החל מבצע חיסונים למבקשי מקלט בת"א: "זו אנושיות בסיסית"

הבוקר החל מבצע של חיסוני קורונה למבקשי מקלט iלאוכלוסיות אחרות חסרות מעמד בתל אביב. את המבצע ארגנו בית החולים איכילוב יחד עם עיריית תל אביב, והוא בא בעקבות פניות של ארגוני זכויות אדם וסיוע למשרד הבריאות בדרישה לחסן את מבקשי מקלט.

בבית החולים איכילוב ציינו כי ישראל אחת המדינות הראשונות המחחסנת חסרי מעמד וקראו למדינות אחרות להנהיג מדיניות דומה. יצוין שבעוד שישראל התחילה לחסן מבקשי מקלט וחסרי מעמד החיים בתחומה, היא עדיין לא מעבירה חיסונים לרשות הפלסטינית, כולל לעשרות אלפי הפלסטינים שעובדים בתחומי ישראל.

משעות הבוקר הגיעו מאות אנשים למתחם שהוקם בתחנה המרכזית הישנה בדרום תל אביב וחיכו בתור. רבים מהם היו מהגרי עבודה או חסרי מעמד ומיעוטם מבקשי מקלט. "אנשים חוששים להגיע, אבל כשהם יראו שאחרים מתחסנים, הם יבואו", אמר מראווי, מבקש מקלט מאריתריאה שהתחסן הבוקר.

מראווי צילם את עצמו ואמר שיעלה את התיעוד לרשתות החברתיות כדי לעודד התחסנות. "אני שמח שהתחילו לחסן אותנו", הוסיף. "אנחנו כבר שנה בתוך זה, לי יש עבודה, אבל יש רבים שאין להם שקל לקנות אוכל או לשכור דירה".

מתחסנים ששוחחנו איתם שמחו לגלות כי במקום לא נכחו פקחי הגירה, למרות החששות שלהם. באופן כללי היחס היה מסביר פנים, עם שלטים ומידע מונגש בארבע שפות, שינוי לטובה בהשוואה ליחס שמבקשי מקלט זוכים לו בהתנהלות מול רשויות אחרות בדרך כלל.

"הרבה אנשים ביקשו חיסונים והרגישו שיש אפליה", תיאר קוברום טואלדה, מבקש מקלט מאריתריאה, את התחושה בקרב מבקשי המקלט לפני תחילת המבצע. "בסופו של דבר זו בריאות של בני אדם ואנושיות בסיסית". טוואלדה ציין לטובה את העובדה שהעירייה ובית החולים איכילוב פתחו את המתחם.

"מהניסיון שלי, כמו בבדיקת הקורונה, בהתחלה חוששים בקהילת מבקשי המקלט", הוא הסביר. לטענתו, יש בעיה של חוסר אמון בשלטונות שנובעת מההיסטוריה של מבקשי המקלט בארצות מוצאם וגם ממה שעבר עליהם בישראל, ולכן יש תופעה של "פייק ניוז" שמונעת מאנשים להגיע. "אני מקווה לטוב", הוא הוסיף.

מבקש מקלט אחר חיזק את דבריו של טוואלדה ואמר שמסתובבות שמועות כאילו למבקשי המקלט נותנים חיסונים שפג תוקפם. "כשאנשים יראו שזה מתחם לא רק לפליטים, ובאים אנשים ממדינות אחרות, כולל עובדים (מהגרי עבודה א״ז), הם גם יתחילו לבוא", הוא טען.

מאז תחילת משבר הקורונה לפני שנה, דיווחנו כאן על המצוקה של 28 אלף מבקשי המקלט החיים בישראל, שאינם מקבלים כל סיוע מהמדינה בדמות דמי אבטלה או חל"ת. בשיא הסגר הראשון מצא סקר שערכו מבקשי מקלט כי 90% מהם מובטלים.

"זה צעד מבורך, אך הוא לא מחסן אותם מפני ההתעלמות וההזנחה המתמשכת של אוכלוסיית מבקשי המקלט", אמרה זואי גוטצייט, מנהלת המרפאה הפתוחה לחסרי מעמד ברופאים לזכויות אדם (רל"א). "בתקופת הקורונה היה שינוי לטובה ביחס, משרד הבריאות הנגיש מידע, הכין נוהל לטיפול בחולי קורונה ללא מעמד והקים מתחם בדיקות".

לגבי ההיערכות של הרשויות לחיסון מבקשי מקלט הוסיפה גוטצייט: "זה מאוד מאתגר. אחרי שמפקירים ומדירים אוכלוסייה במשך כל כך הרבה שנים, גם  כאשר מחליטים לעשות את הדבר הנכון. זה לא פשוט".

מאז התפרצות הקורונה, רבים ממבקשי המקלט נותרו ללא ביטוח רפואי, לאחר שאיבדו את עבודתם. ביטוח הבריאות של מבקשי מקלט זהה לזה של עובדים זרים והוא מופעל רק כאשר מבקש המקלט עובד אצל מעסיק. גם אם למבקשי המקלט יש אפשרות לשלם על ביטוח באופן פרטי, הוא מותנה בקיומו של מעסיק.

ברופאים לזכויות אדם רשמו ב-2020 עלייה של 260 אחוז בפניות בנוגע לביטוח רפואי בהשוואה לשנה הקודמת. גוטצייט טוענת כי אם היו מבטחים את מבקשי המקלט בקופות החולים, כל הקשיים סביב התמודדות עם הקורונה היו נחסכים.

"אם היה הסדר ביטוחי, שהמדינה תסבסד חלק ומבקשי המקלט ישלמו חלק, לא היה צריך את כל זה", אמרה גוטצייט. "רוב המאמצים האלה, מסלולי עוקף קופת חולים, הם תולדה של ההחלטה להדיר את מבקשי המקלט ולא לתת להם שירותים בקופות החולים. כעת משלמים את המחיר".

איבדו את העבודה, איבדו את הבית

רבים ממבקשי המקלט שהתחסנו היום ציינו כי הם מקווים שהחיסון יאפשר להם לחזור לשגרה, בדגש עם חזרה לעבודה.

לפי הנתונים הנמצאים בידי ארגוני הסיוע, הקורונה היכתה קשות את מבקשי המקלט. בארגון  א.ס.ף רשמו עלייה של 121 אחוז בבקשות לסיוע מאז תחילת הסגר הראשון במרץ 2020 בעקבות המשבר הכלכלי והפיטורים שרבים ממבקשי המקלט סבלו מהם.

שיעור המשפחות החד-הוריות שקיבלו סיוע גדל בתקופה זו ב-84 אחוז, שיעור מבקשי המקלט היחידים שקיבלו סיוע בתקופה זו עלה ב-69 אחוז לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת, ומספר הפונים החדשים עלה ב-111 אחוז.

בארגון גם זיהו עלייה בחוסר הביטחון התזונתי. ממרץ עד דצמבר 2020 חילקו בא.ס.ף כ-1,400 תווי מזון בעוד בתקופה המקבילה ב-2019 לא חולקו תווי מזון כלל. בארגון מחלקים גם מזון יבש, ושיעור המבקשים הכפיל את עצמו לעומת 2019. גם הביקוש למוצרי יסוד לתינוקות עלה, וחל גידול של 166 אחוז במספר המשפחות שקיבלו פורמולה וחיתולים לעומת השנה הקודמת.

"שנה לתוך משבר הקורונה, והמצוקה בקרב מבקשי המקלט מחריפה", אומרת עדי דרורי-אברהם, מנהלת המחלקה הציבורית בא.ס.ף. "אנחנו עדות לרעב הולך וגובר, אנשים מאבדים את קורת הגג שלהם, וסובלים ממצוקה רגשית קשה מאוד.

"מה שהביא את הפגיעה הקשה הזו בקהילת מבקשי המקלט הוא לא וירוס הקורונה, אלא יותר מעשור של מניעת שירותים וזכויות סוציאליות. כמו תמיד, את המחיר הכבד ביותר משלמות ומשלמים נשים, ילדים, ואנשים פגיעים אחרים".