בלחץ בן גביר, המשטרה ורשות האוכלוסין עוצרות אריתראים לקראת גירוש – שלא ניתן לממש

בהיעדר שר פנים שבידיו הסמכות לגרש תומכי משטר מאריתריאה, לא ניתן לבצעו. חידוש המעצרים המנהליים, שעליו הוחלט בתום פגישה בין השר לנציגי הרשויות, מעלה חשד כי המשטרה ידעה שלא יתאפשר להאריכם בהליך פלילי – ולכן פנתה להליך מנהלי

המשטרה ורשות האוכלוסין החלו לעצור אריתראים שסומנו על ידיהן כתומכי משטר במדינתם בכוונה לגרשם מישראל, בעקבות לחץ של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. עם זאת, גירושם לא צפוי לצאת לפועל בקרוב כי הסמכות לעשות זאת מצויה בידיו של שר הפנים, ואילו בישראל אין שר בתפקיד כשמונה חודשים. במהלך הזמן הזה לא נעשה שום ניסיון להעביר את הסמכות לגורם אחר. בייעוץ המשפטי לממשלה לא ידעו על הכוונה לעצור תומכי משטר אריתראים. יתרה מכך הם לא השתתפו בתהליך קבלת ההחלטות, על אף שציינו כי היעדר שר פנים מכהן יוצר קושי משפטי בביצוע המעצרים. רשות האוכלוסין ולשכת השר בן גביר סירבו להגיב לבקשת "הארץ".

ביוני 2025 אושרה בכנסת הצעת חוק לגירוש אריתראים המזוהים כתומכי המשטר הדיקטטורי בארצם, ביוזמת חברי הכנסת יצחק קרויזר (עוצמה יהודית) ויוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), בטענה שהם אינם זכאים למעמד פליטות ויש להרחיקם לאריתריאה. עוד אושר אז תיקון לחוק המאפשר לגרש מבקשי מקלט שהורשעו בפלילים, בעבירות שדינן יותר משלוש שנות מאסר. אולם, בחלוף שנה מאז נכנסו תיקוני החוק לתוקף, מתוך 17 תיקים שנבחנו על ידי המדינה רק אדם אחד הורחק מישראל.

בחודש שעבר, לאחר שנער נדקר בידי בני נוער מכנופיית SSQ מתל אביב, שלח השר בן גביר מכתב לתקשורת ובו האשים את הייעוץ המשפטי לממשלה בכך שהוא בולם את יישום החוק. בן גביר טען כי הייעוץ פועל "בניגוד למדיניות ממשלתית ולחוקי הכנסת", ודרש לכנס דיון בו יידרשו להציג "תוכנית פעולה מיידית למימוש החוק". בייעוץ המשפטי לממשלה דחו את הטענה והשיבו כי יישום החוק מונח לפתחה של הממשלה, אך במשך כשנתיים וחצי, מאז המהומות בדרום תל אביב בספטמבר 2023, לא כונסה ועדת השרים המיוחדת לטיפול בנושא ואף השר עצמו לא עסק בנושא במשך כמעט שנתיים.

בדיון בוועדת הפנים של הכנסת שהתקיים לפני כשבועיים בנושא הפיקוח על יישום החוק עלה כי משרד הפנים, הפועל ללא שר מכהן, והמשטרה, הפועלת תחת סמכותו של בן גביר, הם הגורמים שמתקשים ליישמו. "זה תהליך, ובכל שלב בו יש לא מעט קשיים", אמר נציג משרד הפנים. "מהאיתור והתיעוד ועד (העבודה על, ר"ש) חוות הדעת מול שר הפנים". סגן ניצב ענת אשכנזי, מפקדת תחנת תל אביב דרום, הודתה כי צוותי החקירה בתחנה מתקשים להביא ראיות שיוכיחו כי העצורים תומכים בשלטון.

יום למחרת הדיון בוועדה התקיימה פגישה בין בן גביר לבין נציגי רשות האוכלוסין ונציגי המשטרה, שנקבעה בעקבות המכתב ששלח השר. מקור המעורה בפרטי הפגישה אמר כי סוכם בה שהמשטרה תשוב לעצור אריתראים בהליך מנהלי. מהלך דומה ננקט למשך זמן קצר לאחר המהומות ב־2023, אז נעצרו עשרות אריתראים ללא ראיות והועברו לכלא גבעון כהכנה לגירושם בחסות התיקונים לחוק. זאת, על מנת להאיץ את יישומו וכך להתגבר על הקושי הראייתי.

עם תום הפגישה עצרה המשטרה שבעה אריתראים בתל אביב בחשד "להתנהגות העלולה להפר את שלום הציבור". היא ביצעה חיפוש בבתיהם והעבירה אותם לטיפול רשות האוכלוסין בטענה שנמצאו ראיות לתמיכתם של העצורים במשטר האריתראי. השבעה לא הובאו להארכת מעצר בבית המשפט, אך הוחזקו במשך חמישה ימים, עד לדיונים בבית הדין לביקורת משמורת של רשות האוכלוסין.

אופן הפעולה הזה מעלה חשד כי המשטרה עצרה אותם בידיעה שלא תוכל להאריך את מעצרם בהליך פלילי, והשתמשה לרעה בסמכותה על מנת לאתר ראיות לתמיכה במשטר שיאפשרו את החזקתם במעצר מנהלי. לכך מתווספים גם דברי נציגי משרד הפנים והמשטרה באותו הדיון, שטענו כי מצאו "פריצת דרך במהלכים שצריך לעשות". זמן קצר לאחר מכן אמרה מפקדת תחנת תל אביב דרום סנ"צ ענת אשכנזי כי בכל מקרה שלא יבשיל לכתב אישום או הארכת מעצר, ייבחרו בתחנה לערב את רשות האוכלוסין וההגירה, וכי ישתדלו "למצות את האפשרויות להוציא לגירוש".

בחמישה מתוך שבעת המעצרים, הראיות שהובאו כ"הוכחה" לתמיכת החשודים במשטר האריתראי היו דגלי המדינה שנמצאו בביתם. א.ס, אחד העצורים, התרעם על כך בדיון בבית הדין של רשות האוכלוסין. "אני נגד המשטר באריתריאה", אמר. "הדגל אינו של הממשל אלא של המדינה. אבל מי שעצר אותי חשב אחרת". הדיינת רחל אוברמן שאלה את ממונה ביקורת הגבולות אם בכוונת המדינה לגרשו. לאחר שהוא השיב בחיוב אישרה אוברמן את המשך מעצרו, אף שבפועל אין אופק ממשי להרחקתו מישראל.

שלושה מבין העצורים העידו בבית הדין לביקורת משמורת כי ספגו אלימות משטרתית בעת מעצרם והושכבו על הרצפה. אחד הוסיף כי השוטרים פגעו ברכוש בביתו. "זה שאני מחזיק דגל של המדינה לא אומר שאני תומך במשטר", אמר אחד מהם. "אבא שלי נרצח למען המדינה, ולכן אני מחזיק את הדגל. אני בעד המדינה שלי", הוסיף. "זה כמו שיגידו שישראלי שונא את המדינה בגלל (שהוא מתנגד ל–, ר"ש) ביבי".

במקרה אחר אמר הממונה על ביקורת הגבולות כי בביתו של אחד החשודים נמצאו חומרים וחפצים שקשורים לארגון התומך בשלטון האריתראי, חומרי הסתה עם כוונות לפגוע במתנגדי משטר, ואף חומרים לפיו היה שותף לרצח מתנגדים. על אף החשדות הפליליים החמורים, הוא לא נחקר במשטרה ולמעשה לא נחשד באופן רשמי במעורבות במעשים.

לדברי עורך הדין משה זכות, המייצג את העצורים, שיתוף הפעולה של המשטרה ורשות האוכלוסין אינו חוקי כאשר "שוהים בעלי אשרת שהיה שאינם מעורבים במעשים פליליים מובאים למעצר בלא כל עילה". עוד הוסיף עו"ד זכות כי "פסקי דין לאורך השנים קבעו נחרצות כי אסור להשתמש בהליכי המשמורת כחלופה להליך פלילי, אך המשטרה בשילוב הרשות למעשה מתעלמות מכך". בימים הקרובים ייערכו דיונים בערעור שהגישו לבית המשפט המחוזי על החלטות בית הדין למשמורת להאריך את המעצרים.

המוקד לפליטים ומהגרים, שעוקב אחרי יישום החוק בשנה האחרונה, טוען כי התיקונים בעצמם הם "ניסיון שערורייתי לעקוף את אמנת הפליטים, אך גם אותו ישראל לא מצליחה ליישם". לדברי המוקד, "אילו ישראל הייתה טורחת לקיים מערכת מקלט מתפקדת, בקשותיהם של מי שתומכים במשטר האריתראי היו נדחות מזמן, ניתן היה להחזיק אותם במשמורת, ויתכן כי הם היו בוחרים לשוב לארצם מרצונם".

מהמשטרה נמסר בתגובה כי "המעצרים בוצעו במסגרת החוק ובהתאם להוראות הדין", וכי מעצרם של החשודים הוארך לאור הממצאים שעלו בחקירה. "בניגוד לנטען, כל מקרה נבחן לגופו, והחלטות מתקבלות על בסיס תשתית ראייתית, שיקולים מקצועיים, מחוייבות לשמירה על שלום הציבור וביטחונו", נמסר. "שיתוף פעולה בין משטרת ישראל לרשויות אכיפה נוספות מתבצע כחלק ממדיניות אכיפה כוללת ובהתאם לחוק". עוד הוסיף הארגון: "באשר לטענה לאלימות שוטרים שננקטה כלפי העצורים, ככל וישנה אינדיקציה לטענות שהועלו בעניין, הרי שטענה זו ראוי שתבחן על ידי הגורם המוסמך לכך".