערכו ראיונות קצרים מאוד וברובם המכריע של הבקשות שהארגונים בחנו לא נערכו ראיונות נוספים לאחר פרסום הקריטריונים החדשים, אלא הסתפקו בראיונות שנערכו בעבר.

"היו אלו ראיונות רדודים, שבהם התעלמה הרשות כמעט מכל מידע רלוונטי הקשור לתנאי הכליאה באריתריאה, למעצרים מתמשכים, לרדיפה פוליטית כלפי מי שהממשל האריתריאי תופס בעיניו מתנגדי משטר ועוד. שאלות אלה היו יכולות להשפיע על קבלת ההחלטות של הרשות כיום ולהוביל להכרה בפליטים שזכאים למעמד זה מכוח האמנה", כתבו הארגונים.
רשות האוכלוסין וההגירה מסרה בתגובה: "רשות האוכלוסין וההגירה בוחנת בקשות למקלט מדיני בהתאם להוראות אמנת הפליטים, לדין בישראל וכן בהתאם לאמות המידה לבחינת בקשות למקלט של מבקשי מקלט מאריתריאה. מבקש מקלט שמוכיח חשש מבוסס מפני רדיפה, ויחידת הטיפול במבקשי מקלט מדיני וחברי הוועדה המייעצת לענייני פליטים מגיעים למסקנה כי עניינו נופל תחת העילות הקבועות באמנת הפליטים, תועבר המלצה חיובית בעניינו לשרת הפנים אשר רשאית להחליט בהתאם לשיקול דעתה. מבקש מקלט שעניינו אינו עומד בתנאי האמנה, בקשתו למקלט תידחה".
לקריאת כתבת המקור
חזרה למעלה