02.11.23, אורלי לוינזון-סלע, זמן ישראל
ההתגייסות של החברה האזרחית בישראל מיד עם פרוץ עם אירועי הזוועה של ה-7 באוקטובר הייתה לא פחות ממדהימה. עשרות התארגנויות של פעילים וארגונים, חלקן יותר ממוסדות וחלקן מהרגע להרגע. איסוף וחלוקת מזון, בגדים, מצרכי יסוד אחרים, סיוע בשינוע, סיוע בפינוי, סיוע באירוח, סיוע נפשי, פסיכו-סוציאלי, פעילויות הפגה ומה לא.
הישראלי היפה הרים את ראשו והוכיח שוב שבזמנים קשים מתגלה עוצמתנו כחברה. הישראלי היפה כלל את כל הקבוצות בחברה הישראלית. גם פליטים ומבקשי מקלט שחיים בישראל כבר שנים רבות נרתמו לסייע באיסוף מזון, קטיף ועוד. שותפות גורל בזמנים קשים מצמיחה שותפות גם בהירתמות לסיוע למי שנפגעו.
אבל לצד הפעילות המרגשת למען מי שנפגעו מאירועי השבת ההיא והמלחמה שפרצה בעקבותיה, ראינו גם צדדים פחות יפים של החברה הישראלית.
כשפעילים וארגונים פנו לסייע בפינוי של פליטים ומבקשי מקלט החיים זה שנים ביישובי הדרום, הם נתקלו לפעמים בסירוב לקלוט ולארח את המפונים רק משום המעמד האזרחי שלהם, מוצאם, דתם או צבע עורם. כשגילו שהמפונים הם פליטים ומבקשי מקלט מאפריקה, מקומות ומארחים שהציעו עזרה והסכימו לארח מפונים אמרו: לא!
חשוב להגיד שלצד גילויי הגזענות היו גם ישראלים רבים שאמרו: כן, קלטו ומארחים כיום משפחות ויחידים מקרב קהילות הפליטים ומבקשי המקלט שהתפנו מיישובי הדרום, ואף דואגים להם למזון ולסיוע נוסף.
הפליטים ומבקשי המקלט מאפריקה חיים בינינו כדין, תחת הגנה מפני הרחקה לארצות המוצא שלהם, כבר קרוב לשני עשורים. הם תושבי הערים המופגזות והמותקפות בדיוק כמו אזרחים ישראלים.
בגלל שהם לא זכאים לזכויות כלכליות כמו קצבאות ביטוח לאומי, דמי אבטלה וביטוח בריאות ממלכתי – רובם מתמודדים עם עוני וגרים בדירות ישנות שאין בהן מרחב מוגן.
לפי התוכניות הכלכליות של האוצר הנרקמות בימים אלה הם לא יהיו זכאים לשום פיצוי עבור הפינוי שלהם משדרות, נתיבות ואשקלון, וגם לא לדמי אבטלה משום שמקומות העבודה נסגרו. המדינה "שכחה" שגם הם "עניי עירנו" במלוא מובן המילה.
אילו אפשר היה להזיז את מחוגי השעון אחורה לשעות השחר של ה-7 באוקטובר אני בטוחה שכולנו היינו שמחים לעשות את זה. זה לא אפשרי, ואנחנו חייבים להתמודד עם הזוועות וההשלכות שלהן עלינו, כפרטים וכחברה.
זאת הזדמנות עבורנו להתבונן באומץ גם אל הצדדים הפחות יפים בתוכנו, הגזענות, האפליה ושנאת הזר, ולשנות, כמאמר הפסוק: "כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹך" (ויקרא, י"ט, ל"ד)
חזרה למעלה
