דו"ח: אחרי ארבע שנות מלחמה, הפליטים האוקראינים בישראל חיים בעוני מחמיר ובלי מעמד

כ־23 אלף אזרחי אוקראינה חיים בישראל תחת מדיניות של הגנה קבוצתית זמנית, בלי שהוכרו כפליטים ובלי סיוע סוציאלי חיוני – כך עולה מדו"ח של א.ס.ף, ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט. בשנת 2025 יותר פליטים סבלו מאי־ביטחון תזונתי, הידרדרות בריאותית ונפשית וחשיפה לניצול תעסוקתי וזנות

כ־23 אלף אזרחי אוקראינה חיים כיום בישראל תחת מדיניות של הגנה קבוצתית זמנית, מבלי שהוכרו כפליטים ומבלי שניתן להם סיוע סוציאלי חיוני – כך עולה מדו"ח חדש של א.ס.ף, ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל, שפורסם ארבע שנים לאחר פרוץ המלחמה באוקראינה. על פי הדו"ח, שמתבסס על נתוני רשות האוכלוסין, כ־14 אלף אזרחים אוקראינים הגיעו לישראל מאז פברואר 2022, וכ־19 אלף שהו בישראל עוד קודם לכן כמהגרי עבודה, חלקם ללא אשרה. כיום כולם שוהים בישראל כחוק ומוגנים מהרחקה בשל הסכנה הנשקפת להם במדינת מוצאם. עם זאת, ההגנה מוגבלת בזמן ומתארכת לפרקי זמן קצובים שאינם ידועים מראש.

לאחרונה, ימים אחדים לפני שפקעה ההגנה, הודיע משרד הפנים כי מדיניות אי־ההרחקה תימשך עד סוף מרץ בלבד. זאת בניגוד למדינות של האיחוד האירופי וארצות הברית, שם הוארכה ההגנה הקבוצתית בשנה נוספת לפחות. גם הפעם, לפליטים אין מושג מתי יודיעו שוב על הארכה, ולכמה זמן היא תהיה תקפה.

הדו"ח מציין כי כיום לא זכאים הפליטים לרוב המעטפת הסיוע הבסיסית שהעניקה המדינה בחודשים הראשונים להגעתם – שירותי בריאות ללא עלות, תווי מזון וסיוע בדיור במקרי קיצון. במקביל, גם הסיוע הבלתי־פורמלי מצד קרובים ומתנדבים הלך והידלדל לאורך השנים, והזמן החולף ללא מעמד מוסדר הותיר את הפליטים חשופים יותר למצוקה כלכלית וחברתית. גם המצב הביטחוני בישראל מקשה על המשך התמיכה בפליטים. מאז 7 באוקטובר 2023 נרשם גידול של כ־70% בפניות שהגיעו לא.ס.ף מצד פליטים אוקראינים בבקשה לסיוע, נתון שלדברי הארגון מעיד על קריסה מצטברת של מקורות קיום ורשתות תמיכה.

בשנת 2025, כך לפי הדו"ח, נרשמה החמרה ניכרת בעוני, באי־ביטחון תזונתי ובהידרדרות בריאותית ונפשית בקרב פליטים מאוקראינה, לצד עלייה בחשיפה לניצול תעסוקתי ולזנות. ממדגם של כ־110 נשים אוקראיניות שנבדקו בתחילת 2026 עולה כי שליש מהן הועסקו באופן לא חוקי ורבות נאלצו לשלב בין עבודות חוקיות ולא חוקיות. רובן מועסקות בענפי ניקיון, סיעוד ותחזוקה – ענפים שבהם החשיפה לניצול גבוהה במיוחד. שכרן הממוצע עומד על 5,600 שקלים בחודש, נמוך בכאלף שקלים משכר המינימום בישראל.

מנתונים שפורסמו ב־2025 בדו"ח משותף לא.ס.ף ולמרכז אדוה המבוסס על מדגמים קודמים עולה כי נשים אוקראיניות משלמות בממוצע כ־70% משכרן על שכר דירה, וכי 79% מהן חיות בעוני. בתוך כך, משפחות רבות של פליטות מאוקראינה שוכרות כיום דירות ביחד, וחיות בצפיפות עם ילדיהן. רק כ־30% מהן חיות בביטחון תזונתי, בעוד היתר חוות אי־ביטחון תזונתי מתון או חמור. מחציתן מעידות על היעדר יכולת כלכלית לשמור על תזונה מאוזנת.

בתחום הבריאות מדווח הארגון על גישה מוגבלת לביטוח ולטיפול רפואי. לפי הנתונים מ־2025, 65% מהפליטים מוותרים על טיפול רפואי עקב מצבם הכלכלי ורק כ־56% מהנשים מבוטחות בביטוח רפואי. הדו"ח החדש מתאר גם קשיים ייחודיים בקרב קשישים, נשים בהיריון וחולים כרוניים, שנותרים ללא רצף טיפולי בשל קשיים בנושאי ביטוח ועלויות גבוהות. במקביל מצביע הדו"ח על פגיעה מתמשכת בבריאות הנפש, על רקע "טראומה כפולה" – הבריחה מהמלחמה באוקראינה וההיקלעות למלחמה בישראל.

גם הילדים האוקראינים החיים בישראל, שמספרם מוערך בכ־3,000, מתמודדים עם קשיים משמעותיים. אף שהם זכאים להירשם למערכת החינוך, הדו"ח מצביע על פערי שפה עמוקים, היעדר תגבור לימודי וליווי רגשי, ולעיתים גם על חוויות של הדרה ובריונות. חלק מהילדים לומדים במקביל במסגרות ישראליות ובמסגרות מקוונות מאוקראינה, דבר המקשה על השתלבות רציפה ועל יצירת תחושת שייכות. לפי הארגון, היעדר המענים החינוכיים פוגע בהתפתחותם ומעמיק את מצבן הפגיע של המשפחות.

לדברי מנכ"לית א.ס.ף, טלי אהרנטל, ניסיון הארגון עם פליטים מאריתריאה ומסודן מלמד כי ללא מעטפת סוציאלית "הפליטים נדחקים לעוני, לאי-ביטחון תזונתי ולהידרדרות בריאותית ונפשית". אהרנטל הדגישה כי "על המדינה לחדש ולהרחיב לאלתר את המענים לפליטים מאוקראינה ולהאריך את ההגנה הקבוצתית בהתאם למקובל בעולם".