המדינה גוררת רגליים, ורבבות פליטים מאוקראינה עלולים להיות מגורשים בסוף החודש

ההגנה הזמנית בזכותה יכלו פליטי המלחמה לשהות בישראל פגה בחודש הבא, אך בישראל טרם הוחלט אם להאריך אותה. בהיעדר שר פנים מכהן, הסמכות לאישור ההארכה נמצאת בידי נתניהו. אישה אוקראינית שהגיעה לישראל בעקבות המלחמה: "הבן שלי שואל אותי אם הוא נשאר בבית הספר, ואין לי מושג"

עשרות אלפי פליטי מלחמה מאוקראינה המתגוררים בישראל עלולים לאבד את מעמדם ולהיות מגורשים בסוף החודש. זאת, בשל עיכוב ממושך של המדינה בקבלת החלטה על הארכת ההגנה הקבוצתית שניתנה להם בעקבות פלישת רוסיה בפברואר 2022. בהיעדר שר מכהן במשרד הפנים, שעל פי החלטתו נקבעה ההגנה הקבוצתית כהוראת שעה, הסמכות בעניין עברה לראש הממשלה בנימין נתניהו.

כמה שבועות אחרי פרוץ המלחמה ב־2022, הודיעה שרת הפנים דאז איילת שקד כי ישראל תעניק הגנה זמנית ל-20 אלף פליטים מאוקראינה, שרובם שהו בישראל לפני המלחמה ללא מעמד חוקי, וכן ל-5,000 פליטים נוספים שנמלטו מארצם. אשרת השהייה ניתנה תחילה לשלושה חודשים, ולאחריה קיבלו הפליטים אשרת שהייה ועבודה שדרושה הארכה מדי שנה. למרות שאשרה זו פגה בחודש הבא, בישראל טרם הוחלט אם להאריך אותה או לא.

במאי הכריזה נציבות האו"ם לפליטים כי עמדתה ביחס לאי־הרחקה של פליטים לאוקראינה עומדת בעינה, וקראה להארכה גורפת של מדיניות ההגנה הזמנית. בהמשך לכך, ביוני האחרון הוארכה באיחוד האירופי ההגנה לאזרחים אוקראינים עד למארס 2027. בבריטניה הוחלט לפני שלושה חודשים להאריך את ההגנה בשנתיים נוספות, ובארצות הברית עד לחודש אוקטובר 2026.

אנה (השם המלא שמור במערכת) היא אחת מהנשים שהגיעו לישראל בעקבות המלחמה. היא מתגוררת בבאר שבע עם שני ילדיה שלומדים בבתי הספר בעיר. מיד עם קבלת אשרת העבודה, ולאחר שלושה חודשים בישראל, החלה לעבוד בבית עסק סמוך לביתה. ההתחלה הייתה קשה, היא מודה, אך היום היא כבר מרגישה בנוח יותר. "הכל כבר מסודר כאן. יש עבודה, יש חברים, הילדים משתלבים כאן", היא מספרת. "אבל התחושה העיקרית היום היא פחד מהעתיד. אנחנו (הפליטות, ר"ש) מדברות על זה כל הזמן בינינו, האם יגרשו אותנו מכאן בסוף השנה".

היעדר החלטה בעניין מצד ישראל משפיע על החיים גם באופן המעשי ביותר, מסבירה אנה. "המנהלים שלנו בעבודה רוצים להבין אם אני נשארת, אם יהיה לו איך לשלם לי בחודש הבא, ואני לא יודעת לענות", היא אומרת. "גם בבתי הספר של הילדים שלי, המצב דומה. הבן שלי שואל אותי אם הוא נשאר בבית הספר, אם נישאר בישראל, אבל אין לי מושג". לדבריה, בין חבריה בקהילה יש מי שאין להם בית לשוב אליו. "לאנשים אין כלום", היא ממשיכה. "השתמשנו בחסכונות, בתים נהרסו, אין עבודה ובתי הספר מתקיימים רק בזום. גם המלחמה לא עוצרת. צריך להבין שהסכנה שם מוחשית, במקום שממנו אני באה יש אזעקות כל הזמן".

כמה ארגוני זכויות אדם פנו למנכ"ל לרשות האוכלוסין וההגירה, בועז יוסף, וליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, בבקשה להארכת ההגנה הזמנית. "ההחלטות התקופתיות להאריך את רישיון התייר של אזרחי אוקראינה נולדו מהיעדר מדיניות מוסדרת כלפי מי שחוסים בישראל תחת הגנה", נכתב במכתב מטעם עורך הדין נמרוד אביגאל מארגון היאס ישראל, ועורכת הדין ענת בן דור מהקליניקה לזכויות פליטים באוניברסיטת תל אביב. לדבריהם, "הותרת אזרחי אוקראינה, רובם נשים וילדים, עם אשרת תייר, הובילה לכך שמשך למעלה משלוש שנים וחצי אותה אוכלוסייה מתקשה במציאת עבודה וקיום בסיסי". גם המוקד לפליטים ומהגרים, ארגון א.ס.ף, קו לעובד ורופאים לזכויות אדם הצטרפו לבקשה.

מנובמבר 2024 ועד היום, חרף שלושה מכתבים שנשלחו, לא הוחזרה אליהם תשובה רשמית בנושא. במענה לפניית "הארץ" מסרה רשות האוכלוסין שהנושא עדיין מצוי בבחינה וכי החלטה תתקבל בקרוב.