גורל הפליטים מאוקראינה נקבע בהתאם לזהות הדיין התורן

דייני בתי הדין לעררים, הדנים בעררים על החלטות רשות האוכלוסין לאסור על כניסת אזרחים אוקראינים לישראל, אינם מציגים עמדה עקבית בסוגיות ההומניטריות המגיעות לפתחם וגורל הפליטים נקבע בהתאם לזהות הדיין התורן. בנוסף, מעדויות של עורכי דין ופליטים אוקראינים ששוחחו עם "הארץ" מתברר כי רבים מהמועמדים לגירוש אינם מודעים לאפשרות לערער על כך או להגיש בקשת מקלט בישראל ובחלק מהמקרים נמנע מהם ייעוץ משפטי. ברחבי הטרמינל אין שילוט הנוגע לאפשרות לערער על החלטה בנוגע לגירוש, וברשות האוכלוסין מסתפקים בכך שהדבר כתוב בתחתית המסמך הניתן למגורשים.

נכון לשלשום, מאז שהחלה הלחימה באוקראינה סירבה ישראל לקבל 290 פליטים. רובם גורשו מישראל זמן קצר לאחר נחיתתם בנתב"ג, אחרים שהו קודם לכן שעות רבות בטרמינל או במתקן יהלום, מתקן המעצר של רשות האוכלוסין הנמצא בשדה. רק מעטים הצליחו להגיש ערר על החלטת רשות האוכלוסין לאסור על כניסתם לישראל. בסמכות בתי הדין לעררים להתערב בהחלטת הרשות ולאשר את כניסת הפליטים לארץ. אם הדיין שדן בערר דוחה אותו, החוק מאפשר להגיש ערעור על החלטתו לבית המשפט המחוזי.

בתי הדין לעררים הם חלק מבתי הדין לאוכלוסייה והגירה שמפעיל משרד המשפטים. הם החלו לפעול ב–2014 ומהווים ערכאת ביקורת ראשונה על החלטות רשות האוכלוסין בענייני כניסה לישראל ואזרחות. הם פועלים ללא הפסקה שבעה ימים בשבוע, כאשר חלק מהזמן מאייש את בית הדין דיין תורן. הדיינים נדרשים לקבל החלטות מהירות בעררים המוגשים להם, לעתים בשעות הקטנות של הלילה, מבלי שהם פוגשים את האנשים שבעניינם הם מכריעים.

"הארץ" בחן את העררים שהוגשו לבתי הדין מאז פלשה רוסיה לאוקראינה ב—24 בפברואר ועד יום רביעי בשבוע שעבר. בתקופה זו הוגשו 42 עררים על החלטות רשות האוכלוסין, בשם 74 אזרחים אוקראינים שכניסתם לישראל נאסרה. מתוכם, 23 עררים התקבלו והפליטים הורשו להיכנס לישראל כפוף להפקדת ערבות כספית, ו–11 נדחו במלואם. בשלושה מקרים נוספים נדחתה בקשה לעצור זמנית את הגירוש ובחמישה עררים אחרים התקבלה הבקשה לעצור זמנית את הגירוש והדיון בהם טרם הוכרע. מאז יום רביעי הוגשו לבתי הדין עררים נוספים בשם אזרחים אוקראינים שכניסתם נאסרה.

שני הדיינים שדנו ברוב העררים שהוגשו בשבועיים האחרונים הם רחל שרם פלדור ואסף נועם, ועורכי דין המתמצאים בנושא אומרים כי ניתן לנבא את סיכויי הערר להתקבל לפי לוח התורנויות שלהם. הדיינת שרם פלדור דנה עד יום רביעי בשבוע שעבר ב–17 עררים וקיבלה 16 מהם כפוף להפקדת ערבות. מנגד, הדיין נועם לא התערב ולו פעם אחת בהחלטות רשות האוכלוסין. מתוך 13 עררים שהגיעו לפתחו עד יום רביעי, נועם דחה עשרה והשית על המערערים הוצאות משפט בסכומים שנעו בין 1,500 ל–5,000 שקלים. במקרה נוסף הוא דחה בקשה לעצור זמנית גירוש ובשני מקרים נוספים שבהם דן התירה לבסוף רשות האוכלוסין למערערות להיכנס לישראל בערבות.

באחד העררים שדחה, הדיין נועם פסק 1,500 שקלים הוצאות משפט לאזרחית אוקראינה שלדבריה הגיעה לישראל כשברשותה 300 דולרים בלבד. לאזרחית אוקראינה נוספת ש"הארץ" מלווה מאז שהגיעה לישראל, אולסייה, פסק הדיין 5,000 שקלים הוצאות משפט אף שציינה כי הגיעה לישראל עם 600 דולרים וכרטיס טיסה חזרה מישראל. זאת, משום שאמה שוהה בישראל שלא כחוק ואולסייה שיקרה לפקחי הגבול בנוגע לכך, לבקשת האם. שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב מיכל אגמון־גונן, שדנה בערעורים על החלטתו של הדיין, הוציאה צווי מניעה בשני המקרים הללו ואישרה לשתי הנשים להיכנס לישראל באופן זמני עד להכרעה בעניינן.

שומרי הגבולות

דייני בתי הדין לעררים ממונים בידי שר המשפטים לתקופה של חמש שנים, והשר יכול להאריך את כהונתם בחמש שנים נוספות. אף שבתי הדין מהווים בתי משפט לכל דבר והדיינים מקבילים במעמדם לשופטי שלום, עצמאותם המשפטית עלולה להיפגע מכפיפותם למשרד המשפטים — שכן פסיקותיהם עשויות להיות מושפעות מרצון לרצות את השר הממונה. עם זאת, מקור במשרד המשפטים אמר ל"הארץ" כי כל ערר נבחן לגופו וכי הדבר החשוב ביותר לבית הדין הוא העצמאות השיפוטית של הדיינים. בנוסף, אמר המקור, מדיניות הממשלה בנוגע לפליטים מאוקראינה השתנתה לפחות שלוש פעמים בשבועיים האחרונים, ולדיינים לקח זמן להטמיע את השינויים.

הדיינים שרם פלדור ונועם נבחרו לתפקידם בינואר 2021 בידי שר המשפטים דאז אבי ניסנקורן, דבר שהפך אותם באחת לשומרי הגבולות של המדינה, לצד דיינים נוספים. שרם פלדור נחשבת לליברלית ולדיינת שנוטה להפוך את החלטות רשות האוכלוסין ביחס לפליטים. בעברה שימשה עוזרת משפטית במשרד ראש הממשלה ובהמשך הפכה לעוזרת המשפטית של שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים נאוה בן אור, שדנה בערעורים על החלטות בית הדין בנוגע לגירוש מבקשי מקלט. "היא תמיד ראתה את האדם מעבר לתיק. היא מאוד אנושית", אמר מקור משפטי בכיר על שרם פלדור.

לעומתה, נועם נחשב למחמיר ביותר בכל הנוגע לפליטים. לפני שנבחר לדיין עבד בלשכה המשפטית של משרד המשפטים ובנוסף היה חבר בוועדה המייעצת לשרת הפנים בנוגע לפליטות — תחום התמחות חשוב ורלוונטי לתפקיד. שני משפטנים שעבדו עמו בעבר אמרו ל"הארץ" כי גם בתקופת עבודתו במשרד המשפטים הוא נתפס כ"מי שרוצה לרצות את מי שמעליו". משפטן בכיר שעבד עם נועם בוועדה המייעצת הופתע לשמוע שהוא מחמיר בהחלטותיו. "הוא היה מאוד נחבא אל הכלים וכשהוא התבטא התרשמתי שהוא מאוד הומניסט בגישה שלו", אמר.

נימוק שנועם חזר עליו בדחיית בקשות מקלט של אזרחים אוקראינים היא שהמבקשים "לא הסדירו את בואם לישראל". באחד המקרים קבע זאת ביחס לשני אחים, בני 14 ו–18, שהגיעו לישראל כדי להתאחד עם אמם ששוהה בארץ חמש וחצי שנים. האם היתה נשואה לאזרח ישראלי, ובחודשיים האחרונים שוהה בישראל שלא כחוק בעקבות הפסקת הליך התאזרחות שהחלה לפני שהתגרשו. אביהם של שני האחים, אזרח אוקראינה, משתתף כרגע בלחימה בארצו. שני האחים הגישו לבית הדין לעררים ערר על ההחלטה לגרשם, באמצעות עורכות הדין רונית מזרחי שריג ונמרוד אביגאל מארגון הסיוע היא"ס ועורכי הדין סער עינבר בן זאב ושיר אשכנזי ממשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות'.

הדיין נועם לא התייחס לטענות עורכי הדין כי חקירת רשות האוכלוסין בעניין הקטינים נערכה ללא נוכחות מבוגר או עורך דין מטעמם, וקבע כי עליהם לעזוב מיידית את המדינה. עוד כתב כי שני האחים הגיעו לישראל ממדינה בטוחה ללא הסדרת כניסתם מראש עם הרשויות ולכן ניתן לגרשם. עורכי הדין הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב, והשופטת אגמון־גונן אישרה להם להיכנס לישראל זמנית וקבעה כי בית הדין לא בחן כראוי את מאזן הכוחות, "בוודאי כאשר מדובר בקטין". הערר אינו נכלל ב–42 העררים שהוזכרו למעלה, ונידון בלילה שבין הימים רביעי לחמישי.

במקרה אחר, שגם הוא אינו נכלל ב–42 העררים שהוזכרו, דחה נועם ערר שהגישה אזרחית אוקראינה עם רישיון עבודה בישראל על החלטת רשות האוכלוסין לגרשה. גם במקרה זה טען הדיין כי האישה לא הסדירה מראש את כניסתה לארץ וקבע שיש חשש ממשי להשתקעות שלה בארץ, שכן היא הגישה בעבר בקשת מקלט בישראל. עורכי דינה יעל זעירא, ג'ון אלקלק, ואלמוג גיל־אור, שסייעו לה בהתנדבות בשם משרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות', הנחו אותה שלא לעלות על הטיסה שנקבעה לה וערערו בשמה לבית המשפט המחוזי.

בהמשך הוציאה השופטת אגמון־גונן צו מניעה ואישרה לאישה להיכנס לישראל זמנית עד להכרעה בעניינה. למרות זאת, עובדי רשות האוכלסין הורו לאישה להתלוות עמם לטיסה אחרת. בעקבות זאת הודיעה השופטת אגמון־גונן כי יש לוודא שהצו שהוציאה ייאכף וכי האישה לא תגורש. לבסוף הגיעו הפרקליטות ועורכי דינה של האישה להסכמה כי כניסתה לישראל תותר כפוף לתשלום ערבות. השופטת אגמון־גונן הפכה את החלטות הדיין נועם והוציאה צו מניעה שמאשר לפליטים להיכנס לישראל זמנית בארבעה מקרים לפחות. "פערי הכוחות בין הפליטים למדינה הופכים בלתי אפשריים כמעט כשבית הדין לא מקיים ביקורת שיפוטית מינימלית, ופעם אחר פעם צריך לערער באישון ליל לבית המשפט — ורק אז המדינה מוכנה לאשר כניסה בערבות", מסרו עורכי הדין שטיפלו בשני המקרים.

בחזרה לנתב"ג

העברת הפליטים האוקראינים — בעיקר נשים וילדים — מנתב"ג למלון דן פנורמה בתל אביב יצרה שקיפות רבה יותר ואפשרה לרבים מהם הזדמנות לקבל ייעוץ משפטי. גם ברשות האוכלוסין מודעים לכך ולביקורים התכופים של חברי כנסת, פעילים ועורכי דין במקום, וזו אחת הסיבות שבגינן פונה המלון וכעת פליטים אוקראינים שכניסתם נידונה מוחזקים בתנאי מעצר מחמירים במתקן יהלום. "רק כשהגעתי למלון גיליתי שאני יכולה לשוחח עם עורך דין", אמרה ל"הארץ" אזרחית אוקראינה שנאסר עליה להיכנס לישראל ולאחר הליך משפטי נכנסה למדינה בערבות. "בשדה התעופה אף אחד לא אמר לי דבר בנוגע לזכויות שלי", הוסיפה.

עורך הדין אביטל קידרון, שבימים האחרונים מסייע בהתנדבות לפליטים השוהים במלון דן, כתב לרשות האוכלוסין באחרונה כי עליה לנסח באופן מיידי דף הסבר ברוסית או באוקראינית המפרט את נהלי הטיפול בפליטים וההליכים המשפטיים העומדים בפניהם. בנוסף, קידרון טען כי הוא מתקשה להעניק לפליטים סיוע משפטי. עורך דין אחר שמסייע לפליטים מאוקראינה מאז המלחמה, אלכס זרנופולסקי, הוסיף: "לא מיידעים אותם על כלום. פשוט רוצים להעביר אותם למטוס ולגרש אותם. מונעים מהם זכויות משפטיות, לא נותנים להם לקבל ייעוץ משפטי ולפעמים מונעים מהם כניסת עורך דין על מנת לראות אותם. נתנו לנו חדר בדן פנורמה אז אנחנו מיידעים אותם באופן מיידי, אבל זה לא משהו שהרשות עושה מיוזמתה".

מקדמת פעילות ציבורית במוקד לפליטים ומהגרים, סיגל רוזן, אמרה ל"הארץ" כי מהפניות שהגיעו לארגון "עולה שהרשות ממשיכה להתעלם מחובתה ליידע את הבאים אודות זכותם להגיש בקשות מקלט או לערער לבית הדין לעררים עם דחיית בקשתם לכניסה. מצער לראות שגם בקרב דייני בית הדין יש המאפשרים את התנהלות הרשות ומאשרים את גירוש הפליטים בהחלטות חסרות ושרירותיות, רק משום שבעבר כבר שהו בישראל".

במקרה המדגים זאת, קטינה שאמה נמצאת בישראל באופן חוקי נחקרה ללא נוכחות מבוגר מטעמה וגורשה בטרם ניתנה החלטה בערר שהגישה. לאמה של הקטינה, בת 17, יש בן זוג ישראלי והיא עובדת בארץ עם רישיון עבודה. "העבירו אותי לחדר אחורי ושם תשאל אותי גבר בשפה רוסית", כתבה הקטינה בתצהיר שהגיש לבית המשפט עורך דינה חיים צברי.

"הבהרתי כי אני בורחת מהמלחמה. לא נתנו לי מכתב סירוב כניסה או כל מסמך אחר שמסביר את מצבי, לא הבהירו בפניי כי אני מסורבת כניסה וכי מחזירים אותי חזרה לבודפשט". לאחר שהוגש הערר בעניינה, קרוב לטיסתה, כתב הדיין דותן ברגמן בהחלטתו כי "בבירור שערכה המזכירות עולה כי הקטינה הורחקה מישראל בטרם ניתנה החלטה בערר". בשיחה עם "הארץ" מהונגריה אמרה: "רק כאשר הייתי בדרך למטוס ביקשתי להתקשר לאמא שלי ולהודיע לה או להתקשר לעורך דין. הובילו אותי למטוס, לא נתנו לי לדבר עם אף אחד, לא אמרו שאני זכאית לדבר עם עורך דין".

מבתי הדין לאוכלוסין והגירה נמסר כי "מדובר בעררים דחופים אשר עסקו בסירוב כניסתם של אזרחי אוקראינה לישראל. עררים אלה מטופלים בבתי הדין לאוכלוסין כעררים דחופים, במסגרת תורנות דיינים במתכונת עבודה של 24/7. דייני בתי הדין נהנים מעצמאות שיפוטית על פי דין, ופוסקים בהתאם לשיקול דעתם השיפוטי ביחס לדין ולנסיבות המקרה המתקיימות בכל מקרה הנדון לפניהם. כבכל הליך שיפוטי בכל ערכאה שיפוטית, כל מקרה נבחן לגופו וכל שופט דן לפי מיטב שיקול דעתו. עצם הטענה כי אין אחידות בפסיקות בתי הדין מעידה על קיומה של עצמאות שיפוטית. בנוסף, מדיניות רשות האוכלוסין בעניין כניסת אזרחי אוקראינה וההחלטות שהתקבלו לגביהם השתנו באופן משמעותי בפרק הזמן שחלף מאז תחילת הלחימה וגם באמור יש כדי להסביר הבדלים בין החלטות שיפוטיות".

מרשות האוכלוסין נמסר בתגובה כי "על מסמך החלטת הסירוב שמקבלים המסורבים בנתב"ג מופיע למטה כי ניתן להגיש ערר לבית הדין לעררים".