לפי התוכנית שהציג הורוביץ פליטים יוכלו לקבל בקופות החולים תרופות, שירותי רפואה ראשונית, רפואה יועצת ורפואת שיניים דחופה. כך, לא ייאלצו להגיע לחדרי המיון. עם זאת, הפליטים יוכלו להתאשפז בבתי החולים במצבים מסכני חיים. בדברי ההסבר לסעיף זה מסר משרד הבריאות: "יינתן מענה לאירועים קשים שממילא מגיעים לטיפול, ואין לנו ברירה אלא לטפל בהם על פי החוק וההנחיות הקיימות". גם שירותי שיקום לקשישים מעל גיל 65 כלולים במתווה, ואף שירותי חירום בפסיכיאטריה – כולל אשפוז במצבי סיכון, מתן חיסונים ומעקב אחר היריון ולידה. את התוכנית תיישם קופת החולים שתיבחר במכרז.
התוכנית המדוברת היא הרחבה משמעותית להיצע הטיפולים הרפואיים שניתן כרגע לפליטים: הביטוח הקיים מיועד לבני 60 ומעלה – פליטים ומי שזכאותו לעלייה נמצאת בתהליך בירור. במקביל, בקופות החולים ממתינים להנחיות ברורות ממשרד הבריאות, באשר לאופן ולמקור המימון התקציבי בפליטים האוקראינים. מנגד, בימים האחרונים הוקם מוקד משותף של מד"א ומשרד העבודה והרווחה, המסייע לפליטים ומספק מענה ביטוחי.
"אנחנו מקבלים קבצים עם מספרי דרכונים ושמות של פליטים, ואמורים להפוך אותם למקבלי שירות כפי שנהוג להתנהל בקליטת פועלים זרים", אומר בכיר באחת הקופות. "צריך לבנות ולתמחר את התהליך הזה, וכרגע הביטוח הוא לחודש". לדברי בכיר בקופת אחרת: "מגיעים אנשים שלא דוברים את השפה, הם מבקשים תרופות ואין לנו את התיק הרפואי שלהם – מי ייקח בעלות על הדבר הזה? מי ישלם עבור הטיפול שלהם? יש פה בלגן".
"מדובר באנשים, נשים, זקנים וילדים שהשאירו הכול מאחור ונמלטו על נפשם", אמר השר הורוביץ. "ישראל מחויבת לנהוג בפליטים מאוקראינה בדיוק כפי שהיינו מצפים שינהגו בנו בעת צרה, ולתת להם מענה רפואי. התוכנית שהציג משרד הבריאות היא המינימום הנדרש כרגע. מדובר במתווה מקצועי ונקודתי, בתקציב בסיסי, שייתן מענה עד יעבור זעם. ההתנגדות של שרת הפנים וגרירת הרגליים של משרד האוצר קטנונית, והמניעים תמוהים ביותר", טען. "פליטים חסרי כול לא יעשו ביטוח פרטי, ואם נפקיר אותם עכשיו, הם יגיעו לבתי החולים, שגם כך עמוסים מאוד. אם מישהו שחושב שמערכת הבריאות הישראלית תפנה עורף לפליטים מאוקראינה – הוא טועה".
מעמותת "רופאים לזכויות אדם" נמסר: "ההתגייסות של משרד הבריאות עבור פליטי אוקראינה היא מבורכת, ומהווה צעד חשוב של לקיחת אחריות. עם זאת, חשוב לזכור שבניגוד לקו שמובילה השרה שקד, מדובר בחובתה של המדינה כלפי כלל הפליטים שנכנסים לישראל. עוד מוקדם לדעת עד כמה המענים שמציעה המדינה אכן יענו על הצרכים של פליטי אוקראינה – חלקם נזקקים לטיפולים ממושכים או לתמיכה אינטנסיבית. ניסיוננו רב השנים במיצוי זכויות ובטיפול במבקשי מקלט החיים בישראל, מעיד שפתרונות קצרי מועד אינם מצליחים לגשר על הפערים. נוסף על כך, נזכיר כי בישראל חיים כ-30 אלף מבקשי מקלט מאריתריאה ומסודן, מרביתם חיים בינינו למעלה מעשור – גם הם חוסים תחת הגנה קבוצתית, בדומה לאוקראינים, אך להם עדיין לא הוסדרו מענים בריאותיים ורווחתיים נאותים".
חזרה למעלה
