מדינת ישראל תנפיק אשרות שהייה זמניות לתושבי מדינת תיגראי באתיופיה שיבקשו מקלט בשל מלחמת האזרחים, גם אם בעבר נדחו בקשותיהם למקלט, ולא תגרש אותם. כך עולה ממכתב ששלח יוסי אדלשטיין, ראש מינהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין, לעורכות הדין ענת בן דור מהתוכנית לזכויות פליטים של אוניברסיטת תל אביב וענבר בראל מהמוקד לפליטים ומהגרים.
מנתונים שהגיעו לידי "הארץ", עולה כי עד כה 48 תיגרים השוהים בישראל הגישו בקשה נוספת למקלט
בעקבות המצב, לאחר שבקשתם הראשונה נדחתה. אדלשטיין ציין במכתבו כי כל אחד מהתיגרים שביקש בעבר מקלט ונדחה, ויגיש בקשה נוספת למקלט, יקבל אשרת שהייה הדומה לזו המחזיקים בה אריתראים וסודאנים המוגדרים כזרים שאינם בני הרחקה בחזרה למדינתם. "אנשי המקצוע במשרדנו ובמשרדי הממשלה הרלוונטיים, עוקבים אחר המתרחש בחבל תיגראי שבאתיופיה, ונוכח השינויים הפוליטיים אשר מתרחשים באתיופיה בעת הזו אנו ממשיכים לעקוב אחר ההתפתחויות הדינמיות", כתב אדלשטיין.
לפי בקשת חופש מידע של המוקד לפליטים ומהגרים לרשות האוכלוסין, נכון לדצמבר 2020, שהו בישראל כ-8,700 זרים מאתיופיה, מתוכם 640 קטינים, שברובם הגדול נכנסו לישראל עם ויזת תייר. לפי הנתונים, 771 מהם הגישו בקשות מקלט בשנים 2013–2020. נכון למועד מסירת התשובות בשנה שעברה, הסתיים הטיפול ב-565 בקשות המקלט — 516 נדחו, 17 בני אדם "עזבו מרצון", 18 קיבלו מעמד שאינו מעמד פליט, ותשעה קיבלו מעמד פליט בישראל. הנתונים לא מפולחים לפי חבל הארץ ממנו הגיע המבקש, ולכן לא ברור כמה אתיופים ממוצא תגרי נמצאים בארץ.
מרשות האוכלוסין נמסר בתגובה: "מדובר בקבוצת אתיופים מחבל תיגראי שהגישו בעבר בקשות והן נסגרו. לנוכח המצב בחבל תיגראי הוחלט להקפיא כרגע את ההרחקות ולבחון את המצב".
עו"ד תומר ורשה, בעל משרד מוביל להגירה ומעמד בישראל, המייצג אתיופים רבים ממוצא תגרי, מסר בתגובה: "טוב עשתה רשות האוכלוסין שהכירה באופן הומני וצודק במצב המשברי השורר באתיופיה בין התגרים לאמהרים עד כדי מלחמת אזרחים. אנחנו במשרד ערוכים להקנות ייצוג וליווי משפטי להשגת מלוא הזכויות הנלוות להגנה שכזו".
עו"ד ענבר בראל, מנהלת המחלקה המשפטית של המוקד לפליטים ולמהגרים, אמרה ל"הארץ": "שמחנו על הצהרת רשות האוכלוסין וההגירה שתנפיק אשרות לתושבי תיגראי גם אם בעבר נדחו בקשותיהם למקלט. עם זאת, הצהרה זו מובנת מאליה ומתחייבת מחובתה של הרשות שלא להרחיק בני אדם למקום בו נשקפת סכנה לחייהם. בהתחשב במלחמה הקשה בתיגראי, מלחמה שמתרחבת במהירות לאזורים נוספים, מן הראוי היה שהרשות לא תתנה את מתן ההגנה בפנייה יזומה של מבקשי המקלט ותצהיר על כך שאין בכוונתה לבצע בעת הזו הרחקות לאתיופיה בכלל".
חזרה למעלה
