פנייה דחופה למנכ"ל משרד האוצר בבקשה להכללת מבקשי מקלט ופליטים במתווים לפיצוי כלכלי על רקע מלחמת "שאגת הארי"

לכבוד
מנכ"ל משרד האוצר, מר אילן רום

הנדון: הכללת מבקשי מקלט ופליטים במתווים לפיצוי כלכלי על רקע מלחמת "שאגת הארי"

הפנייה שלהלן מוגשת בשם הארגונים הבאים: היאס, המוקד לפליטים ולמהגרים, א.ס.ף, קו לעובד, האגודה
לזכויות האזרח ורופאים לזכויות אדם.

אנו פונים אליכם על רקע הפגיעה הכלכלית הנרחבת, הנגרמת כתוצאה מהלחימה המתמשכת ובפרט לנוכח
הצפי ל גיבוש מתווים לפיצוי כלכלי בעקבות מלחמת "שאגת הארי". בפנייה זו אנו מבקשים להבטיח, כי
מתווים אלה יכללו גם את אוכלוסיית מבקשי המקלט והפליטים החיים בישראל.

כ־72,000 מבקשי מקלט חיים כיום בישראל כחוק. כ־ 50,000 מהם נמצאים תחת "הגנה קבוצתית" בעקבות
החלטת המדינה ש לא לגרשם בחזרה לארצות מוצאם, בשל הסיכון שנשקף לחייהם, מרביתם מאריתריאה,
מאוקראינה ומסודן. אליהם מצטרפים כ־ 8000 אזרחי אתיופיה שהיו מוגנים מפני הרחקה עד לחודש דצמבר
2025 ועוד כ־14,000 מבקשי ממדינות נוספות שאינן זכאיות להגנה קבוצתית, הגישו בקשות פרטניות למקלט
שטרם הוכרעו וגם הם מוגנים מגירוש.

מדינת ישראל מצויה מזה למעלה משנתיים במצב של לחימה מתמשכת, שבמהלכה הוטלו שוב ושוב מגבלות
על המשק. בדומה לאירועי חירום קודמים, גם בעת הזו רבים ממבקשי המקלט והפליטים איבדו את מקורות
פרנסתם. צמצום הפעילות במשק, סגירת מקומות עבודה והיעדר מסגרות חינוכיות הביאו להפסקת עבודה,
לעיתים ממושכת עבור עובדים רבים. ואולם, בשונה מאזרחים ומ תושבים ישראלים, אוכלוסיית מבקשי
המקלט אינה זכאית למרבית מנגנוני הסיוע הכלכליים שמפעילה המדינה בעתות חירום , ובכלל זה פיצוי בגין
אובדן הכנסה, דמי אבטלה או מענקים, שכן מנגנונים אלה מיושמים בעיקר באמצעות המוסד לביטוח לאומי,
מערכת שממנה מודרים מבקשי המקלט כמעט לחלוטין.

על פי נתונים עדכניים ממחקר משותף של עמותת א.ס.ף ומרכז אדוה, כ85%- ממבקשי המקלט והפליטים
בישראל חיים באי -ביטחון תזונתי, כאשר למעלה מ50%- מהם מצויים מתחת לקו העוני.
במציאות זו, גם אובדן זמני של הכנסה, לימים ספורים או לשבועות, עלול להוביל במהירות להצטברות חובות,
לחוסר יכולת לעמוד בתשלומי שכר דירה ואף לאובדן מקום מגורים.

המצב הנוכחי מחמיר לנוכח מבנה מנגנוני הפיצוי הקיימים. כיום, מנגנון הפיצויים הקבוע בחוק מיועד בעיקר
לפצות מעסיקים בגין נזקים עקיפים ואינו מעניק לעובדים ולעובדות זכות ישירה לפיצוי או לשכר בעת
היעדרות עקב הנחיות חירום. בפועל קבלת השכר תלויה בשיקול דעתו של המעסיק או בהחלטות ממשלה
המתקבלות בדיעבד. גם מנגנון החל"ת, המאומץ שוב בעת הזו, אינו נותן מענה לאוכלוסייה זו: בעוד עובדים
זכאים עשויים לקבל דמי אבטלה חלקיים, מבקשי מקלט אינם זכאים להם כלל, ולכן משמעותה של הוצאה
לחל"ת עבורם היא אובדן הכנסה מוחלט.

גם מבקר המדינה עמד לאחרונה על הצורך בהסדרה מערכתית של מנגנוני הפיצוי במצבי חירום, כך שיכללו
לא רק פיצוי למעסיקים אלא גם זכות ברורה וישירה לעובדים לקבלת שכר בגין היעדרות בהתאם להנחיות
קידום מנגנון קבוע ומוסדר יפחית את אי-הוודאות הנובעת מהסתמכות על הסדרים חירום.
רטרואקטיביים, ויבטיח מענה הוגן ושוויוני יותר לכלל העובדים במשק.
מעבר לכך, עבור מבקשי מקלט בגיל העבודה, ,60-18 אובדן תעסוקה מוביל גם לאובדן מיידי של ביטוח
הבריאות ולפגיעה בנגישות לשירותי בריאות בסיסיים. תקנות ביטוח בריאות ממלכתי לחסרי מעמד אינן
מאפשרות הצטרפות לביטוח בריאות ממלכתי למבקשי מקלט בגילאי ,60-18 אלא אך באמצעות ביטוחי
מעסיק. כך נוצרת פגיעה כפולה, כלכלית ובריאותית, העלולה להוביל למצבי קיצון של עונ י, אי-ביטחון
תזונתי חמור והיעדר נגישות מוחלט לשירותי בריאות בקרב מבקשי המקלט וילדיהם.

ראוי להזכיר, כי המדינה כבר הכירה בעבר בצורך לספק מענה לאוכלוסייה זו במצבי חירום. במסגרת הליך
משפטי שעסק בפיצוי מבקשי מקלט שפונו מבתיהם בעקבות אירועי ה 7- באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל",
גובש מתווה ייעודי למתן מענקים לזרים החיים בישראל תחת מדיניות אי- הרחקה ואכן מבקשי מקלט
מתווה זה מבטא הכרה בכך שגם מי שאינם אזרחים או שנמצאו זכאים לכך קיבלו פיצוי מן המדינה.
תושבים, אך חיים בישראל כדין ותחת הגנה, נפגעים באופן ישיר מהשלכות המלחמה ויש להעניק להם מענה
מתאים.

קהילת מבקשי המקלט והפליטים חיה בישראל שנים רבות, כחוק ותחת הגנה מפני הרחקה. רבים מחבריה
עובדים, משלמים מי סים ומגדלים כאן את ילדיהם. בעתות חירום, הפגיעה הכלכלית אינה מבחינה בין בני
אדם על פי מעמדם, אך רשתות הביטחון הקיימות כן.
לאור האמור לעיל אנו קוראים למשרד האוצר להבטיח, כי מתווי הפיצוי שיגובשו בעת הזו יכללו באופן
מפורש גם את אוכלוסיית מבקשי המקלט והפליטים, ויספקו להם מענה ישיר בגין אובדן הכנסה. כמו כן,
אנו מבקשים לקדם הסדרה רחבה יותר שתעגן מנגנון קבוע להבטחת זכויות עובדים בעת חירום, באופן
שיחול על כלל העובדות והעובדים בישראל, ללא תלות במעמדם האזרחי.

בברכה,

[email protected] | מנדיל שחר ד"עו

עמותת א.ס.ף

המכתב המלא למנכ"ל משרד האוצר

מכתב מלא לראש מנהל אכיפה וזרים